ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ג144

144

העמיד פנים כאיש המתנהג בכבוד ובנימוס, וכפי שדייק בכיבוד אב, שלא לצער את אביו²⁴, ואדרבה, השתדל לגרום לו נח"ר²⁵ וכבוד כו'. וכן בעניננו, שכאשר לקח משפחתו עמו, התנהג בנימוס ובדרך ארץ והקדים את נשיו לבניו ובנותיו.

וזהו שרש"י מחדש — שהטעם שעשו לקח נשיו תחלה הי' (לא מצד הנהגתו בדרך ארץ ובנימוס, כ"א) מפני ש"הקדים נקבות לזכרים"²⁵.

[ועפ"ז יומתק עוד דיוק בפירש"י זה, שבהביאו את הכתוב בנוגע לעשו מדייק לכתוב "ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו'"²⁶, שתיבת "וגו'" מכוונת להמשך הכתוב "ואת בנותיו" — ומ"מ לא העתיקו בפירוש.

והיינו, מכיון שלפי פירש"י לא היתה הקדמת נשיו לבניו אלא רק משום "שהקדים נקבות לזכרים", הרי מעתה אין מקום להביא סיומו של הכתוב "ואת בנותיו", כי הוא כעין ראי' לסתור (ש(בנוגע לזרעו,) גם עשו הקדים בניו לבנותיו²⁷)].

ו. מיינה של תורה בפרש"י:

הטעם הפנימי לכך שרש"י מביא ע"ד הנהגת עשו — "ועשו הקדים נקבות לזכרים", בפסוק המדבר אודות יעקב — יש לומר, בהקדים:

אע"פ שע"פ סדר התורה קדימה לזכרים, ובלשון הכתוב²⁸ "והוא ימשל בך" — מ"מ מצינו לפעמים גם קדימה לנקבות, וכמפורש²⁹ לפני זה בנוגע לראשון שבאבות אברהם. ואדרבה — אחד מהיעודים דלעתיד הוא שאז "נקבה תסובב גבר"³⁰ (וכמבואר בזה³¹, שאז תתגלה מעלת הנשים).

ועפ"ז י"ל שזהו הרמז במה שהביא רש"י כאן ענין זה דהקדמת נקבות לזכרים (בעשו) — כי גם ביעקב, סדר דקדושה, ישנה הנהגה כזו, אלא שזהו לא בעבודת יעקב מצ"ע, אלא "עבודת עשו" שביעקב.

והענין: נת' במ"א³² שגם עשו, להיותו בנו של יצחק, נולד עם כחות ויכולת לעבוד את השם³³ לפי דרכו המיוחדת בהתאם לטבעו ותכונות נפשו³⁴, ויתירה

הערות

24. ראה פרש"י תולדות כז, מא. ועוד.
25. ראה תולדות כה, כח ובפרש"י. וראה גם פרש"י כח, ז. ריש פרשתנו.
25. וגם שם אצל עשו מדובר בלקיחתם ע"מ לילך להתשייב במק"א — ראה לעיל הערה *23.
26. כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו ובכמה כת"י רש"י (שתח"י). אבל בדפוס ראשון ודפוס שני וכמה כת"י רש"י (שתח"י) ליתא "וגו'".
27. אלא שע"פ הביאור הנ"ל בתוכן הענין מובן שאין זו קושיא, כי מה שהקדים עשו נקבות לזכרים הוא מפני תאוותו — ודבר זה לא מצינו בעשו (עצמו*) ביחס לבנותיו (ע"ד שמצינו אצל לוט — וירא יט, לג ואילך. וראה רש"י שם, לג). ולכן כתב רש"י "וגו'" (לכמה גירסאות), לעורר ולהדגיש שלמרות המשך הכתוב "ואת בנותיו" — אין מזה סתירה לפירושו.
28. בראשית ג, טז.
29. וירא כא, יב ובפרש"י. וראה פרש"י פרשתנו כט, לד.
30. ירמי' לא, כא. וראה מפרשים שם.
31. ראה לקו"ת שה"ש טו, ג. ובכ"מ.
32. ראה לקו"ש ח"כ ע' 114. וש"נ. לעיל ע' 114.
33. להעיר מהציווי: ואהבת גו' בכל לבבך בשני יצריך (פרש"י ואתחנן ו, ה).
34. ראה בארוכה לקו"ש שם ע' 108 ואילך, ולעיל שם (ושם, דזה שעשו הי' "מתרוצץ" במעי אמו לע"ז, היינו מפני שעבודתו היתה צ"ל באופן ד"כובש את יצרו" (רמב"ם שמונה פרקים פ"ו). ע"ש באורך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.