ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לויחישיחה ג252

252

מקומו (כי ע"י שמשתמש בחפצי העולם לעבודת השם, הרי הוא מעלה את ניצוצות הקדושה הנמצאים בדברים אלה לקדושה²¹).

אמנם, אי משום "בירור הניצוצות" לחוד, אין הכרח שהאדם העוסק בתומ"צ יבוא בעצמו למקום שבו נמצאים ניצוצות הקדושה, כי גם בהיותו "במקומו", בארץ הקודש (ובירושלים עיר הקודש) — אפשר שתושג מטרה זו עי"ז שעבודתו היא באופן של ריבוי עצום באור הקדושה, בדוגמת אבוקה גדולה שמתקבצים אלי' כל ניצוצי אור, גם הרחוקים²⁹.

וע"ד שמצינו אצל שלמה המלך²⁹ — דכאשר "וישב שלמה על כסא ה'"³⁰, הי' וישב במקומו ומשם פעל את בירור העולם כולו, שזהו שמלכת שבא באה ממקומה לשלמה והביאה אליו מתנות כו'³¹ (ניצוצות קדושה).

ומכיון שהירידה למטה היא צורך עלי' (היינו עלי' גם לגבי המצב שהי' לפני הירידה למטה) — עכצ"ל שע"י ירידה זו בעבודת הבירורים יש בה הישג ושלימות יותר אפילו לגבי בירור הניצוצות בזמן שלמה.

ויש לומר הביאור בזה: על ידי הירידה למטה ובגלות בפרט, "אחד³² מכם גולה לברברי' ואחד מכם גולה לסרמטיא"³³ ועובד עבודתו שם — הרי נוסף על³⁴ שמוציאים את ניצוצות הקדושה שנתפזרו בעולם, הנה עוד זאת, שגם המקום שבו נמצאים ניצוצות הקדושה (כל העולם כולו) יתהפך לקדושה, היינו, שהעולם כולו נעשה "ארץ ישראל", "לתת להם נחלת גוים"³⁵.

וזהו גם היעוד³⁶ "עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות" — כי לאחרי השלמת "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"³⁷, כשכל העולם נכבש ונתהפך לקדושה, הרי קדושת א"י תתפשט בכל הארצות — "לתת להם נחלת גוים" כפשוטו, שכל העולם כולו יכנס לגבול ישראל.

ז. ובזה יש לבאר הרמז בתוכן חלוקת הספרים בראשית ושמות:

החילוק בפשטות בין ספר בראשית וספר שמות הוא³⁸ — בספר בראשית מסופר ע"ד תולדות האבות (והשבטים

הערות

21. ראה תניא פל"ז. ובכ"מ.
29. בהבא לקמן ראה תו"א ה, סע"ד ואילך. לקו"ת במדבר ג, ד ואילך. ובכ"מ.
30. דה"א כט, כג.
31. ראה מ"א י, א ואילך.
32. ל' חז"ל — שהש"ר פ"ב, ח (ב).
33. כן גי' הרד"ל שם[ednref_57_*] (הובא בעץ יוסף שם). וראה פסיקתא דר"כ פ' החודש הוצאת באבער בהערה. וש"נ.
34. להעיר מהמשך תער"ב ח"ב ע' תשסט.
35. עפ"ז יש לבאר בעומק יותר פתגם הצ"צ (אגרותקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה. ועוד) לא' החסידים שרצה לעלות לארץ הקדש — "עשה כאן [בחו"ל] ארץ ישראל" ("מאַך דאָ א"י"): מצד הענין ד"בירור הניצוצות" הי' יכול לדור בא"י ולהרבות באור הקדושה עד שיהי' בבחי' "אבוקה גדולה" שתמשיך אלי' את ניצוצות הקדושה שבחו"ל, אבל אעפ"כ, המקום דחו"ל עצמו, "כאן", ישאר במעמד ומצב דחו"ל; ותוכן ההוראה ד"עשה כאן ארץ ישראל" הוא — שתפקידו של יהודי להפוך (גם) את ה"כאן" (חוץ לארץ) לארץ ישראל — "לתת להם נחלת גוים".
36. פסיקתא רבתי פ' ר"ח ושבת. יל"ש ישעי' רמז תקג. נת' בלקו"ת מסעי פט, ב ואילך. ועוד.
37. ל' אדה"ז תניא רפל"ז.
38. ראה רמב"ן סוף פרשתנו. תו"ח לך פד, ד ואילך. ח"ש קלה, סע"א ואילך. [edn_57_*] בהשמטות שנדפסו לאחרי שהש"ר (הוצאת ווילנא תרל"ח וצילום ממנה).

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ל ע' 252
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ל ע' 252
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א לקו"ש ח"ל ע' 252

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.