120

כמשפטו אשר הראת בהר", שהקב"ה הראה למשה סדר הקמתו⁴¹; ונמצא שהעשי' ("ועשו") שבמשכן לא היתה באופן של "דרוש", כי הקמתו באה ע"י מה ש(למדו ו)הראהו הקב"ה, ובמילא לא נתקיים בזה "ועשו" בשלימות — עשי' באופן של יגיעה ו"דרוש" (ע"ד חפירת בארות)⁴².

אבל בבית המקדש הא', אף שנאמר בזה "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"⁴³, הרי בנין הבית נעשה ע"י בנ"א ובריבוי עצום (במספרם ובאריכות הזמן), ועוד זאת — שהבנין נעשה על ידי שלמה ולא על ידי דוד (שאליו היתה הנבואה), וגם בשייכות לדוד שאמר "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", איתא בספרי שם בהמשך להדרשה הנ"ל "לשכנו תדרשו. . דרוש ומוצא ואח"כ יאמר לך הנביא" — "וכן אתה מוצא בדוד⁴⁴ זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי וגו' אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב", היינו שדוד השתדל והתייגע למצוא את מקום המקדש, ורק אח"כ נאמר לו מהנביא (כבהמשך הספרי).

ויש לומר, שזהו אחד מהטעמים שהמשכן הי' דירת עראי, כמ"ש⁴⁵ "לא ישבתי בבית גו' ואהי' מתהלך באהל ובמשכן", וכלשון הרמב"ם⁴⁶ "וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והי' לפי שעה", משא"כ בית המקדש הי' דירת קבע⁴⁷, וכלשון הרמב"ם⁴⁸ "כיון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולן כו' ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המורי'" — כי ענין הקביעות דמקדש תלוי בעשיית בנ"י, באופן ד"דרוש" — באופן הכשרת הקדושה כנ"ל, ובהבנין גדול מאוד בפועל, וזה הי' (בעיקר) במקדש לא במשכן.

ו. והנה בגדר זה דמקדש, פעולת ועשיית האדם, ישנו עילוי במקדש הב' לגבי המקדש הא':

א) מעשה הבנין לא בא על ידי התגלות (ו"הראת" ע"י) ה' (כבמשכן) או על ידי הוראת נביא (כבבית ראשון) כ"א על ידי ציווי של כורש⁴⁹ (וגם הוא השתתף בהבנין⁵⁰).

ב) גם צורת הבנין לא היתה ברורה כמו בבית הא', וכמ"ש הרמב"ם⁵¹ "(בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן) בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל"⁵².