117
משא"כ ברמז הבארות מפורטים כל ג' בתי המקדש (המרומזים בתוכן שמותיהם של הבארות — עשק, שטנה ורחובות, כמבואר ברמב"ן15).
ב) בספרי (ומדרש) הרמז הוא רק שהאבות ראו את בתי המקדש, משא"כ בהך דהבארות ה"ז בבחי' "מעשה אבות סימן לבנים"16, שמעשה יצחק בחפירת ג' הבארות הי' סימן וגרם17 — נתינת כח18 — לעבודת הבנים, הבנין דג' בתי מקדש.
ב. ויש לבאר זה ע"פ הידוע שכל מעשי האבות, ובפרט המפורשים בתורה, ה"ה (ככל עניני התורה) בתכלית הדיוק. וא"כ מובן שזה שג' המקדשות נרמזים במעשי אבות גבי יצחק דוקא, אף שמצינו (כנ"ל) שכל האבות ראו ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי, הוא לפי שמדובר כאן בענין מיוחד שבביהמ"ק השייך ליצחק דוקא.
ויש לומר, שענין זה מודגש בזה שבמעשה יצחק יש רמז פרטי לכל בית מקדש בפ"ע, ולא באופן כללי "בנוי וחרב ובנוי" (כמו בזה שהאבות ראו הביהמ"ק), כי המדובר כאן אינו בענין השווה בכל בתי המקדש אלא בענינם ותוכנם המיוחד של כל אחד מהם, הבא כתוצאה מזה שכל אחד נעשה ונבנה באופן שונה מהשנים, ולכן נרמז דוקא (לא בזה שראו את ביהמ"ק, אלא) במעשה האבות — ובמעשה אבות גופא — בחפירת הבארות דיצחק.
ג. ויובן זה בהקדם תוס' ביאור בהשייכות בין בתי המקדש לחפירת בארות דוקא:
במקוואות מצינו19 (בכללות) שני אופנים: מקוה מים — הנעשה בידי אדם, ומעין שהוא בידי שמים, ואין בו תפיסת ידי אדם.
בנוגע לבארות הנ"ל מצינו בזה: הם נעשו על ידי חפירת האדם בעבודה ויגיעה, ולאידך — נביעת המים בהבאר (שזהו עיקר ענינו) אינה באה ע"י פעולת האדם, אלא שעל ידי עבודתו בחפירת והסרת העפר פורצים המים הנמצאים תחת האדמה בתוך הבאר20.
ולהעיר שזה נוגע להלכה — "דבארות העשויים בידי אדם שמים נובעים מהם אף ע"פ שאין מימיהם יוצאין לחוץ
הערות
- 15. וראה של"ה רפז, א.
- 16. ראה תנחומא לך ט. ועד"ז בב"ר פ"מ, ו. וראה רמב"ן לך יב, ו. יב, י. יד, א. פרשתנו כו, א. וישלח לב, ד.
- 17. וע"ד שמצינו בנוגע לסימני טהרה וטומאה, דלדעת הרמב"ם "הסימנים (בבהמה) הם הגורמים הטהרה והטומאה כו' (אבל סימני עופות וסימני חי'. . רק הוי סימן (המברר) איזהו הטהור כו')" — צפע"נ על הרמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"א ה"א. במו"נ ח"ג פמ"ח: דאלו הסימנים (בבהמות ודגים) אין מציאותם סבת ההיתר כו' אמנם הם סימן יוודע בו המין המשובח מן המין המגונה (וכ"כ שו"ת מהרי"ט ח"א סנ"א). אבל (נוסף ע"ז שאין הכרח שטעם המצוה כפי שהוא במו"נ הוא בהתאם לשיטת הרמב"ם בהלכה בספר היד (וכיו"ב), וכפי שמצינו בכ"מ — הרי) תוכן הענין במו"נ אינו שייך לכאורה לנדו"ד. ואכ"מ.
- 18. כמבואר ברמב"ן שבהערה 16.
- 19. ראה מקואות פ"א. טושו"ע יו"ד סר"א.
- 20. ראה בביאור מעלת באר וחפירת באר (והשייכות ליצחק דוקא) — תו"א פרשתנו (כ, ב. שם, ד). דרושי אז ישיר גו' עלי באר בלקו"ת חקת (סב, ד ואילך), אוה"ת שם (ראה ס' הליקוטים דא"ח — דהצ"צ — ערך באר (ושם אות ח)), ד"ה ואלה תולדות תרח"ץ (נאמר לפני יובל שנים[ednref_23_*]). סה"מ תש"ב ע' 129 וע' 132 ואילך. [edn_23_*] משנת הופעת השיחה — תשמ"ח. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.