ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע פסקי הסידורהלכות קריאת שמע

הלכות קריאת שמע

[יא] מי שאין לו תפילין, והצבור מתפללין, מוטב שיתעכב אחר תפלת הצבור לשאול לו תפילין מחברו כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין, ממה שיתפלל עם הצבור בלא תפילין²³⁵⁰.

[יב] אבל מי שמתירא שמא יעבור זמן קריאת שמע עד שימצא תפילין, קורא קריאת שמע בלא תפילין. ואם מתירא שמא יעבור גם זמן תפלה מתפלל גם כן. וכשיבואו תפילין לידו אחר כך, יניחן במנחה, או יניחן באמצע היום ויאמר בהן איזה מזמור²³⁵¹.

[יג] ואם באו לידו בין קריאת שמע לתפלה, אפילו באמצע הפרק, יכול לברך עליהן. אבל לא בין גאולה לתפלה, אלא לובשן בלא ברכה²³⁵²:

[יד] וכן אין להפסיק לענות קדיש וקדושה וברכו ומודים בין גאולה לתפלה²³⁵³.

[טו] כיצד הוא עושה, ממתין בשירה חדשה²³⁵⁴, שלעניית קדיש וקדושה וברכו ומודים מפסיק אפילו באמצע הפרק, ואפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק שמע ישראל, והוא הדין לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכן אין להפסיק גם כן בין שמע ישראל לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד²³⁵⁵:

[טז] ומכל מקום יזהר לכתחלה להמתין באיזה סיום ענין, שלא להפסיק באמצע ענין, כגון פסוק ושמתם וגו' יכול להפסיק בין נפשכם לוקשרתם שהוא ענין אחר, אבל עד מלת נפשכם לא יפסיק בין תיבה לתיבה. אך אם אי אפשר לו יכול להפסיק ולענות אפילו באמצע ענין. וכשחוזר חוזר לתחלת הפסוק²³⁵⁶:

[יז] כשמפסיק למודים, ישחה ויאמר מודים אנחנו לך, ולא יותר ²³⁵⁷ .

[יח] וכשמפסיק לקדיש יאמר אמן יהא שמיה רבא עד יתברך ועד בכלל, וישמע מהש"ץ עד ואמרו אמן, ויענה אמן ²³⁵⁸ . ומתתקבל ואילך לא יענה אמן, שאינו אלא מנהג²³⁵⁹.

[יט] ובקדושה יאמר רק קדוש וברוך, וגם ימלוך הוא מעיקר הקדושה²³⁶⁰, אבל נוסח שמוסיפין בשבת אינו מנוסח הקדושה, ואין אומרים אותו במקום שאסור להפסיק²³⁶¹.

[כ] וכשמפסיק לברכו לא יאמר רק ברוך ה' המבורך לעולם ועד בלבד ²³⁶² . ולא יענה אמן אחר ברוך ה' המבורך לעולם ועד שאומר הש"ץ, כי אין צריך כלל לענות אמן זה ²³⁶³ , שאין הש"ץ אומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד אלא כדי לכלול עצמו עם הצבור²³⁶⁴, לכן אין להש"ץ להמתין מלומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד עד שיסיימו הצבור, אלא עונה עמהם ביחד ²³⁶⁵ :

[כא] ועל ברכות התורה יענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד, וגם אמן אחר נותן התורה ²³⁶⁶ .

[כב] אבל אחר שאר ברכות אין עונין אמן בקריאת שמע וברכותיה, אפילו בין הפרקים, חוץ מאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואמן שאחר שומע תפלה, שיש להם דין דבר שבקדושה, ועונין אותו אפילו באמצע פסוק ²³⁶⁷ .

[כג] אבל בפסוקי דזמרה מברוך שאמר ועד ישתבח, מותר לענות אמן אפילו באמצע פרק²³⁶⁸.

