ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לתולדותשיחה א103

103

הרגלים הם כנגד הג' אבות — פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב. ונמצא, שלידת יצחק היתה ברגל שכנגד אברהם. ומובן בפשטות שאין זה במקרה, אלא מפני שכן הוא הדבר מצד תוכן ענינה של לידת יצחק, דמכיון שמציאותו של יצחק "דומה" לאברהם (אהבה וחסד), לכן גם לידתו (כפשוטה) היתה ב"רגל" דאברהם¹¹.

ב) שמו: "יצחק" הוא מלשון "צחוק"¹² — ע"ש "צחוק עשה לי אלקים"¹³, ענין של שמחה¹⁴. והרי שמחה היא תנועה הפכית ממדת היראה והפחד¹⁵ — ואעפ"כ נקרא יצחק בשם המורה על שמחה.

ג) כללות ענינו — ויגדל האיש גו' עד כי גדל מאד¹⁶ — תכלית החסד והגדלות.

ד) וארבה את זרעו (ע"י אשר) ואתן לו את יצחק¹⁷.

ועוד.

ג. לכאורה הי' אפשר לבאר זה ע"פ הידוע¹⁸, דזה שהעבודות של אברהם ויצחק היו בשני קוים שונים וגם הפכיים — הכוונה בזה שעיקר עבודתו של אברהם היתה במדת החסד, אבל לא שהיתה מוגבלת רק בה אלא היתה כלולה גם ממדת הגבורה והיראה, וכמפורש אצל אברהם¹⁹ — "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה"; וכמו כן הוא ביצחק, שעבודתו היתה כלולה גם ממדת החסד, אלא שעבודתו העיקרית היתה במדת היראה.

ועפ"ז יש לפרש²⁰ דזה שאמר הכתוב "אברהם הוליד את יצחק", שהקב"ה "צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם" — הכוונה בזה לא רק לתואר פניו הגשמי, כ"א גם ל"קלסתר פניו" הרוחני, כלומר — מדתו ועבודתו, ובא ללמדנו כי בעבודתו של יצחק ישנה עבודת האהבה (דאברהם).

אמנם, לכאורה אין זה ביאור מספיק, כי מאחר ששמו של יצחק בפי כל ותמיד הוא ע"ש השמחה דוקא, עכצ"ל שזהו עיקר ענינו של יצחק²¹.

זאת ועוד: ידוע²² החילוק בין גילה ושמחה — דגילה מורה על רגש של שמחה שאינו באופן גלוי כ"כ [שלכן יכולה להיות ה"גילה" ביחד עם היראה ורעדה, וכמו שנאמר²³ "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה"], משא"כ שמחה היא —

הערות

11. בחדא"ג מהרש"א ר"ה שם (י, ב) ש"יצחק שהוא מדת הדין נברא בפסח שבו הי' שולט מדת הדין על המצריים כו'". אבל בזהר שם (ועוד), שפסח כנגד אברהם והוא מסטרא דימין. וכן הוא לכאורה פשטות הענין, שעיקר ענינו של פסח הוא — גאולת ישראל (לא עונש המצרים), ענין של חסד.
12. רש"י לך יז, יט. — ולהעיר שנק' גם "ישחק" (תהלים קה, ט. ועוד). וראה תו"ח פרשתנו (ה, א. שם ד). ובכ"מ.
13. וירא כא, ו. — ובתו"ח (פרשתנו שם, א; ויצא כה, א) ובכ"מ, שזהו טעם קריאת שם יצחק. וראה פי' הר"י בכור שור שם.
14. רש"י שם.
15. ראה גם זהר ר"פ אחרי: עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה וכתיב עבדו את ה' בשמחה. . הני קראי קשיין אהדדי. וראה בארוכה לקוטי לוי"צ שם (ושם גם בנוגע ליצחק). ולהעיר משל"ה פרשתנו (רפז, ב).
16. פרשתנו כו, יג. וראה לקמן הערה 42.
17. יהושע כד, ג. וארז"ל יצחק בגימ' ארבה (שעה"פ להאריז"ל ר"פ בא. מ"ח מס' סדר ליל פסח פ"י מ"א).
18. תניא אגה"ק סי"ג (קיט, ב). ובכ"מ.
19. וירא כב, יב.
20. ראה גם ס' הליקוטים דא"ח דהצ"צ ערך יצחק ס"ב. וש"נ.
21. ולהעיר ממחז"ל (ב"ר ריש פרשתנו — פס"ג, ג) יצחק נקרא אברהם דכתיב אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם.
22. לקו"ת נצבים מז, רע"א.
23. תהלים ב, יא. — וראה זהר שם: דאסיר לי' לב"נ כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.