33

ד) "ביניכם" — מדוע שינה רש"י מלשון הכתוב "ובין כל נפש חי'"? ואין לומר דהיינו הך אלא שנקט לשון קצר — שהרי אין זה שינוי בלשון בלבד, אלא גם בתוכן, כי "ביניכם" ו"בין כל נפש חי'" מכוונים לשני סוגים שונים, כמפורש בכתוב שלפנ"ז "וזכרתי את בריתי גו' ביני וביניכם ובין כל נפש חי' בכל בשר" (וכפשטות הענין, ד"ביניכם" קאי על בני אדם, ו"כל נפש חי'" קאי על כל בעל חי).

וביותר תמוה: תיכף לאח"ז ממשיך רש"י "שהי' לו לכתוב ביני ובין כל נפש חי'" (ולא כתב "וביניכם")!

ד. ויש לומר הביאור בכל זה:

עיקר הקושי בכתוב (שאותו בא רש"י לתרץ בפירושו) אינו "שהי' לו לכתוב ביני" (ולא "בין אלקים") — כי ע"ד הפשט הרי "דרך המקראות לדבר כן" — אלא רש"י בא (בעיקר) לתרץ שאלה כללית בכתוב זה — והיא:

כל פסוק זה, "והיתה הקשת בענן וראיתי' לזכור ברית עולם בין אלקים ובין כל נפש חי' גו'", לכאורה מיותר הוא¹⁴ — כי כל הפרטים שבו, כבר נאמרו בפסוקים שלפנ"ז¹⁵: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית גו' והי' בענני ענן גו' וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חי' גו' ולא יהי' עוד המים גו'".

ועכצ"ל שכתוב זה בא ללמדנו ענין חדש שלא נאמר עדיין¹⁶. וזוהי כוונת רש"י בהעתיקו מן הכתוב את התיבות "בין אלקים ובין כל נפש חי'" — כי בתיבות אלו מרומז החידוש שלא נודע עד כה, ומפרש רש"י מהו החידוש — "בין מדת הדין של מעלה וביניכם".

כלומר: ה"ברית" שבפסוקים הקודמים היא בין הקב"ה והעולם ("ביני ובין הארץ"¹⁷), וענינה, ש"כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדון לעולם"¹⁸, אזי "ונראתה הקשת בענן, וזכרתי את בריתי גו' ולא יהי' עוד המים למבול גו'". אבל כאן נתוסף עוד ענין של ברית — "בין מדת הדין. . וביניכם", היינו שלא זו בלבד שהקב"ה ירחם אז על העולם ולא יביא מבול, אלא שמדת הדין גופא תחדל מלקטרג ועד שתיהפך לרחמים [וכפשטות לשון (הכתוב ו)רש"י, שה"ברית" היא בין מדת הדין וביניכם].

וי"ל שענין זה הוא המשך להנאמר לפנ"ז⁹ "ויזכור אלקים את נח", ופרש"י שם ש"זה השם מדת הדין הוא ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים", שבהמשך לתפלתו של נח שהפכה את מדת הדין למדת הרחמים, ישנה ברית מיוחדת עם מדת הדין של מעלה, שעל ידי הקשת תתהפך מדת הדין לרחמים.

ועפ"ז מדוייק לשון רש"י "בין מדת הדין של מעלה וביניכם": (א) מאחר שהמדובר בברית נוספת על הברית שבין הקב"ה והארץ, יש מקום לטעות שהכוונה בהברית "בין מדת הדין וביניכם" היא לברית עם בית דין ("מדת הדין") של מטה (שנקרא ג"כ "אלקים"