141

שיחה ג

א. עה"פ¹ "ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים" מעתיק רש"י "את בניו ואת נשיו" ומפרש "הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים נקבות לזכרים שנאמר² ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו'".

משטחיות לשון רש"י נראה, שבפירושו זה כוונתו לבאר השינוי שבין שני הכתובים — שביעקב נאמר "את בניו (ואח"כ) ואת נשיו", ובעשו להיפך — "את נשיו (ואח"כ) ואת בניו".

אבל, כמדובר כמ"פ: כאשר ישנה איזו קושיא וסתירה בפשש"מ מכתוב אחד לשני, אין רש"י בפירושו עומד עלי' לתרצה בפסוק הראשון, מכיון שאין קושיא עדיין, אלא בפסוק השני, במקום שמתעוררת השאלה. ועפ"ז אינו מובן בנדו"ד, מהי הקושיא בכתוב כאן שיש צורך בפירוש וביאור, ואשר בגללה הוזקק רש"י להביא כאן ע"ד הנהגת עשו המסופרת לקמן בפ' וישלח?

[מקורו של רש"י הוא אמנם מהמדרש עה"פ כאן³, אבל פרש"י הרי ענינו, לכל לראש, הוא פשוטו של מקרא, ואין דרכו להעתיק אלא מדרשים המוכרחים בפשש"מ⁴].

ב. גם צריך להבין:

לכאורה אין בדברי רש"י הסברה בטעם השינוי בין הכתובים הנ"ל; רש"י רק מדגיש במה הוא השינוי, שיעקב הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים נקבות לזכרים, אבל אינו מבאר תוכנן של הנהגות אלו, למעליותא או לגריעותא.

מפרשי רש"י⁵ מבארים, "כי עשו. . הי' מקדים נשיו⁶ קודם בנים דנשיו היו עיקר דעתו רק כי הבנים יצאו ממנו בסבת תאות נשיו⁷ אבל יעקב לא נשא נשיו רק בשביל להעמיד תולדות שנים עשר שבטים ובניו היו גורמים לישא אשה לכך בניו קודמים שהם הסיבה לנשיו ועשו הנשים הם סיבה לבניו כו'".

ועפ"ז אתי שפיר הא דלא ביאר רש"י ענין זה בפירושו כאן, כי כבר נתפרש הבדל זה בין הנהגות יעקב ועשו בפירוש רש"י לפנ"ז: הן אודות הנהגת עשו בתאוות נשים, ש"כל מ' שנה הי' עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותם"⁸ (שמזה מובן גם בנוגע להנהגתו לאחר נישואיו); והן בנוגע להנהגתו ההפכית של יעקב, ש"לא נשא נשיו רק בשביל להעמיד תולדות" — מפורש כבר לעיל, דלא נשא אשה עד היותו בן פ"ד שנה כאשר "מלאו ימי" ואמר "אימתי אעמיד