91

דר' יצחק ואבא היום אל העין היום יצאתי והיום באתי", שי"ל שכוונת המדרש היא¹¹, שעיקר הלימוד שקפצה לו הארץ הוא ממש"נ "ואבא היום" — ומזה ראי' לפרש דמ"ש כאן "ויקם וילך" היינו "בן יומו"].

ב. אח"כ ממשיך רש"י: "אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה".

ותמוה — ענין זה מאי בעי הכא, באמצע דברי אליעזר? לכאורה, הו"ל לרש"י לכתוב ביאור זה (המוסב על כללות ה"פרשה של אליעזר") תיכף בתחילת דברי אליעזר (שהוכפלו) או בסיומם; ועוד למה הביאו רש"י בכתוב זה דוקא?

וביותר תמוה: במדרש רבה¹² — כן הובא מאמר ר"א בקשר לתחילת הכפלת סיפור אליעזר¹³, ואילו רש"י משנה¹⁴ ומביאו בהמשך הסיפור עה"פ ואבא היום גו'!

לכאורה אפשר להסביר, כי דברי אליעזר שלפני פסוק זה ("ואבא היום גו'") הם סיפור של דברי אברהם, ולכן אין לתמוה (כ"כ) מדוע חוזרת התורה עליהם; ורק בפסוק "ואבא היום גו'" שבו מתחיל סיפורו (ודבריו) של אליעזר עצמו, יש לדייק מדוע בא הכתוב להכפיל (גם) ענין זה — ולכן מתרץ רש"י "יפה שיחתן של עבדי אבות כו'".

אבל מלבד הדוחק בעצם החילוק (שהקושיא בהכפלת הסיפור היא רק על דברי אליעזר עצמו) — הרי סו"ס גם דבריו הראשונים של אליעזר אינם (דברי אברהם) אלא "שיחתן של עבדי אבות", הם חלק מסיפורו של אליעזר, ופשטות כוונת רש"י ב"יפה שיחתן כו'" היא גם לדיבורים אלו, וכמובן מהמשך לשונו "שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה", ופשוט שב"פרשה" נכללים גם דיבוריו הראשונים.

ג. גם צריך להבין:

א) גם את"ל שעיקר הקושיא בטעם הכפלת הפרשה היא בכתוב זה, ולכן מתרצה רש"י כאן דוקא — עדיין אינו מובן, מדוע כותב רש"י ענין זה בהמשך לפירושו "ואבא היום. . מכאן שקפצה לו הארץ", וה"ז ענין בפ"ע והו"ל לכתבו בדיבור בפ"ע¹⁵? [וכמו שמצינו במקומות רבים בפרש"י על התורה, דכאשר מפרש שני ענינים נפרדים באותן התיבות, דרכו להעתיק תיבות הכתוב פעמיים¹⁶, לחלק