34

בכתוב¹⁹) — שהרי כבר ישנה ברית עם הקב"ה — ולכן מדגיש רש"י שגם ברית זו השני' היא עם "מדת הדין של מעלה"²⁰. (ב) רש"י כ' "וביניכם" (ולא "ובין כל נפש חי'"), דקאי בפשטות על בני אדם — כי עיקר הצורך ב"ברית" עם מדת הדין הוא בנוגע לבני אדם, שעליהם הוא עיקר קטרוגה של מדת הדין (כדיוק לשון רש"י בהמשך פירושו "לקטרג עליכם לחייב אתכם"²¹), משא"כ "כל נפש חי'" שלא שייך עליהם (כ"כ) קטרוג של מדת הדין כיון שאינם בעלי בחירה²².

ה. אלא שעדיין קשה: איך אפ"ל שהחידוש בכתוב זה הוא שכאן מדובר בברית ש"בין אלקים גו'" (מדת הדין של מעלה) — והרי גם הפסוקים שלפנ"ז הם דברים שנאמרו על ידי "אלקים", כהתחלת הפסוקים "ויאמר אלקים", וא"כ גם הברית ש"ביני ובין הארץ" היא "בין אלקים גו'"²³ (שאמר ע"ד ברית זו), דהיינו מדת הדין, והדרא קושיא לדוכתא, מה נתחדש בפסוק זה?

ולכן ממשיך רש"י לבאר ולהוכיח, שאכן הדיוק "בין אלקים" הוא הוא החידוש שבפסוק זה — "שהי' לו לכתוב ביני ובין כל נפש חי'". כלומר, אין כוונת רש"י כאן להקשות איך מתאים לכתוב "בין אלקים" (מאחר שהוא דיבור המתחיל ב"ויאמר אלקים"), אלא לדייק השינוי בין פסוק זה להקודם לו — ששם נאמר "וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם גו'", ומאי טעמא משנה כאן הכתוב ואומר "בין אלקים"? ומזה מוכח, שזהו החידוש בהברית שבפסוק זה לגבי הברית שבפסוק הקודם: אע"פ שגם בהפסוקים שלפנ"ז נאמר שם אלקים, אעפ"כ אין בזה הוכחה דמ"ש "ביני" היינו מדת הדין; משא"כ בפסוק זה, מכיון שבמקום "ביני" כתוב "בין אלקים", יש ללמוד שהכוונה כאן היא למדת הדין.

וההסברה בזה:

"אלקים" פירושו (כפרש"י לעיל²⁴) "שליט ושופט" (ובמק"א²⁵ כ' "כל אלקים שבמקרא לשון מרות"), שמזה מובן, ששם אלקים אינו מורה בכל מקום על מדת הדין (בניגוד למדת הרחמים), אלא הכוונה להקב"ה כשליט על הארץ. וכן בעניננו, דמ"ש לעיל "ויאמר אלקים זאת אות הברית גו'", המכוון הוא שהקב"ה הוא השולט על הארץ, וקבע בעולמו אות ברית — "את קשתי נתתי בענן גו'". משא"כ בפסוק דידן, כנ"ל.

ועפ"ז מובן המשך לשון רש"י "אלא זהו מדרשו כשתבוא כו'" — כי ע"פ פשט הכתוב, מש"נ "בין אלקים" הוא כאילו הי' כתוב כאן "ביני" (וכנ"ל שכן הוא