[כד] ואסור להפסיק באמצע הברכה של קריאת שמע אפילו בעניית אמן שאחר ברכה זו עצמה²³⁶⁹, ולכן אין להמתין בשירה חדשה לענות אמן על גאל ישראל. אלא אם רוצה לצאת כל הדעות, שיש אומרים שאין לענות אמן אחר שאמר גאל ישראל שלא להפסיק בין גאולה לתפלה, ויש אומרים לענות – יוכל לכוין לסיים עם הש"ץ, ואז אינו מחויב לענות אמן אחר הש"ץ לפי מנהגינו שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו ²³⁷⁰ :

[כה] בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות, וחסרו ג' תיבות להשלים מנין רמ"ח תיבות, לכן נוהגין שהש"ץ חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת²³⁷¹:

[כו] יחיד המתפלל לעצמו, יחזור תיבות אני ה' אלהיכם ²³⁷² :

[כז] זמן קריאת שמע של שחרית, שהוא רביע היום, צריך ליזהר במאד בקיץ ביותר שלא לעבור הזמן, כי הוא יותר מוקדם בקיץ, שבמדינות אלו נץ החמה ²³⁷³ בקיץ הוא בערך ג' שעות ומחצה אחר חצות לילה ²³⁷⁴ , ורביע היום ארבע שעות ורביע, נמצא כלה הזמן בג' רביעי שעה שמינית:

[כח] ולפי שמורי השעות אין כולם הולכים באמת, והוא ספק של תורה, וגם אין ראוי לצמצם, לכן צריך ליזהר לגמור קריאת שמע בסוף שעה שביעית בקיץ:

