ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ב95

95

הוא:

"שיחה" מורה על מה שהקב"ה משפיל כביכול ומצמצם את עצמו בעשרה מאמרות לברוא על ידם את העולם ולהחיותו, ומזה באה ההנהגה הטבעית;

משא"כ תורה היא למעלה מן העולם, כמחז"ל³⁸ שתורה קדמה לעולם, וממנה נמשכת ההנהגה הנסית של הקב"ה לשדד מערכות הטבע [וכדיוק הלשון³⁹ "אין כל חדש תחת השמש", דרק "תחת השמש" אא"פ להיות חידוש במעשה בראשית, משא"כ ע"י התורה, שהיא "לעילא מן שמשא"⁴⁰, יכולים לעשות חידוש במעשה בראשית⁴¹], "ולכן⁴² התנאים ואמוראים היו עושים נסים מופלאים כמו גינאי⁴³ חלוק לי נהרא, וזוטרא⁴⁴ דבכו מחי' מתים" — שזהו בכח התורה שלהם.

וזהו הטעם שהרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה — כי⁴⁵ מכיון שהתורה ענינה להמשיך "אור חדש" שלמעלה מן העולם, לכן לא ניתנה למטה אלא ברמיזה דוקא, ע"ד "(די) לחכימא ברמיזא"⁴⁶, שענין עמוק ביותר נמסר ע"י רמז דוקא⁴⁷.

ועד"ז מובן גם בעניננו, שהנס דקפיצת הדרך של אליעזר — שהי' באופן של שידוד מערכות הטבע, לא נתפרש בתורה (באריכות) אלא "ברמיזה" דוקא, כמו "גופי תורה" [משא"כ שאר כל פרטי הסיפור של אליעזר המפורשים בתורה באריכות, אף שמהם נראה בעליל שהשם הצליח דרכו באופן ש"אותה הוכחת לעבדך ליצחק"⁴⁸, מ"מ, לא הי' בהם ענין של שידוד מערכות הטבע].

ויש לומר הטעם שב"פרשה של אליעזר" ("שיחתן של עבדי אבות") נכלל גם הנס דקפיצת הדרך השייך ל"תורתן של בנים": מבואר בכ"מ⁴⁹ הטעם לגודל החביבות שב"פרשה של אליעזר" עד ש"יפה כו' מתורתן של בנים" — כי שליחותו של אליעזר בענין נישואי יצחק ורבקה היתה שייכת לכללות ענין נתינת התורה [וכנרמז גם בנתינת "שני צמידים. . עשרה זהב משקלם"⁵⁰ לרבקה, וכפרש"י⁵¹ שהם "רמז לשני לוחות. . לעשרת הדברות"]; שמזה מובן שגם ב"פרשה של אליעזר" עצמה צ"ל מעין ה"אור חדש" שלמעלה מטבע העולם, המתגלה על ידי התורה — וזה הי' בנס דקפיצת הדרך⁵².

הערות

38. ב"ר בתחלתה. ובכ"מ.
39. קהלת א, ט.
40. זח"א רכג, סע"ב. וראה שבת ל, ב וברש"י שם. פרש"י קהלת שם. ועוד.
41. אוה"ת פרשתנו קכט, ב. ועוד.
42. אוה"ת שם. ומציין ללקו"ת תזריע (כג, א). וראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תמג ואילך (ובהנסמן שם). שם ס"ע תנו ואילך. ועוד.
43. חולין ז, א. ושם (וכן בלקו"ת שם): חלוק לי מימיך.
44. ע"ז י, ב.
45. וראה אוה"ת פרשתנו קכח, סע"ב ואילך. קלג, ב.
46. זח"א כו, ב (ועוד) — הובא בלקו"ת ויקרא ה, ריש ע"ב (לענין תגין שבתורה), שצויין באוה"ת פרשתנו שם (קלג, ב).
47. ומ"מ יש מעלה ב"שיחה" לגבי "תורה" — כי תכלית הכוונה היא לתקן העולם כפי שנשאר בגדריו הטבעיים כו', כמשנ"ת בארוכה בלקו"ש ח"כ שם. [באוה"ת פרשתנו שם (קל, א ואילך) מבאר בארוכה המעלה שבשיחתן של עבדי אבות (שהיא למעלה מתורה, ואדרבה, זהו שורש כל התורה כולה. ע"ש. וראה הנסמן בהערה 49); והמבואר בלקו"ש שם, הוא המעלה שב"שיחה" עצמה לגבי "תורה". ע"ש].
48. פרשתנו כד, יד. וכן שם, מד.
49. מאמרי אדה"ז — תקס"ג ח"א (ע' לו ואילך). תו"ח פרשתנו קלה, א ואילך. אוה"ת פרשתנו קכז, ב ואילך. וראה לקו"ת ברכה צו, סע"ג ואילך. ובכ"מ.
50. כד, כב.
51. עה"פ. וכ"ה בתיב"ע עה"פ. ב"ר פ"ס, ו.
52. וי"ל הטעם דנס זה דוקא — כי "קפיצת הדרך" מרמז על כללות ענין הנסים, קפיצת דרך סדר ההשתלשלות, שההשפעה דלמעלה נמשכת למטה בלי עיכובים כו' בפרטי הדרגות דס' השתלשלות, ולכן יוצא מזה שידוד מערכות הטבע (ע"ד המבואר (לקו"ת ס"פ קרח. ובכ"מ) גבי המעלה שבברכת כהנים).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.