14

הערות

1. 52. מאמרים שבהערה 50 — ע"פ מחז"ל (ב"ב י, א) עה"פ מלוה ה' חונן דל. וראה גם טיו"ד סרמ"ז "יש לו לדעת שאין הממון שלו אלא פקדון לעשות בו רצון המפקיד. . שיחלק לעניים".
2. 12. ישעי' ל, כו.
3. 52. וזהו פירוש "טענת" הלבנה "הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי", שהמקבל צריך להרגיש שאין הכוונה שישאר בדרגא של מיעוט כו'.
4. 53. היינו לא "גדלות" במובן של "השפעה" (הגדול ב"המאור"), אלא גדול ועילוי של מקבל, כמודגש במ"ש "זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים", שזהו מה שבנ"י (מקבל) פועלים ומחדשים בזמן — קידוש חדשים ועיבור שנים (אף שמנין הימים ושנים הוא לכאורה דבר הנעשה מעצמו, ע"י הזמן שנברא מלמעלה); ועד"ז ב"זיל ליקרו צדיקי בשמיך יעקב הקטן כו'", שהכוונה בזה, שאמיתית המעלה ד"צדיק" שייכת ל"קטנות" (צמצום) דוקא, ולא העילוי בענין האור והגילוי. וגם הענין הא' — "לכי ומשול ביום ובלילה", אין הכוונה שהירח יאיר כמו מאור הגדול (ראה תורת העולה שם), אלא להדגיש שמעלת המקבל אין ענינה בענין האור שמאיר (שזה נראה רק בלילה), אלא במעלה עצמית שיש בו גם ביום כאשר אין אורו מאיר. וראה בדרושים הנ"ל הערה 21. וראה לקו"ש חל"ד ע' 48 ואילך. סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 157 ואילך.
5. 54. ולהוסיף, שהצורך בעיבור שנים — שבא להשוות שני לבנה לשני חמה (ע"ד "שני המאורות הגדולים"*) — תלוי ב"לימנו כו' ושנים" (מנין השנים ללבנה). ולהעיר משל"ה חלק תושב"כ ר"פ שמות (שו, ב) "אם לא הי' ענין מיעוט הירח לא הי' עולמים שום עיבור כי. . הי' סיבובם ומהלכם שוה". וראה גם עתים לבינה (מאמר ז).