ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לתולדותשיחה א108
108
וזהו הטעם שדוקא אצל יצחק מצינו ענין הברכה בריבוי ש"לא מצינו ענין ברכות כאלה לא באברהם ולא ביעקב" כנ"ל — כי דוקא על ידי מדת היראה דיצחק נמשכת תגבורת השפע שלמעלה ממדידה והגבלה56 —
ברכת "רב טוב לבית ישראל. . כרוב חסדיו"57, רב טוב גשמי ורב טוב רוחני, ובגשמיות וברוחניות גם יחד,
ובטוב הנראה והנגלה דוקא, למטה מעשרה טפחים, כפשוטו ממש.
(משיחת ש"פ אחרי תשמ"א)
הערות
- 56. וע"פ הנ"ל בפנים בטעם לידת יצחק בפסח דוקא (רגל דאברהם) מובנת השייכות דברכות יצחק לפסח דוקא (רש"י פרשתנו כז, ט מפדר"א פל"ב). ולהעיר מדעת הזהר אמור (רע"מ צט, ב) שהי' בר"ה. ומובן ע"פ המבואר בסדור שם (הערה 45) השייכות דתק"ש לתגבורת ההשפעה ע"י גבורות דיצחק דוקא. ע"ש.
- 57. ישעי' סג, ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.