ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה א192

192

מעאל ובני עשו", היינו שהחשש הוא רק מפני אומות אלו²⁴, ולא מפני שכניו בארץ כנען?

ב. ויובן זה בהקדים כמה דיוקים בלשון רש"י:

א) לכאורה רש"י סותר את עצמו, דבתחילה כתב "למה תראו עצמכם. . כאלו אתם שבעים"²⁵, שמשמעו שבאמת לא היו שבעים ורק הראו עצמם כאלו הם שבעים — וממשיך "כי באותה שעה עדיין הי' להם תבואה"²⁶?

אשר ע"כ צ"ל, שכוונת רש"י ב"כאילו אתם שבעים" היא²⁷, שבני יעקב הראו עצמם כאילו יש להם הרבה תבואה²⁸ שתספיק להם לפרנס את עצמם זמן רב — ובאמת היתה להם תבואה רק "באותה שעה" [היינו רק לאותה שעה בלבד, וכמובן מהמשך הפרשה, ש"כלו לאכול את השבר אשר הביאו ממצרים"²⁹ והוצרכו לירד עוה"פ למצרים לשבר אוכל] — וע"ז הזהירם יעקב "למה תתראו".

אבל עדיין צ"ע, מדוע יתנהגו בני יעקב באופן כזה, שיראו עצמם כאילו הם שבעים יותר מכפי כמות התבואה שבידם? וגם אם יש איזה טעם להנהגה כזו — מנ"ל לרש"י הא? והלא יכולים ללמוד בפשטות, שיעקב הזהירם "למה תתראו" על השובע של אותה השעה?

ב) מקורו של רש"י הוא בגמ' תענית³⁰ — ושם הלשון: אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם.

ויש להבין טעם השינויים בלשון רש"י³¹:

(א) בגמ' מקדים עשו לישמעאל ורש"י מהפך הסדר — "בני ישמעאל ובני עשו"³².

(ב) רש"י משמיט³³ סיום לשון חז"ל "כדי שלא יתקנאו בכם"³⁴.

הערות

24. ובעיון יעקב לע"י תענית שם, שחשש מהם דוקא "לפי שהם בני אבותיהם ולא יקויים בהם מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". אבל אינו ע"ד הפשט, כמובן.
25. בדפוס ראשון דרש"י וכמה כת"י רש"י שתח"י (וכן בל' רש"י שברמב"ן) ליתא תיבת "כאילו". אבל בדפוסים הנפוצים הוא כבפנים. וכ"ה בדפוס שני וכמה כת"י רש"י שתח"י. וכן הועתק ברא"ם ועוד מפרשי רש"י.
26. ומה שתי' בנחלת יעקב על פרש"י כאן "דנקט הכי משום הדיוק אלא תראו עצמכם כאלו אתם רעבים וצעורים" — לכאורה דוחק הוא (ואין כל רמז לזה בפרש"י).
27. כפי' הדברי דוד (להט"ז) כאן. וראה גם רא"ם כאן.
28. ע"ד מ"ש ביפ"ת (השלם) לב"ר כאן (פצ"א, ב) ש"לא היו מדקדקים בצמצום הפרנסה".
29. מג, ב וברש"י שם. וראה גם רש"י שם, ח "ולא נמות ברעב".
30. י, ב.
31. הטעם שמוסיף רש"י בני ישמעאל ובני עשו מובן בפשטות, כי ישמעאל עצמו כבר מת. וגם בנוגע לעשו, החשש הוא לא רק מפני עשו עצמו אלא מפני (כל) בני עשו. ולהעיר שבפירוש (רש"י?)[ednref_45_*] ובתוס' תענית שם הגירסא בני עשו.
32. בל' רש"י שברמב"ן (וכן באחדים מכת"י רש"י שתח"י) מקדים עשו לישמעאל. אבל בדפוס ראשון, כמה כת"י רש"י שתח"י ודפוסים הנפוצים הוא כבפנים (ובדפוס שני דפרש"י נשמט "בני עשו").
33. אלא שבאחדים מכת"י רש"י שתח"י הובא "ויקנאו בכם".
34. וי"ל (בדוחק עכ"פ) שמובן מעצמו, ובפרט שכבר מצינו בקרא הקנאה בכגון דא — "ויקנאו אותו פלשתים", כנ"ל. אבל להעיר שע"ד הפשט לכאורה לאו מילתא דפשיטא היא דמי שנתברך מאת ה' יש לו "להטמין" הצלחתו כו' משום חשש הקנאה (גרידא) — שהרי, אדרבה, יצחק לא עזב מעצמו את המקום מחמת קנאת הפלשתים אלא רק מפני ששילחוהו משם (תולדות כו, טז); ויתירה מזו: מפורש בפרש"י (דברים ב, ז) "כי ה"א ברכך גו', לפיכך לא תכפו (ס"א תכפרו) את טובתו להראות כאלו אתם עניים אלא הראו עצמכם עשירים" — הרי להדיא, שעל המתברך מאת ה' להראות את עצמו עשיר (ולא לחשוש משום קנאה) דאל"כ ה"ה כפוי טובה (כקושיית הדברי דוד כאן. וחילוקו בין ברכה מועטת לברכה מרובה צ"ע). ועכ"פ, גם את"ל שרש"י ס"ל שבנדו"ד החשש לקנאה עד כ"כ[ednref_46_*] שצ"ל הזהירות ד"למה תתראו" — הו"ל לכותבו בפירוש. [edn_45_*] בש"ס לפנינו. אבל בע"י שם "בפני עשו". [edn_46_*] ראה נחלת יעקב כאן שיעקב חשש שלא יהרגום בני ישמעאל ובני עשו. ובנזר הקודש השלם לב"ר כאן (פצ"א, ב) שחשש מפני עין הרע (וראה גם תנחומא באבער כאן. ועוד) — ע"ד פרש"י (בעניננו) מא, ב. מב, ה. ‑

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.