ג'תתח

ג'תתח

ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשט"ו

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה אלתר משה שי'

שלום וברכה!

...במענה על הערותיו במכתבו:

א) מש"כ בלוח הכולל בענין ויחל ועננו - כן הוא פס"ד אדמו"ר הצ"צ (שו"ת שער המילואים ס"ח. וראה ג"כ פס"ד שלו לאו"ח סתקס"ו. שו"ת חת"ס או"ח סקנ"ז. מהר"מ שיק סרפ"ט. שד"ח פאת השדה אס"ד מע' ביהמ"צ ס"ב סק"ג וכמו שציינתי כ"ז בילקוטי מנהגים שנדפס בסוף רשימת איכה, אשר משם הועתקה הוראה זו אל הלוח. ואין לוח מקום ציון מקורות). ולהעיר משו"ת צפנת פענח להגאון מרוגצוב ח"ב סל"א.

ב) באמירת מש[ה]ומה"ג גם בשחרית לאחר ששמע ההכרזה (ולפענ"ד רק אם אין מתפלל במנין אחר. ודלא כספק הבה"ל. ואכ"מ) - כ"פ גם בשו"ת שאילת שלום מהד"ת סו"ס, קצז ע"פ הירושלמי, ומסיים: וז"פ וברור והבה"ל לא ראה ס' הנ"ל מדלא הזכירם.

ג)בעש"ק חנוכה צ"ל שמן שידלוק לכה"פ חצי שעה אחר שקיעה"ח - כ"כ בלוח.

וצ"ע מה שקשה לו בזה.

ד) מה שאין גומרים הפסוק דדברים (ט, ז) באמירת הזכירות - י"ל שהוא כדי למעט בגנותן של ישראל. ועדמש"כ בשו"ת חת"ס חאו"ח ס"י. ועדיין קשה בזכירת מ"ת.

ומחוורתא כתירוץ שו"ת מהר"ם שיק או"ח סקכ"ד דשאני בכגון דא דאין הכוונה לקריאת פסוק או פרשה כ"א לזכירת ענין, אלא משתמש בצחות הכתוב, ועדמש"כ המג"א ר"ס רפ"ב. וביו"ד סרפ"ד, לענין שרטוט.

ה) הכנסת החוט לנקב מן הצד - בט"ג, ז"ל אדה"ז בסידורו: אחר שעשה הקשר העליון כראוי.

ואו) מה שהעיר בהנ"ל לענין בירור מהו אורך ורוחב - יעוין פס"ד להצ"צ לאו"ח סי"א.

ג'תתח

מו"ה אלתר משה: ראגינסקי, פריז.

מ"ש בלוח כולל חב " ד : ראה אגרת שלפנ"ז.

בענין ויחל ועננו : לקרוא ויחל בת"צ אף בג' מתענים ובעננו דוקא בעשרה שהתענו.

בלקוטי מנהגים : ס' המנהגים חב"ד ע' 45.

כספק הבה " ל : הביאור הלכה סי' קיד.