20
וכן י"ל בנוגע למי המבול39, שהם בדוגמא למקוה: זה שהמבול בא לטהר את הארץ מטומאת חטאי דור המבול הוא רק כפי שענין המבול נשתלשל מלמעלה וירד ונמצא "בתחתונים", אבל ענינו ב"עליונים" (בעולם שכולו קדושה) הוא — הטבילה הנדרשת בעלי' מדרגא בקדושה לדרגא עליונה יותר.
דוגמא פשוטה בחיי האדם, גם שאינם מבנ"י, בעוה"ז הגשמי והחומרי: אהבת אב לבנו — שהיא באמתתה ותקפה בלב האב וכולה אך אהבה וטוב. כשחוטא הבן — נשתלשל מאהבה זו שמעניש את הבן בשבט וככל שתגדל האהבה בלב האב — יגדל עונש הבן. ועד אשר חושך40 שבטו שונא בנו.
ה. הסברת העילוי שבמי המבול — בפרטיות יותר:
כתב הרמב"ם בסוף הל' מקוואות41 שמי המקוה מרמזים ל"מי הדעת הטהור"42; וכמו שעל ידי הטבילה במים מתכסה האדם כולו במי המקוה עד שאינם נראים אלא מי המקוה, כך הוא בה"רמז" שבמקוה, הבאת הנפש במי הדעת, שצ"ל השיקוע ב"מי הדעת" באופן שלא תיראה מציאותו של האדם, כ"א רק של "מי הדעת" שבהם הוא שקוע.
וזהו התוכן הרוחני של ענין המבול (כאשר כל העולם כולו מכוסה במים) — שכל הארץ כולה "שקועה" במי הדעת עד שאין נראית מציאותה של הארץ37 כ"א של "מי הדעת".
וכמו"כ הוא התוכן הרוחני של מי המבול בימי נח — שבאו "לשחת כל בשר"5, "לשחת הארץ"43 — היינו לבטל ("לשחת") בביטול כליל (של "בשריות" ו"ארציות") ב"מי הדעת", עד שלא נראה שום מציאות מלבדו יתברך.
וע"ד מצב העולם לעתיד לבא44, וכדברי הרמב"ם בסיום וחותם ספרו, ש"באותו הזמן. . לא יהי' עסק45 כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. . שנאמר46 כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" — שמצב העולם לעת"ל דומה ל"מבול"47 ("כמים לים מכסים"), שהעסק ב"דעה את ה'" ("מי הדעת") יהי' באופן ד"מלאה הארץ דעה" (ועד ש"לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"48).
ובדרגא זו הי' מצב העולם בתחילת הבריאה, כשהי' "כל העולם כולו מים במים", ו"לא הי' קלוסו של הקב"ה עולה
הערות
- 39. ראה אוה"ת פרשתנו (כרך ג) תרכו, ב. וראה גם לקו"ש ח"י (ע' 36) שי"ל שזהו ענין ירידת המבול בא"י (למ"ד שירד גם שם). ע"ש.
- 40. משלי יג, כד.
- 41. משיעורי הרמב"ם דשבוע זה (דשנת תשמ"ז).
- 42. כמשנ"ת כמ"פ שלכאורה הגירסא הנכונה ברמב"ם שם היא — "במי הדעת הטהור — טהור". אבל ראה שיחת ליל ד' דסוכות תשמ"ח.
- 37. ולהעיר מהביאור בהכתוב (שה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" — "מים רבים" למעליותא, "ההתבוננות. . בגדולת ה' ביחו"ע. . שמזה נמשך ואהבת. . בכל מאדך בלי גבול" (תו"א תולדות יח, ב).
- 5. פרשתנו ו, יז.
- 43. פרשתנו ט, יא.
- 44. ראה גם שער היחוד (לאדמו"ר האמצעי) בתחלתו (ב, א).
- 45. ע"ד הפי' בלעסוק בד"ת (ב"ח לטואו"ח סמ"ז ד"ה ונוסחא).
- 46. ישעי' יא, ט.
- 47. ולהעיר ג"כ ממחז"ל (סנהדרין צב, ריש ע"ב) "אותן שנים. . הקב"ה עושה להם כנפים כו' ושטין על פני המים" (נת' בתו"ח בראשית ד, ג ואילך. אוה"ת בראשית כח, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רלט ואילך (אוה"ת שה"ש ח"א ע' ט ואילך). ועוד) — אלא ששם קאי באלף השביעי, כש"יהי' עולם זה חרב" (רש"י שם). וראה לקמן סעיף וז (ובהערה 63).
- 48. ראה בארוכה "הדרן" על הרמב"ם (לקו"ש חכ"ז ע' 238 ואילך) — דיוק תיבת "בלבד".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.