ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג118

118

דין מעין גמור יש לו"²¹, כי "אין²² בהווית המים שום תפיסת ידי אדם אלא שחפר בקרקע כדי לגלות המים (אע"ג דע"י אדם נתגלו המים) פשיטא דדין מעיין גמור יש לו"²³.

וי"ל שאותו הדבר הוא בנוגע לבית המקדש ובנינו: תכליתה של מצות עשיית המשכן וביהמ"ק הוא — "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"²⁴ — תוכנם הוא השכינה של הוי' שבהם (שבאה משמיא)²⁵, ויחד עם זה נצטווינו "ועשו לי מקדש", וצ"ל לפני ה"ושכנתי" עשיית ופעולת האדם — "ועשו"; וי"ל יתירה מזו: חיוב זה של מעשה האדם אינו רק על הבני', והוי (רק) הכנה לקדושה החלה לאחרי זה בדרך ממילא, אלא נצטווינו "ועשו לי מקדש", שגם חלות הקדושה על המשכן והביהמ"ק באה ע"י מעשה בנ"י (כדלקמן) —

ע"ד חפירת הבארות, שאף שהתהוות עיקר הבאר (המים) הוא בידי שמים²⁶, מ"מ הכתוב מקשר זה עם פעולת החפירה של האדם²⁷. והחפירה עושה הבעלות של החופר על המים, "לנו המים"³.

ד. ויש לומר, שגדר זה במצות בנין "מקדש" — שבנינו וקדושתו צ"ל ע"י מעשה בנ"י דוקא — נוגע גם להלכה:

א) פסק הרמב"ם²⁸ "הכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר". ויש לעיין בתוכנו של חיוב זה, שהרי מצות בנין "מקדש" היא מהמצוות שהן חובת הצבור — ולא חובתו של כל איש ואיש²⁹ — ומה הפירוש ד"הכל חייבין לבנות כו'"? ועוד — ידועה השקו"ט³⁰ בהא דנשים חייבות

הערות

21. ב"י יו"ד שם (קרוב לתחלתו) ד"ה כתב מהרי"ק. וש"נ. וכ"ה להלכה בלבוש שם סוס"ב. ש"ך שם סק"א. ועוד.
22. שו"ת מהרי"ק[ednref_24_*] סנ"ו. ע"ש בארוכה.
23. ע"ש במהרי"ק (וכ"ה בלבוש שם) שבאר יש לו דין (לא רק כמעין סתם שמימיו מועטין כו' — ראה מקואות שם מ"ו — אלא) כמים חיים, שגם זב כו' טובל בו. בשו"ת משכנות יעקב יו"ד סמ"ה — בהמשך לדברי מהרי"ק: ומקרא מלא הוא ויחפרו עבדי יצחק כו' וימצאו שם באר מים חיים, הרי להדיא דבאר חפורה מקרי מים חיים[ednref_25_*]. וראה חי' הצ"צ למשניות מקואות פ"א מ"ו.
24. תרומה כה, ח.
25. ראה רמב"ן עה"ת ר"פ תרומה.
26. ולפני החפירה (משא"כ בועשו לי מקדש). ולהעיר ממשנ"ת שכששואבים מים מן המעין, השאיבה ממשיכה מים מן המעין, ובמילא נתוספו מים במקור המעין.
27. ראה סה"מ תש"ב שם (וכן באוה"ת דברים (כרך ו) ע' ב'קפד[ednref_26_*]. וראה גם בשאר מקומות שבהערה 20) "ההפרש בין מעין ובאר דמעין הוא בידי שמים ואין בו תפיסת ידי אדם כלל. . ובאר הוא שיש בו תפיסת ידי אדם והיינו שנמשך ע"י עבודה דוקא. . וזהו שגבי באר דוקא נאמר מים חיים", ע"ש ענינו ברוחניות.
3. פרשתנו שם, יט.
28. הל' בית הבחירה פ"א הי"ב.
29. סהמ"צ להרמב"ם בסוף חלק המ"ע. ועד"ז בחינוך מצוה צה (בסופה): וזו מן המצות שאינן מוטלות על יחיד כ"א על הצבור כולן.
30. צפע"נ הפלאה בהשמטות (נד, א. וראה גם צפע"נ מהד"ת ג, ג). וראה גם שו"ת בית יצחק או"ח ס"ג אות ה; ז ואילך. ועוד. וראה לקו"ש חט"ז ע' 454. וש"נ. [edn_24_*] הובא ונתבאר (ע"ד החסידות) באוה"ת חקת ע' תתעט ואילך. [edn_25_*] במשכנות יעקב שם (הובא בפתחי תשובה שם סקכ"ח) דאא"פ לומר כן בכל בארות דלא בכל הבארות נמצאים מים חיים ויש כמה בארות שהמים שבהם נובעים מן הנהר שקרוב להם דרך גידי הארץ. וראה חי' הצ"צ למקואות שם. שו"ת הצ"צ יו"ד סקס"ז. ובהנסמן בדרכי תשובה שם ס"ק רטו. ואכ"מ. [edn_26_*] ושם, ש"לכן נק' השראת השכינה למטה במשכן ובתי מקדשות ודירה בתחתונים לעתיד בשם באר מים חיים ע"י אתעדל"ת דוקא".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.