13

הערות

1. 45. ע"פ המבואר בפנים יש לבאר ל' חז"ל (ראה הנסמן בלקו"ש חי"ט ע' 252 הערה 20, 21) "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה מסיני" — דלכאורה, כיון שגם חידוש זה כבר ניתן למשה בסיני, מדוע נקרא (באמת) בשם "חידוש"? וע"פ הנ"ל י"ל, כי זוהי הנפק"מ בין גדר "נותן" וגדר "מקבל" שבתורה: מצד גדרי המקבל (כפי שהתורה ניתנה למטה ונלמדת על ידי בנ"י), ה"ז "חידוש" של התלמיד ותיק, אבל מצד הקב"ה, נותן התורה, ניתן גם חידוש זה ממש כמו שניתנה תושב"כ.
2. 46. ראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 386 ואילך. "הדרן" על מס' ברכות ומו"ק בסה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 508 ואילך.
3. 47. ל' רש"י (וראה פדר"א) שבהערה 4.
4. 48. כלומר: זה גופא שצריך להיות אור של "מקבל" יש בו "גדלות" ומעלה שווה למעלת וגדלות אור המשפיע. וכ"ה גם בתורה, שלא רק שגם דברי התושבע"פ הם מלמעלה כמו תושב"כ, אלא שגם ענין הקבלה שבהם הוא מלמעלה כמו ענין הנתינה בתושב"כ.
5. 49. המבואר בפנים הוא להפירוש (וראה הנסמן בהערה 19) שגם לפני מיעוט הירח קיבלה הלבנה אורה מהשמש, אלא שאז הי' האור שלה אור גדול כמו אור השמש — ראה ספר הערכיםחב"ד ח"ג ע' שיב ואילך. וש"נ (וראה לעיל הערה 13, *20 — במה הובדל אז הלילה). וראה שם, שיש דיעות שאז היתה הלבנה "מאור" כמו השמש ולא קיבלה כלל מהשמש, ומה שאמרו (ראה זח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד) סיהרא לית לה מגרמה כלום — נעשה רק לאחרי מיעוט הירח [ובכ"מ מבואר (ראה שם ע' רצז. וש"נ) שהכוונה ב"לית לה מגרמה כלום" היא, שהאור שלה אינו מאיר, ובכדי שהלבנה תאיר צריכה היא לקבל מהשמש. ע"ש].
6. 50. סה"מ תרכ"ז ע' שצט ואילך. סה"מ קונטרסים ח"א קיט, א ואילך.
7. 51. ראה תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה. ולהעיר מאוה"ת פרשתנו שם לו, ב (אות ד).