הערות

2350. כמבואר בשוע"ר סי' סו סי"א (מי שאין לו תפילין והצבור מתפללים, מוטב שיתעכב עד אחר תפלת הצבור לשאול לו תפילין מחבירו, כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין ויקבל עליו מלכות שמים שלימה), ושם נסמן (הערה פב ).
2351. כמבואר בשוע"ר שם (אבל מי שמתיירא שמא יעבור זמן קריאת שמע עד שימצא תפילין, קורא קריאת שמע בלא תפילין. ואם מתיירא שמא יעבור גם זמן תפלה, מתפלל גם כן, וכשיבואו תפילין לידו אחר כך יניחן במנחה, או יניחן באמצע היום ויאמר בהם איזה מזמור), ושם נסמן (הערה פג ).
2352. כדעה הב' בשוע"ר שם (ויש אומרים אפילו באמצע הפרק יכול לברך עליהן, אבל לא בין גאולה לתפלה, שהרי דינו כמו באמצע התפלה ממש אפילו לענות קדיש או קדושה שהיא מצוה עוברת, וכל שכן בברכת התפילין שיכול לברך אחר כך. וכן יש לנהוג).
2353. כמבואר בשוע"ר סי' סו ס"י (אין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה, כמו שאין מפסיקין בתפלה עצמה, שמסיום הגאולה הוא התחלת התפלה), ושם נסמן (הערה עח )
2354. כמבואר בשוע"ר סי' סו ס"ד (וכיצד הוא עושה, ממתין בשירה חדשה כדי לענות), ושם נסמן (הערה עט ).
2355. כמבואר בשוע"ר סי' סו ס"ב (כל מקום שמותר להפסיק באמצע הפרק מותר אפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק שמע ישראל שלא יפסיק בו כלל, אם לא מפני מי שירא ממנו שמא יהרגנו. והוא הדין לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שגם הוא בכלל היחוד. ומטעם זה אין להפסיק גם כן בין שמע ישראל לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד), ושם נסמן (הערות י - יב ).
2356. כמבואר בשוע"ר שם (ולענין מעשה, כשמפסיק לעניית קדיש ולקדושה ולברכו כמו שיתבאר, יכול להפסיק אפילו באמצע הענין ולסמוך על בעלי סברא הראשונה שלא חלקו בכך והתירו בכל ענין, וכדאי הם לסמוך עליהם לצורך מצוה רבה כזו אם אי אפשר למהר להגיע לסיום ענין ולענות עם הצבור. אבל כשחוזר למקום שפסק יש לחוש לסברא האחרונה לחזור לתחלת הפסוק).
2357. כמבואר בשוע"ר סי' סו ס"ה (כשמפסיק למודים ישחה ויאמר מודים אנחנו לך, ולא יותר, שבזה די שלא יהיה נראה ככופר במי שחביריו משתחוים ומודים לו), ושם נסמן (הערה כט ).
2358. כמבואר בשוע"ר שם (וכשמפסיק(ים) לקדיש יאמר אמן יהא שמיה רבא, עד יתברך, ועד בכלל, וישמע מהש"ץ עד ואמרו אמן, ויענה אמן), ושם נסמן (הערה לה ).
2359. כמבואר בשוע"ר שם (ומתתקבל ואילך לא יענה אמן כי אינה אלא מנהג), ושם נסמן (הערה לו ).
2360. כדעה הב' בשוע"ר שם (ובקדושה יאמר רק קדוש וברוך, ולא ימלוך, שימלוך אין אומרים המלאכים, ואינו מעיקר הקדושה. ויש מי שאומר שגם ימלוך הוא מעיקר הקדושה. והעיקר כסברא הראשונה), ושם נסמן (הערה מ ).
2361. כמבואר בשוע"ר שם (ולדברי הכל נוסח שמוסיפין בשבת אינו מנוסח הקדושה, ואין אומרים אותו במקום שאסור להפסיק), ושם נסמן (הערות מב - מג ).
2362. כמבואר בשוע"ר שם (וכשמפסיק לברכו לא יאמר רק ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ולא נוסח יתברך וישתבח כו', שאינו אלא מנהג), ושם נסמן (הערה לא ).
2363. כמבואר בשוע"ר סי' קצב ס"ב (ויש אומרים שאחר שחזר המברך ברוך שאכלנו יענו המסובין אמן אחריו, כי בכאן נשלמה ברכת הזימון. ויש אומרים שלא אמרו לענות אחר ברוך שאכלנו ... כיון שברוך שאכלנו היא ענייה על נברך, והוא ענה כבר אחר נברך מה שראוי לו לענות, שוב אין צריך לענות אחר ענייתם ... (וכן הדין בכל זה בעניית ברכו בבית הכנסת)).
2364. כמבואר בשוע"ר סי' נז ס"ג (וצריך הש"ץ לחזור ולומר ברוך ה' וכו', כדי שלא יוציא את עצמו מן הכלל, שאומר להם ברכו והוא אינו מברך), ושם נסמן (הערות ט - יא ).
2365. כדי שלא יענו אמן אחר ברוך ה' המבורך לעולם ועד שאומר הש"ץ. שמטעם זה נתבאר בלבוש סי' נז (ויחזור השליח צבור ויאמר בלחש ברוך ה' המבורך לעולם ועד). וראה סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ח"ג ע' א'תקג.
