137
יש יתרון בעבודת זבולון על עבודת יששכר, כנ"ל.
וי"ל שזהו הטעם שאנו רואים כי עד בוא הזמן שמלאכתם נעשית ע"י אחרים — לאחרי ביאת משיח35 — רוב בנ"י הם בעלי עסק ולא יושבי אהל, ובלשון חז"ל35 "הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידן כרשב"י ולא עלתה בידן" והתורה על הרוב תדבר36 — כי להשלים מטרה זו — לעשות העולם הזה התחתון דירה לו ית', זה נעשה בעיקר על ידי "זבולון" דוקא, כנ"ל.
וע"פ כל הנ"ל יובן גם בנוגע ליעקב: (א) מכיון שדירתו של הקב"ה היא בתחתונים דוקא, לכן גם קביעת "עיקר דירתו" של יעקב (שצדיקים דומין לבוראן כנ"ל) קשורה דוקא בענינו של "זבולון"37 — עבודה בגשמיות העולם; (ב) פעולתו בהעמדת השבטים — שזה הי' יסודו של עם ישראל כנ"ל — היתה דוקא ב"חרן", "חרון אף של מקום (בעולם)"38, במקום ש"אין תחתון למטה ממנו", ובזמן כאשר אופן עבודתו של יעקב עצמו הי' בדומה לעבודתו של "זבולון" — לא יושב אהל, אלא פועל בבית לבן.
ה. אבל לכאורה עדיין חסר ביאור: סו"ס הרי ענינו של יעקב הוא תורה כנ"ל, וכידוע39 בענין ג' העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה וגמ"ח40, שהם כנגד ג' האבות, ויעקב הוא כנגד קו התורה — וא"כ אף שיש יתרון מעלה בזבולון, מ"מ אין זה טעם, לכאורה, שמעלה זו תכריע בקביעת עיקר מקום דירתו של יעקב — ומהו הקשר והשייכות דמעלה זו שבזבולון לענינו של יעקב — תורה?
ויובן זה בהקדם תוס' ביאור במעלת עבודת זבולון, שדוקא על ידי עבודה זו נעשה העולם דירה לו ית'. דלכאורה: מעלת ענינו של זבולון היא רק בעת העבודה — כאשר עסוקים (עדיין) בבירור וזיכוך של עניני העולם לעשותם כלים לקדושה עד וקודם שכל העולם כולו ייהפך לדירה לו ית'; אבל לאחרי גמר העבודה, ויקויים היעוד41 "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" — הרי אז, אין צורך לכאורה לעבודתו של זבולון ובלשון חז"ל35 מלאכתן נעשית ע"י אחרים [ולהעיר ממ"ש אדמו"ר הזקן42 יתירה מזה שלעת"ל לא תהי' העבודה לברר טוב מן הרע אלא רק עליות בקדושה גופא]; ויתירה מזה הרי בבוא משיח צדקנו יהי' (בלשון הרמב"ם43) "עסק כל העולם. . לדעת את ה' בלבד", "תורתו אומנתו"44.
ונמצא, לכאורה, שעבודת זבולון היא ענין עראי, ואין בה ענין הנצחיות; וכיצד מתאים שדוקא ע"י עבודת זבולון יהי' ענין ה"דירה"45, "בית זבול", דירת קבע (כביכול) של הקב"ה?
הערות
- 35. ברכות לה, ב.
- 36. מו"נ ח"ג פל"ד.
- 37. ואף שבפועל הי' "עיקר דירתו" של יעקב באהל רחל דוקא (ראה רש"י פרשתנו לא, ד. שם, לג. וישלח לה, כב. ועוד) — י"ל שזהו מפני ש"אלה תולדות יעקב יוסף" בנה של רחל. וכל תורתו מסר יעקב ליוסף (פרש"י וישב לז, ג — מב"ר פפ"ד, ח).
- 38. רש"י ס"פ נח.
- 39. ראה לעיל ע' 121 והערה 56. — וראה תניא אגה"ק ס"ז (קיא, סע"ב) דיעקב "הי' מרכבה לתורה".
- 40. אבות פ"א מ"ב.
- 41. זכרי' יג, ב.
- 42. תניא אגה"ק סו"ס כו.
- 43. הל' מלכים בסופן.
- 44. ראה בארוכה "הדרן על הרמב"ם" (לקו"ש חכ"ז ע' 237 ואילך).
- 45. ועאכו"כ מצד העולם עצמו, דזה שהוא בגדר "תחתון. . בענין הסתר אורו ית'" (תניא פל"ו) הוא ענין עראי, עד שהעולם ייעשה דירה לו ית' שאז יתבטל ההסתר ושוב אינו בגדר "תחתון. . בענין הסתר אורו ית' כו'". וראה לקו"ש חט"ו ע' 88 הערה 40 ובשוה"ג שם.
מצוטט ב־1 עמודים
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א לקו"ש ח"ל ע' 137
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.