48

ה. והנה מצינו בסוגיא דנדרים שם⁶ עוד פירוש ב"והי' תמים" — "כל המתמים עצמו הקב"ה מתמים [מתמם⁴⁰] עמו כו' כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנא' התהלך לפני והי' תמים וכתיב והיית לאב המון גוים".

ולפירוש זה, "תמים" אינו ענין השלימות, כ"א הליכה בתמימות⁴¹, והוא ע"ד הציווי⁴² "תמים תהי' עם ה' אלקיך"⁴³ וכפרש"י⁴⁴ "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות כו'"⁴⁵. והיינו שאינו מתנהג בתחבולות ובהתחכמות, ויתירה מזו שאינו שואל ואינו חוקר אלא מאמין בפשיטות בדברי ה' ומתנהג בתמימות בהתאם לזה.

ומזה שגם פירוש זה הובא בסוגיא דנדרים ע"ד מצות מילה, משמע, שגם ענין זה אצל אברהם, שהלך בתמימות, שייך למצות מילה.

בפשטות י"ל ע"פ פירוש הראב"ע⁴⁶ (ועוד מפרשים⁴⁷), ד"התהלך לפני והי' תמים" היינו "שלא תשאל למה המילה", "שיקבל⁴⁷ בסתם אי זה דבר שיצוהו, עם שהי' קשה, ושיקבלהו בתמימות לא ישאל מה זה ועל מה זה". אבל יותר מסתבר, שיש גם שייכות לתוכן מצות מילה, שדוקא היא היא המצוה שפעלה אצל אברהם ענין ההליכה בתמימות.

זאת ועוד: נת' כמ"פ⁴⁸ שכל הפירושים בפסוק אחד (או תיבה אחת) שייכים זל"ז. וכן בנדו"ד, שגם הפירוש הג' ב"הי' תמים", הליכה בתמימות, שייך לענין ד"שלם" ו"תמים".

ועפ"ז יש ג' אופנים במעלת ה"תמימות" שבמצות מילה: א) ביטול כל החסרונות. ב) שלימות ותמימות בהידור. ג) קבלת עול מלכות שמים שלמעלה מטעם ודעת.

ו. ויובן זה ע"פ תוספת ביאור בג' ענינים הנ"ל ב"תמים" — "שלם", "תמים", והליכה בתמימות. ובהקדם, שג' דרגות אלו בעבודת ה' י"ל שהם כנגד העבודות דאברהם יצחק ויעקב (אף שבכלל כל ג' ענינים הנ"ל היו אצל כאו"א מהאבות):

מעלת התמימות מצינו בכל ג' האבות⁴⁹, באברהם — "התהלך לפני והי' תמים", יצחק נקרא "עולה תמימה"⁵⁰, וביעקב נאמר⁵¹ "ויעקב איש תם יושב אהלים".

ובפשטות, הם הם שלשת הענינים הנ"ל ד"שלם" "תמים" והליכה בתמימות:

הפירוש הפשוט ד"הי' תמים" אצל אברהם אבינו היינו שיהי' שלם (בלי