136

ביתו, בית ישראל, שכאו"א מהם יש לו נשמה קדושה²⁴ וכלולה בנשמת יעקב²⁵ — שזוהי מעלתו של יעקב²⁶, בחיר האבות שהיתה "מטתו שלימה"²⁷, דלא כאברהם ויצחק ש"יצאו מהם" ישמעאל ועשו²⁸.

שאינו מובן: איך זה שלהצלחה הרוחנית הגיע יעקב (לא בזמן עסקו בתורה כו' אלא) דוקא בהיותו פועל ובבית לבן!

ד. ויש לומר נקודת הביאור בזה:

אמרו חז"ל²⁹ "צדיקים. . דומין לבוראן", דמזה מובן, שהסברת ענין "עיקר דירתו" של יעקב היא בהתאם להמבואר בענין "דירתו" של הקב"ה³⁰.

והנה ידוע מה שאמרו חז"ל³¹ "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", כלומר, "דירתו" של הקב"ה אינה בעולמות עליונים, שהם עולמות רוחניים, אלא דוקא בעולם הזה הגשמי התחתון, ועד, כמ"ש רבינו הזקן³², ש"הוא התחתון במדריגה שאין תחתון למטה ממנו".

וזוהי הכוונה והמטרה של עבודת בנ"י בכלל, ובפרט בכל משך זמן הגלות, שע"י עבודתם בבירור וזיכוך העולם (בעשיית מצוות בדברים גשמיים, וכן עשיית "כל מעשיך לשם שמים" — שעי"ז מקדשים דברים הגשמיים שבהם עובדים את השם) נעשה העולם כלי הראוי לקדושה העליונה, ובגמר עבודה זו (בביאת המשיח) יהי' כל העולם כולו "דירה" להקב"ה³³.

ובזה מובן הקשר בין שני הענינים שב"זבולון" — (א) השם זבולון, מלשון "בית זבול", דירת קבע, (ב) ענינו של זבולון: בעל עסק (ולא יושב אהל) — כי המשכת הקדושה בגשמיות העולם היא בעיקר ע"י עבודתם של בעלי עסקים³⁴, שע"י שעוסקים בענינים גשמיים של העולם לש"ש ומקיימים בהם מצות כו', עושים את העולם הזה הגשמי "דירה" להקב"ה; בעבודת זבולון נעשה ה"בית זבול" — דירה לו ית'.

וזהו הטעם של הקדמת זבולון (בעלי עסק) ליששכר (יושבי אהל) — "שמח זבולון בצאתך (ואח"כ) ויששכר באהלך" (כנ"ל ס"ב) — לפי שבענין עשיית דירה להקב"ה, שזהו "בתחתונים" דוקא, בגשמיות העולם "שאין תחתון למטה ממנו" —