271

מתאימה בכל החומרים בדיוק להשינוי במהירות כו' — קושיא בהנוגע למדידה ע"י אדם — קלה היא לגבי הקושיא מדוע הוגבל כל הטבע במהירות לא פחות ולא יותר. ואכמ"ל עוד...

(ממכתב ח' ניסן, תשט"ז)

באתי בזה לאשר קבלת ספריו עה"ת * ע"פ בראשית נח... ולחביבותא דמילתא, הנה תיכף לקבלת הספרים עברתי בין הדפים, ואבוא בזה באיזה הערות, אף שאני אמרתים בחפזי, כי אין הזמן גרמא להאריך כדרוש.

א) בתחילת ספרו. במסורה דא"ב רבתי, במש"כ במנורת שלמה שסותר למסורה דדה"י, וכותב שלא הי' לעיני המנו"ש המסורה שלנו. — הס' מנו"ש אינו אצלי, אבל לפענ"ד ברור, שיש שתי שיטות בא"ב רבתי (וכן גם בא"ב זעירי): א) דהא"ב הנ"ל נמצאו במקרא לבדו. ב) דהא"ב הנ"ל מפוזר ע"פ כל התנ"ך. ואולי אפ"ל דתלוי בשתי הדעות דאלמלא חטאו אבותינו אם הי' ניתן להם רק מקרא וס' יהושע (נדרים כב, ב), או [שאעפ"כ] היו ניתנים כל הכ"ד ספרים (ראה עיון יעקב על הע"י שם). וס' יהושע אינו נוגע בנדו"ד, כי אין בו אותיות משונות (ראה מנחת שי יהושע יד, יא).

ב) שם בחלק לימודי השם ס"ק א, שבראש כל מעשה נבראו השמים והארץ, ובס"ק ב' ג' שנבראו חומר היולי ושהזמן הוא נברא. וא"כ הוא סותר למש"כ בסק"א, דפשיטא דסדר הקדימה הוא: זמן, חומר היולי שמים וארץ. ואם הדיוק הוא בראש כל מעשה דוקא, א"כ הד' יסודות קדמו לארץ וכמוש"כ ברמב"ן, ולהעיר, דברמב"ן כתב דשני חומר היולי היו אחד לשמים ואחד לארץ, והועתקה דעתו בעץ חיים שער קיצור אבי"ע רפ"י. ועייג"כ רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג. והנה מלבד דקושי גדול לומר דבריאה הראשונה היתה שני דברים, צע"ג איך ליישב זה עם משנ"ת בע"ח ש' דרושי אבי"ע פ"א דהנמשל על חומר ההיולי הוא ספירת הכתר ומבאר בחומר ההיולי רק דהארץ.

אבל ידוע די"א דחומר היולי אחד לשמים וארץ. וי"ל דתלוי בשתי הדעות בבראשית רבה פי"ב יא עיי"ש ביפ"ת ובמו"נ ח"ב פכ"ו ואכמ"ל.

ג) שם. שהזמן הוא מחודש; ומביא קושיא הידועה ממרז"ל שהי' סדר הזמנים קודם לזה. והנה כל התירוצים שנאמרו בזה אין מבארים שינוי הל' סדר זמנים.

ויפה מתורץ ומבואר בס' המצות להצ"צ מצות האמנת האלקות פי"א. וע"פ משנ"ת שם מובן, דגם הזמן הבלתי משוער הוא מחודש ונברא. וד"ל.