ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לויצאשיחה ג143

143

שאם יקדים אותם לפני אשתו, ה"ז היפך ההדרכה בהנהגה של כיבוד אם —

אלא מפני שהקדים זכרים לנקבות²⁰, כי בחיי (והתעסקותו של) יעקב הזכרים הם העיקר, כמובן בפשטות.

וזהו הטעם שבכל הכתובים (גם גבי יעקב) שמצינו בהם קדימת הנשים להילדים לא פרש"י מאומה, כי אין בהם שאלה, שהרי זוהי ההנהגה המתאימה (להקדים האם להילדים);

השאלה מתעוררת דוקא בפסוק דילן "וישא את בניו ואת נשיו" — שהקדים בניו לנשיו, היפך סדר הבריאה²¹ וכיבוד אם (והיפך כבוד אשתו)? [וכמובן שאין התמי' (מצד כיבוד אם) על בני יעקב עצמם — איך עלו על הגמלים לפני אמותיהם, כי פשוט שלא יכלו לסרב ולהתנגד לרצון יעקב אביהם²², אלא השאלה היא בנוגע להנהגת יעקב, כיצד הורה להם לעלות על הגמלים לפני אמותיהם, הרי הנהגה זו היא היפך כהנ"ל?]²³.

ולכן מבאר רש"י "הקדים זכרים לנקבות" — ומשנה מלשון הכתוב "בניו. . נשיו" — דהקדמת "זכרים לנקבות" מכריחה וקובעת אפילו כשהמדובר (כבקרא זה) — קדימת בניו לנשיו (שהם אמותיהם)²³.

ה. אבל רש"י אינו מסתפק בזה לחוד — כי אין בהנהגה זו של יעקב (שאצלו היו הזכרים העיקר) חידוש, לכאורה²⁴.

ולכן ממשיך רש"י "ועשו הקדים נקבות לזכרים שנאמר ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו'"; שינוי והדגשה זו בפרש"י באה להדגיש את ההבדל וההפרש שבין הנהגת יעקב והנהגת עשו (גם בענין זה), כי "עשו הקדים נקבות לזכרים".

כלומר:

כשלומדים אודות הנהגת עשו "ויקח. . את נשיו ואת בניו ואת בנותיו", הי' מקום לומר, שהטעם שהקדים עשו נשיו לבניו ובנותיו הוא מפני שכלפי חוץ

הערות

20. ראה גם ספר זכרון פרשתנו כאן.
21. אין לומר דהכוונה ב"וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים" אינה הפעולה הגשמית ד"וישא" (העלי' וישיבה על הגמלים, או נטילתם (ראה ת"א כאן) בפועל על הגמלים) — אלא "וישא גו' על הגמלים" הוא הסיפור והתיאור (הכללי) של בריחת (והליכת) יעקב ומשפחתו מבית לבן וקדימת בניו לנשיו בקרא אינה אלא קדימה במעלה, שאנשי משפחתו של יעקב נמנו בקרא לפי סדר חשיבותם — אבל בנוגע לעלי' על הגמלים וכו' בפועל, הקדים יעקב נשיו, כי מופרך לגמרי לפרש כן, כי זהו היפך המפורש בקרא.
22. והרי אפילו כאשר אמו מבקשת בפירוש — כיבוד אב קודם "שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך" (קדושין לא, א. וש"נ).
23. משא"כ בהכתוב ויגש (מו, ה), דזה שמקדים שם הילדים לנשיהם, הוא לפי שנאמר "וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות גו'", ולכן הוקדם בכתוב — זה שזקוק יותר לעגלות. וכן משמע ממ"ש שם מה, יט.
23. הטעם שדוקא כאן הקדים זכרים לנקבות והכריע גם נגד קדימת נשיו לילדיו — יש לומר: כאן המדובר בהליכתו מבית לבן לשוב אל ארץ אבותיו ומולדתו, והיינו חיים באופן של התיישבות וקביעות, ובכללות חיי יעקב היו הזכרים העיקר; משא"כ כשמדובר בעצם פעולת הלקיחה (וכיו"ב), הרי מצד כבוד אם וכו' ההנהגה המתאימה היא ליקח נשיו תחלה ואח"כ ילדיו, כנ"ל בפנים. וראה גו"א כאן בסופו.
24. וא"כ למה מדגיש הכתוב קדימת הזכרים, והול"ל באופן סתמי וכללי "ויקח את משפחתו" או "אנשי ביתו" וכיו"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.