2366. כמבואר בשוע"ר סי' סו ס"ה (ועל ברכת התורה יענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד, וגם אמן אחר נותן התורה), ושם נסמן (הערה מד ).
2367. כמבואר בשוע"ר שם (אבל אחר שאר ברכות אין עונין אמן בקריאת שמע וברכותיה אפילו בין הפרקים, חוץ מן אמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואמן שאחר שומע תפלה, שיש להם דין דבר שבקדושה, עונין אותן אפילו באמצע הפסוק), ושם נסמן (הערה מה ).
2368. כמבואר בשוע"ר סי' נא ס"ה ( וכל זה לענין שאילת שלום. אבל לענין להפסיק לעניית אמן, אין פסוקי דזמרה וברכותיה דומין לקריאת שמע וברכותיה, ומותר לענות אמן על כל הברכות), ושם נסמן (הערה עז ) .
2369. כדעה הב' בשוע"ר סי' סו ס"ט (ויש אומרים שאסור להפסיק באמצע הברכה בעניית אמן אפילו אמן שאחר ברכה זו בעצמה), ושם נסמן (הערה עה ). נמצא שגם אם הוא באמצע ברכת יוצר המאורות ושמע את הש"ץ מסיים ברכה זו, לא יענה אחריו אמן. וכן בערבית בברכת גאל ישראל ושומר את עמו ישראל לעד.
2370. כמבואר בשוע"ר שם (ומי שרוצה לצאת לדברי הכל, יוכל לכוין לסיים עם הש"ץ, ואז אינו מחוייב לענות אמן אחר הש"ץ, לפי מנהגינו שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו אפילו אחר ישתבח וכיוצא בו ממקומות שמותר לענות אמן אחר הש"ץ), ושם נסמן (הערה עא )
2371. כמבואר בשוע"ר סי' סא ס"ג (בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות, וחסרו ג' תיבות להשלים רמ"ח, כנגד אבריו של אדם, שכל הקורא קריאת שמע כתיקונה, כל אבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בה. לכן נוהגין שהש"ץ חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת בקול רם, ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של ש"ץ ג' תיבות אלו), ושם נסמן (הערות ו - ט ). ובס' המנהגים – חב"ד ע' 11 (גם זה שעדיין לא גמר קריאת שמע מוציא אותו הש"ץ באמירתו ה' אלקיכם אמת (היינו שמשלים להמתפלל ג' תיבות, כיון שזהו בעת אמירתו קריאת שמע)).
2372. בשוע"ר סי' סא ס"ד הובאו כמה אופנים, ולא הובאה השלמה זו. וראה מה שדנו בזה בשער הכולל פ"ב ס"ט. סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' קלז-ח. ובס' המנהגים – חב"ד ע' 6 (בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר – קודם התפלה – כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות ומסיימים בתיבת "אמת"). ובע' 18 (בקריאת שמע דתפילין דר"ת ושמ"ר וראב"ד אין כופלין ג' התיבות – אני ה' אלקיכם – אבל אומרים "אמת"). ובע' 24 (קריאת שמע שעל המטה ... בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת"). וראה אגרות קודש חט"ז אגרת ו'סט. חי"ט אגרת ז'תמב.
2373. היינו ששלוש שעות זמניות של זמן קריאת שמע מתחילות מנץ החמה, כדעת שלטי הגבורים על המרדכי פ"ד אות ג (מיבעי לן לברורי כללא דמתניתין, דכולהו הני שעות דאיירי בהו התחלתן מתחלת הזריחה עד סוף השקיעה, והשעות הם בשעות הזמניות, והם אשר יתחלק כל קשת יום בין ארוך בין קצר לי"ב מהם). לבוש סי' רלג ס"א (ונראה לי שרצה לומר י"ב שעות מעת זריחת השמש עד עת השקיעה, שכן הוא משמעות כל ספרי התכונה, ולפי זה יתורצו הרבה קושיות וספקות שנפלו בפוסקים בזמן תפלה), וסי' רסז ס"ב (ולא היה דעת רז"ל מעולם רק מעת זריחת השמש ואילך עד השקיעה, וזה נראה לי הלכה למעשה בכל הדינים הנאמרים בכגון זה שתלו אותם בשעות היום, נראה לי). והיא חזרה ממה שנתבאר בשוע"ר סי' נח ס"ג (זמנה עד סוף ג' שעות מעלות השחר, שהוא תחלת זמנה מן התורה), ושם נסמן (הערה כג ). ושינוי נוסף, שבשוע"ר שם (ולכן צריך ליזהר בימות החורף למהר לקרוא קריאת שמע, מאחר שהיום קצר ורביע היום קצר הוא), ואילו כאן ( צריך ליזהר במאד בקיץ ביותר שלא לעבור הזמן, כי הוא יותר מוקדם בקיץ), ושם נתבאר (הערה כו ).
2374. ואורך י"ב שעות זמניות הם י"ז שעות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.