19
ולכן, כאשר אדמו"ר הזקן הי' קורא בתורה, הי' נשמע בקריאתו (אצל אדמו"ר האמצעי) תוכן פירוש הדברים כפי ש"התורה מדברת בעליונים", ששם (גם) פ' התוכחה היא מעיקרא ענין שכולו טוב וברכה.
[ויומתק ע"פ מה דמפרש אדמו"ר הזקן33 את הלשון "קורא בתורה" — "שע"י עסק התורה (האדם) קורא להקב"ה לבוא אליו כביכול כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצוותא חדא"34 — וכן בעניננו, שע"י קריאת התורה של אדמו"ר הזקן, קרא והמשיך התורה כפי שהיא בעליונים, אצל הקב"ה35 (דשם "לא יגורך רע", כנ"ל)].
ד. ועד"ז הוא הביאור בדברי המדרש אודות מי המבול:
זה שהמבול בא להעניש את אנשי דור המבול, וגם לטהר את הארץ מטומאת חטאי דור המבול, ה"ז רק כפי שהענין הוא למטה וכפשוטו; אמנם מכיון שענין המבול מסופר בתורה — בהכרח לומר שענין המבול לכל פרטיו ישנו ג"כ בתורה כפי שהיא "בעליונים", ב"עולם" שלא שייך בו שום ענין של רע וחטא.
וזהו מה שמשמיענו המדרש, שהמציאות של מי המבול על פני כל הארץ36 הוא (גם) ענין שכולו קדושה37 — דוגמא ל"תחילת ברייתו של עולם", כאשר "כל העולם כולו מים במים", כי "לא הי' קלוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים".
ויש לומר, שזהו התוכן הפנימי בביאור אדה"ז הנ"ל שמי המבול היו בדוגמא למי מקוה38 — שכן מצינו טבילה במקוה שהיא אך לתוספת קדושה (ולא כדי לטהר מטומאה) [כמו טבילות של הכהן גדול ביוהכ"פ, שאחרי הטבילה הראשונה כבר נטהר מכל חשש טומאה38, וכולו הן רק לתוספת קדושה, שעולה מדרגא לדרגא בקדושה גופא],
הערות
- 33. תניא ספל"ז.
- 34. ביאור ב' הדוגמאות ראה לקוטי לוי"צ לתניא ע' יז.
- 35. וי"ל שבאמרו "כשאבא קורא" רמז ג"כ שבקריאת אדה"ז היתה נשמעת קריאתו של "אבינו" שבשמים (שאצלו ית' לא יגורך רע). — ולהעיר, שגם בעל המאמר במדרש (שהובא לעיל ריש סעיף א) הוא "רבי אבא").
- 36. היינו, שתוכן זה שבענין המבול (כפי שהוא "בעליונים") נמשך במי המבול הגשמיים למטה בארץ: מכיון ש"תורה לא בשמים היא" אלא ניתנה למטה בארץ [שהכוונה בזה היא לכל חלקי התורה, וכמובן מפסק דין אדמו"ר הזקן בהלכות ת"ת שלו (פ"א ס"ד), שכל אחד ואחד מישראל מחוייב בלימוד כל ד' חלקי התורה] — הרי מובן, דזה שלכל ענין שבתורה יש פירוש כפי שהתורה היא "בעליונים" — אין הכוונה ש"מקומו" של פירוש זה הוא רק ב"עליונים", אלא ש(תוכנו של ענין) זה נמשך גם ב"תחתונים". וכן בעניננו, שתוכן האמור במי המבול אינו רק ענין שהי' רק בעולמות עליונים, אלא שבמי המבול הגשמיים (שהציפו את העולם בפשטות ואשר בהם נאבד דור המבול, וטהרו את העולם מטומאת החטאים) היתה גם התכונה של "תוספת" טהרה, כענין המבול בעליונים.
- 37. ולהעיר מהביאור בהכתוב (שה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" — "מים רבים" למעליותא, "ההתבוננות. . בגדולת ה' ביחו"ע. . שמזה נמשך ואהבת. . בכל מאדך בלי גבול" (תו"א תולדות יח, ב).
- 38. ראה אוה"ת (וסה"מ תרכ"ז) שצוין בסוף הערה 9.
- 38. ראה רמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ב ה"ג.
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ח'תתכד לקו"ש ח"ל ע' 19
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ל ע' 19
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.