183

שצריך להזכיר מלכות בית דוד בברכה זו (בונה ירושלים). . לפי שצריכים אנו להזכיר מלכות שמים ומלכות בית דוד ובית המקדש. . ואין (ישראל) נגאלין עד שיתודו ויתבעו שלשתן.

אלא שבזמנו של יעקב הוצרך ל"קפץ עליו רוגזו של יוסף" כהקדמה כדי לקבל שלוה זו; משא"כ בזמננו אנו, הרי כבר עברו כל עניני "רוגז" ר"ל על בני ישראל, הגזירות והשמדות ל"ע56, עד להשמדות האחרונות ר"ל בדורנו אנו.

והקב"ה מתאווה לתפילתם של ישראל, שיבקשו הגאולה — "ביקש לישב בשלוה" — וזה מביא ומזרז עוד יותר את הגאולה; וכמ"ש החיד"א57 "אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו58 אפי' אין ביד ישראל אלא הקיווי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע"פ האמור א"ש והכי פירושה את צמח דוד וכו' וכי תימא שאין לנו זכות מ"מ תצמיח כי לישועתך קוינו ויש לנו הקיווי ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו".

ובפשטות: כאשר בנ"י יבקשו כדבעי לישב בשלוה — הרי תיכף ומיד59 תקויים בקשת כאו"א מישראל "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" — שיבה בשובה ונחת וישיבה בשלוה "בארץ מגורי אביו", כפשוטו בגשמיות, בפועל ממש למטה מעשרה טפחים, ובעגלא דידן ממש.

(משיחות ש"פ וישב ומקץ תשד"מ; ש"פ וישב תשמ"ו)

הערות

  1. 56. ראה שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי (ה, ב. וראה גם אשל אברהם (בוטשאטש) או"ח סס"ח) שכבר "בטלו השמדות ולא יהי' עוד".
  2. 57. מדבר קדמות מערכת ק' אות טז.
  3. 58. ממדרש תהלים מזמור מ. הובא גם באבודרהם ס' תפלות יוהכ"פ בסופו.
  4. 59. כלשון הרמב"ם בספרו של "הלכות הלכות": ומיד הן נגאלין (הל' תשובה פ"ז ה"ה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.