110

שיחה ב

א. "וימלאו ימי' ללדת והנה תומם בבטנה"¹, ופרש"י "וימלאו ימי', אבל בתמר כתיב² ויהי בעת לדתה שלא מלאו ימי' כי לז' חדשים ילדתם".

וצריך ביאור:

נתבאר כמ"פ, שכאשר ישנה סתירה בין שני כתובים, דרכו של רש"י ליישבה בכתוב השני, במקום שמתעוררת הסתירה. וא"כ קשה בנדו"ד — מה ראה רש"י לעמוד כאן על השינוי בין לשון הכתוב כאן ולשון הכתוב לקמן בתמר?

ובפרט שעה"פ (הנ"ל) "ויהי בעת לדתה" (בפ' וישב) חוזר רש"י ליישב שינוי זה ("וברבקה הוא אומר וימלאו ימי' ללדת להלן למלאים וכאן לחסרים") — וא"כ יפלא ביותר אמאי הוזקק לפרשו גם כאן, לפני שמתעוררת שאלת השינוי בין שני הכתובים?

גם יש לדייק בל' רש"י כאן — שמבאר רק הכתוב דתמר "שלא מלאו ימי' כי לז' חדשים ילדתם", דלכאורה הו"ל לפרש לכל לראש את הכתוב דידן, שרבקה ילדתם למלאים, ואח"כ להוסיף "אבל תמר לא מלאו ימי' כו'".

וביותר תמוה: מקורו של רש"י הוא במדרש רבה על פסוק זה³ — והרי שם הלשון "להלן חסרים וכאן מלאים", ואילו רש"י מסביר רק לשון הכתוב דפ' וישב, ובנוגע לרבקה אינו מפרש כלום!

לכאורה יש לומר בפשטות, שגבי רבקה א"צ לפרש ש"כאן מלאים", שהרי מפורש בכתוב "וימלאו ימי' ללדת", וכל החידוש הוא רק בפירוש "בעת לדתה" דתמר, שמשנה הכתוב בלשונו מפני "שלא מלאו ימי' (כי לז' חדשים ילדתם)".

אבל נוסף לכך, שעפ"ז תוגדל ביותר התמי' דלעיל — מאי דוחקי' דרש"י כאן לפרש הכתוב דתמר לקמן (מאחר שהכתוב כאן אינו דורש שום ביאור ליישבו, כ"א רק את צד השינוי דתמר) — הרי רש"י עצמו נקט לקמן בפ' וישב (ע"ד) לשון המדרש³ "להלן למלאים וכאן לחסרים", וכיון שכאן לא נחית לפרט ש"כאן למלאים" (כי למותר הוא כנ"ל), מאי שנא גבי תמר שמפרש "ולהלן למלאים" (לאחר שמביא שם לשון הכתוב "וימלאו ימי' וגו'")?

ב. אח"כ מעתיק רש"י "והנה תומם" ומפרש "חסר⁴, ובתמר² תאומים מלא לפי ששניהם צדיקים אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע".

וגם בזה יל"ע, ע"ד הנ"ל, מה ראה רש"י לעמוד כאן על השינוי לקמן