ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ב241

241

שיחה ב

א. "וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה, ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלקים בזה"¹. ופרש"י כוונת שאלתו של יעקב "מי אלה"

[דלפי פשוטו תמוה: הרי רש"י פירש התיבות "וירא ישראל את בני יוסף" — "בקש לברכם", ז.א. שידע שהם בני יוסף (ואף ש"עיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות"² — י"ל בפשטות שהכירם מקולם וכיו"ב (ובפרט שהיו רגילים אצלו³), או שיעקב הבין דכאשר קרבו ימיו למות יביא יוסף את בניו אתו כדי שיברכם יעקב לפני מותו⁴) — ומהי שאלתו "מי אלה"? — ולכן פירש]

"מהיכן יצאו אלו שאינן ראויין לברכה" (ובא בהמשך לזה ש"בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו כו'" (כמ"ש רש"י בד"ה שלפנ"ז), שמזה הבין יעקב שבני יוסף אינם ראויים לברכה⁵); וע"ז ענה יוסף "בני הם אשר נתן לי אלקים בזה" — "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה".

וכתבו במפרשים⁶, שיעקב חשד אשר בני יוסף "אינן ראויין לברכה" מפני שלא נולדו בכשרות כדת וכהלכה — שמא לקח יוסף אשה מבנות המצריים או משאר אומות (ולא גיירה) — וע"ז הראה לו יוסף שטר אירוסין כו', להוכיח שנשאה לאשה "בענין שיתפסו בה קידושין וקידשה בקידושין גמורים"⁷.

וכבר תמהו על פירוש זה⁸ — "הלא⁹ כל י"ז שנה היו יושבין ועוסקין בתורה לפניו. . א"כ הרי בודאי ידע והכיר אם יש בהם פגם ייחוס או לאו ולא הי' צריך להראות לו בשביל זאת שטר אירוסין ושטר כתובה", ועוד — "איך⁹ אפשר להעלות על הלב. . לחשוד את יוסף שבא על אחת מכל העריות כו'¹⁰. . והא ודאי שלא חשד יעקב ליוסף שלקח אשה מבנות המצריים או משאר אומות בגיותה חלילה אלא ודאי נתגיירה קודם" [וכמו שפירש"י לעיל עה"פ¹¹

הערות

1. פרשתנו מח, חט.
2. כבפסוק שלאח"ז (מח, יוד).
3. כבפרש"י לעיל מח, א. וראה לקמן בפנים.
4. כפרש"י שם ד"ה ויקח (והרי יעקב ידע שיוסף בא עתה — שם, ב). וכמו שיצחק ברך אותו לפני מותו. ועפ"ז מתורץ מה שפירש רש"י "בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו כו'" — שהוא לכאורה דרש ולא פירש כפשוטו (ככמה מפרשי התורה: רשב"ם, פענח רזא, ספורנו, אוה"ח ועוד), דזה ש"וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה" הוא מפני שעיני ישראל כבדו מזוקן ("ראה שהם בני אדם אבל לא הכיר מי הם" — ל' הספורנו). וראה מפרשי רש"י.
5. כן משמע ברא"ם כאן. ומ"ש רש"י בהמשך פירושו "לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ובניו ממנשה" (ולא לפי שהם לא היו ראויים לברכה) לא הי' ידוע ליעקב; וכוונת רש"י "לפי שעתיד כו'" היא — שזהו הטעם אליבא דאמת מדוע "נסתלקה ממנו שכינה".
6. מהרש"ל הובא בהואיל משה, מנחת יהודה, ושפ"ח. ועוד. וראה גם ספר זכרון על פרש"י. משכיל לדוד כאן.
7. משכיל לדוד כאן.
8. ראה לבוש האורה כאן. ובארוכה בצידה לדרך.
9. ל' הצידה לדרך כאן.
10. קושיא זו הקשה על דברי המהרש"ל שאינן בני קידושין והם ממזרים. וראה לקמן הערה 13.
11. מז, לא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.