23

הלכה אפשר להיות רק על ידי נשמה בגוף דוקא⁶⁸. כי ענין ההלכה הוא — הידיעה כיצד להתנהג במעשה בפועל, הלכה למעשה. וכן — ענינם של הלכות הוא לפעול בעולם, בלשון הכתוב⁶⁹ "הליכות עולם לו", "אל תקרי הליכות אלא הלכות"⁷⁰, כלומר, שפעולת התורה בעולם — "הליכות עולם", היא ע"י ההלכות שבתורה. ועד שהעולם נעשה מהלך.

וי"ל שזהו הרמז בלשון רש"י "נעשה גריד כהלכתה" — מלשון הלכה, שזהו העילוי שב"יבשה הארץ" לגבי מי המבול שקדמום, שעל ידי "יבשה הארץ" מגיעים לתכלית הכוונה בענין התורה, שהיא הפעולה בעניני העולם ע"י חלק ההלכה שבתורה ("כהלכתה")⁷¹.

ט. ההסבר האמור בענין המבול שייך ג"כ להזמן בשנה שבו קורין פ' נח — תחילת חודש מרחשון:

חודש תשרי, שהוא "מרובה במועדות"⁷², הוא מעין ולמעליותא של ענין המבול "בעליונים", בו האדם שקוע וטובל (ובטל) בעניני טוב וקדושה, עד "ששוכח" עניניו הגשמיים, וכיון שמחשבתו אך ברוחניות — גם מציאות האדם (החושב) היא בענינים רוחניים⁷³,

וכאשר יוצאים מחודש תשרי לחודש מרחשון קורין בתורה סיפור המבול וסיומו, ללמדנו, שתכלית ענין ה"מבול" של חודש תשרי ושלימותו, הוא המצב ד"יבשה הארץ" שלאח"ז, היינו, שימשיך ביטול זה של "מי המבול" תוך יבשת הארץ.

ובפשטות, שתכלית המועדים דחודש תשרי היא — להמשיך הקדושה וכו' ששאבו בחודש זה תוך חיי יום יום במשך כל השנה כולה "בארץ"⁷⁴, עד שעבודת השם תהי' (גם) בכל עניניו הגשמיים — "כל מעשיך יהיו לשם שמים"⁷⁵, ו"בכל דרכיך דעהו"⁷⁶.

וע"י עבודה זו נזכה להקדמת קיום היעוד "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ובקרוב ממש.

(משיחת א' דר"ח מרחשון תשמ"ו)