ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה א191

191

בארץ כנען"¹², משמע, שבעת אמירתו של יעקב "למה תתראו" הי' הרעב בארץ כנען, ואנשי כנען באו לארץ מצרים לשבור בר¹³.

ועוד זאת: עדיין אינו מתורץ (כמו שהקשה המהרש"א¹⁴) — מדוע נקט רש"י בני ישמעאל ובני עשו דוקא, ולא "עמון ומואב שהיו ג"כ שכיני ארץ כנען"? והעיקר (כנ"ל): למה לי' לרש"י בכלל לפרט שמות של אומות, ולא כתב סתם "בפני האומות" וכיו"ב¹⁵?

ג) בגור ארי' כתב ד"מאחר כי עשו וישמעאל אחים לכם יאמרו לכם וחי אחיך עמך¹⁶ ולפיכך היו יראים מפני עשו וישמעאל ולא מאנשי כנען".

אבל גם סברא זו צ"ע לפי פשוטו של מקרא (נוסף על הדוחק לומר שבני ישמעאל ובני עשו יבואו לתבוע מזון מיעקב ובניו) — כי רואים במוחש, שאדם דואג יותר משכניו שאינם קרוביו מאשר קרוביו¹⁷ שבמדינה אחרת¹⁸.

ד) בכלי יקר¹⁹ מבאר שנקט בני ישמעאל ובני עשו "כי שניהם סוברים שיצחק גזל הצלחת ישמעאל²⁰ ויעקב גזל הצלחת עשו ע"י השתדלות" (כי יעקב לקח ברכותיו של עשו במרמה²¹), ולכן הם מקנאים לישראל יותר מכל האומות, ומשום זה חשש יעקב לקנאת בני ישמעאל ובני עשו דוקא.

אבל ג"ז אינו מובן: אפילו את"ל שבני ישמעאל ובני עשו היתה בהם מדה יתירה של קנאה מבשאר האומות, מ"מ פשוט, שגם אנשי כנען קינאו ליעקב ובניו בראותם שהללו שבעים בשעה שהם רעבים [וע"ד שמצינו לעיל ביצחק, דכאשר הקב"ה ברכו והצליחו בארץ פלשתים בשנת רעבון²² באופן שהי' לו "מקנה צאן גו' ועבודה רבה"²³, הרי משו"ז — "ויקנאו אותו פלשתים"²³].

ומכיון שכן, עיקר התמי' במקומה עומדת: מדוע נקט רש"י "בפני בני יש

הערות

12. מב, ה. — וברמב"ן (שם, ו) מפרש שבני יעקב "הם הראשונים אשר באו מארץ כנען". אבל לכאורה אין כל רמז לזה בפרש"י.
13. וראה גם ויגש מז, טו (ובפרש"י שם, יג: תחלת שני הרעב) ובהמשך הכתובים שם.
14. בחדא"ג תענית שם.
15. וכן קשה על תי' הנחלת יעקב ושל הדברי דוד (להט"ז) — שכתבו טעמים רק ע"ז שאין לחשוש מפני בני כנען, אבל לא — מדוע נקט רש"י בני ישמעאל ובני עשו דוקא (נוסף על מה שיש להקשות על גוף תירוצם. ואכ"מ).
16. בהר כה, לו.
17. להעיר ממשלי (כז, י) טוב שכן קרוב מאח רחוק.
18. בחדא"ג שם (וראה גם באר יצחק על פרש"י כאן) ש"הקנאה שנאמרה הכא לא שייכא רק באחים קרובים ומטעם שיהי' האדם עם אחיו בצרה". ע"ש. אבל צ"ע אם גם ע"ד הפשט אפ"ל שההשתתפות בצרת אחרים היא רק באחים קרובים[ednref_44_*], ולא גם בצרת שכנים (וראה רש"י נח ז, ז "נאסרו כו' מפני שהעולם שרוי בצער"). ובכל אופן דוחק גדול לפרש כן כוונת רש"י שסתם ולא כתב טעם והסברה על "למה תתראו".
19. דברים ב, ג.
20. כי "ביצחק (דוקא) יקרא לך זרע" (וירא כא, יב), ו"ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק" (ח"ש כה, ה), וברש"י שם: הברכות מסורות בידך. . מסרם ליצחק.
21. תולדות כז, לה. ועוד.
22. תולדות כו, יב ובפרש"י.
23. שם, יד. [edn_44_*] ולהעיר, שגם בני מואב ועמון הם קרובים לבני יעקב, אף שיש לחלק בינם לבני ישמעאל ובני עשו שהם יו"ח של אברהם ויצחק, כמובן. כן להעיר מבני קטורה (בני אברהם) שישבו ב"ארץ קדם" (ח"ש כה, ו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.