75
בכללות, לההבדל (העיקרי) בין חלקו של אברהם וחלקו של יצחק במעשה העקידה42:
מעשה המסירת נפש של העקידה מתייחס (בעיקר) לאברהם43, שהוא הי' צריך לכבוש את רחמיו מעל בנו יחידו ולהעלהו לעולה ע"ג מזבח, משא"כ יצחק, שאמר44 "ואי' השה לעולה" [וגם לפרש"י45 שאחרי תשובת אברהם "הבין. . שהוא הולך להשחט (ומ"מ) וילכו שניהם יחדיו בלב שוה" — מ"מ, אינה דומה מסנ"פ דיצחק למסנ"פ דאברהם בעקידת בנו יחידו שנולד לו לעת זקנותו, וכמו שהאריך במו"נ שם ד"לא ידמה לו לא נתינת ממון ולא נתינת נפש"46] — וזהו ענין העבודה שבמעשה העקידה;
ואילו חלקו של יצחק במעשה העקידה הי' בעיקר בהנפעל, שהוא נתקדש בקדושת עולה ע"י שנעקד ע"ג המזבח — וחלות קדושה שייכת, כמובן, להשראת השכינה.
וזהו שהרמב"ם מדייק ומחלק בשתי הלכות אלו:
בדין הראשון, שהוא דין במזבח מחמת פעולתו בכללות המקדש — ענין השראת השכינה — כתב הרמב"ם שזהו מפני ש"במקדש נעקד יצחק";
ואילו בהלכה שלאח"ז, דין מקומו ה"מכוון ביותר" של המזבח, שהוא מצד גדר המזבח עצמו, ענין העבודה (כנ"ל) — בזה מדייק הרמב"ם, שזה שייך למעשה אברהם, ש"בנה בו המזבח ו(הוא — אברהם) עקד עליו יצחק".
(משיחות ש"פ מטו"מ וש"פ ראה תש"מ, ש"פ מטו"מ תשמ"ג)
הערות
- 42. במו"נ שם מדובר בב' הענינים שנתגלו במעשה העקידה עצמו, ושניהם נתגלו ע"י אברהם, ע"ש (ושם: ובאמת הי' ראוי שיהי' זה ענין על יד אברהם וביצחק כו' כי אברהם אבינו הוא אשר התחיל כו'). והמבואר בפנים הוא בנוגע התוצאות ממעשה העקידה לענין קביעת מקום המזבח כו'.
- 43. וכמבואר בכ"מ ד"פתיחת הצנור" למסנ"פ היתה ע"י אברהם ע"י נסיון העקידה (ראה לקו"ש ח"כ ע' 74 ואילך. וש"נ) — ולא ע"י יצחק. [ולהעיר מב"י לטאו"ח (ס"א ד"ה וטוב לומר) שאומרים פ' העקידה בכל יום "כדי. . להכניע יצרו לעבוד השי"ת כמו שמסר יצחק נפשו" — הובא בשו"ע אדה"ז שם מהד"ק ס"י. אבל: (א) במהד"ת (שם ס"ט) השמיטו. (ב) ועיקר בה"רבש"ע" שאומרים אחרי פרשת העקידה מודגשת רק מסנ"פ דאברהם (כמו שכבש רחמיו כו'), ולא דיצחק. ואכ"מ].
- 44. פרשתנו כב, ז. וראה ראב"ע שם.
- 45. פרשתנו שם, ח. וראה ב"ר פנ"ו, ד. שם, ח.
- 46. וראה מאמרי אדה"ז לפרשיות התורה (פרשתנו ס"ע קכח): ולכן נזכר בתורה הנסיון של העקידה על אברהם ולא על יצחק כי מפני שלהפקיר א"ע יכול להיות בקל אבל אברהם שהפקיר את בנו כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.