ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג116

116

שיחה ג

א. ברמב"ן על התורה¹ כ' ע"ד הבארות דיצחק: "יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה, אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו כי בא² להודיע דבר העתיד, כי באר מים חיים³ ירמוז לבית אלקים אשר יעשו בניו של יצחק ולכן הזכיר³ באר מ"ח כמו שאמר⁴ מקור מים חיים את ה', וקרא הראשון עשק ירמוז לבית הראשון. . והשני קרא שמה שטנה. . והוא הבית השני. . והשלישי קרא רחובות הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה והאל ירחיב את גבולנו. . וכתיב בבית השלישי⁵ ורחבה ונסבה למעלה למעלה ופרינו⁶ בארץ".

והנה הרמזים ע"ד ג' בתי המקדש אצל האבות מצינו גם במ"א, כדאיתא בספרי⁷ (ובמדרש⁸) ש"כן אתה מוצא באברהם שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וראה אותו. . בנוי ומשוכלל לעת"ל (כמש"נ⁹ "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה. . יראה"), וכן אתה מוצא ביצחק שראה אותו בנוי [וראה אותו חרב וראה אותו בנוי] ומשוכלל לעתיד לבוא (כמש"נ¹⁰ "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'"). . וכן אתה מוצא ביעקב שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וראה אותו בנוי ומשוכלל לעולם הבא (כמש"נ¹¹ "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים")"¹².

אולם י"ל שברמז הבארות המבואר ברמב"ן יש חידוש לגבי הראי' דבתי המקדש של האבות המרומזת בכתוב (כדרשת הספרי כו') [בנוסף לעצם הענין, שבפירושו של הרמב"ן מוסבר סיפור ארוך בתורה ש"אין בפשוטי הספור תועלת"]:

א) הרמז שבספרי (ומדרש) משמיענו זה רק באופן כללי "ראה אותו בנוי וחרב ובנוי וכו'", מבלי לפרש ולפרט שראו את ביהמ"ק הא' הב'¹³ והג'¹⁴;

הערות

1. פרשתנו כז, כ. הובא ברבינו בחיי (שם, יט) בשינוי לשון קצת. ובדרשות ר"י אבן שועיב פרשתנו שם — הובא עד"ז בשם מדרש. וראה גם בארוכה כלי יקר שם.
2. בבחיי כאן: אבל טעם הספור לפי שהם רמז על העתיד. ובדרשות אבן שועיב שם "כי כל ענייני האבות וספורים ומעשיהם הכל רמז לבנים".
3. פרשתנו שם, יט.
4. ירמי' יז, יג.
5. יחזקאל מא, ז.
6. פרשתנו כו, כב.
7. ברכה לג, יב.
8. ב"ר פנ"ו, יו"ד (באברהם). ספס"ה (ביצחק). פס"ט, ז (ביעקב).
9. וירא כב, יד.
10. פרשתנו כז, כז.
11. ויצא כח, יז.
12. וראה השינויים והגירסאות בדפוסים שונים דהספרי ובב"ר שם.
13. בב"ר פנ"ו שם לפנינו (באברהם): חרב ובנוי חרב ובנוי. . בנוי ומשוכלל לעת"ל. אבל במת"כ ויפ"ת שם, שהגירסא הנכונה היא "בנוי וחרב ובנוי (. . ומשוכלל לעת"ל)" — כמ"ש ספס"ה ופס"ט שם.
14. ובפשטות מפרשים (במפרשי המדרש שם) שקאי על בית הא' ובית הג'. אבל ראה נזר הקדש ספס"ה ופס"ט שם. אלשיך שבהערה 57. וראה לקמן הערה 58.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ל ע' 116

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.