הלכות ברכות השחר

הערות

1. 2331. הלכות ברכות השחר וקריאת שמע שבפסקי הסדור שלפנינו, נחלקו לסעיפים כדי להקל על המעיין (כשם שנתחלקו בסדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' קלא-מ, ובשלחן ערוך המבואר ע' שפד-צא). לתוכן פסקי הסדור שלפנינו, ראה בהערות שם ושם.
2. 2332. כהמסקנא בשוע"ר סי' מו ס"ז (כל ברכות השחר, אם לא נתחייב באחד מהן, כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או שלא לבש או שלא חגר (או שהיה ניעור כל הלילה ולא הוצרך להעביר חבלי שינה מעיניו), יש אומרים שאותה ברכה שלא נתחייב בה לא יאמרנה. ויש אומרים שכל הברכות שהן על סידורו של עולם והנהגתו, כגון הנותן לשכוי בינה ורוקע הארץ, מברך אותן אף על פי שלא נתחייב בהן, אבל הברכות שהן להנאתו, כגון מלביש ערומים והמכין מצעדי גבר ואוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל, אם לא נתחייב בהן, כגון ששוכב על מטתו ערום, לא יאמרן כלל. ויש אומרים שאפילו לא נתחייב בהן כלל יברך כולן כסדרן ... וכן המנהג פשוט, ואין לשנות ... ולכתחלה טוב להביא עצמו לידי חיוב כל הברכות אם אפשר לו), ושם נסמן (הערות קח - קטו ). ולענין ברכת נטילת ידים וברכת אלהי נשמה, ראה לעיל בהלכות השכמת הבוקר סי"ד (אם ניעור כל הלילה או שהיה ישן פחות פחות מס' נשימות, לא שרתה עליו רוח הטומאה כלל, ואינו צריך ליטול ידיו ג' פעמים כי אם פעם אחת לתפלה, ולא יברך על נטילת ידים ולא ברכת אלהי נשמה). וההנהגה למעשה – לעיל שם (הערה לה).
3. 2333. כמבואר בשוע"ר סי מז ס"ז ( ברכות השחר זמנן הוא גם כן קודם אור היום, מיד שניעור משנתו), וס"ט ( המשכים קודם אור היום יכול לברך כל סדר הברכות), וכמבואר במ"א שם ס"ק יב (אף שלא ישן, כשמאיר היום צריך לברך ... ואם ישן והשכים קודם עלות השחר ... שמברך אותם קודם היום). וטעם החילוק בינם יש לומר בפשטות, כמבואר בשוע"ר סי' מו ס"ז (מפני שאין הברכות על הנאת עצמו בלבד אלא מברכין שהקב"ה ברא צרכי העולם), ועיקר תקנת הברכות הוא בתחלת היום, דהיינו שאם ישן בלילה, אזי תחלת היום אצלו היא "מיד שניעור משנתו", כמבואר בשוע"ר סי' עא ס"א (שעה שחל חיוב הברכות, דהיינו כשקם ממטתו). ואם ניעור כל הלילה אזי תחלת היום אצלו היא כשיעלה עמוד השחר, שאז הוא זמן קימה משינה, כמבואר בשוע"ר סי' נח ס"ב (משעלה עמוד השחר שאז מקצת בני אדם רגילים לקום ממטתם). * ומתוכן הדברים נראה, שכל הברכות האלו, כולל ברכת הנותן לשכוי בינה, מברך מיד כשקם ממטתו, אף קודם עלות השחר, ואף אם לא שמע קול תרנגול, ואף אם לא פשט בגדיו ולא לבש אחרים. ואף שבשוע"ר שם (חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ... שימתין מלאמרה עד שיאור היום). הנה כאן מופיע פסק זה לפני ברכת הנותן לשכוי בינה, ועל זה כותב (כל הברכות הללו מברך אפילו לא נתחייב בהן) ; אלא ש" אם ניעור כל הלילה ושמע קול תרנגול מחצות ואילך, יכול לברך הנותן לשכוי בינה ". והאמור כאן "אם ישן בלילה ונתחייב בהן , יכול לברך מיד שנתחייב בהן ", היינו, שכיון שישן בלילה והשכים קודם אור היום, הרי מיד שקם משנתו הוא תחלת היום אצלו ו"נתחייב בהן". וכן נתפרש לקמן ס"ד ( ברכת התורה ... מי שישן בלילה, מברך בקומו מחצות הלילה ואילך. ואם ניעור כל הלילה, מברך כשיאור היום, כמו כל ברכת השחר), ואינו מחלק בין אם פשט בגדיו או לאו. וכן הוא בשוע"ר סי' מו ס"ז (כל ברכות השחר ... יש אומרים שאפילו לא נתחייב בהן כלל יברך כולן כסדרן ... וכן המנהג פשוט). ובסי' מז ס"ז ( ברכות השחר זמנן הוא גם כן קודם אור היום, מיד שניעור משנתו), וס"ט ( המשכים קודם אור היום יכול לברך כל סדר הברכות), ולא רמז בכל אלה שום חילוק בין אם קם משינתו קודם עלות השחר או שהי' ער עד אחר עלות השחר, ובין אם פשט בגדיו ולבש אחרים או לא. ואף שבקצות השלחן סי' ה ס"ו (לפיכך הקמים באשמורת ומברכין הברכות קודם שיעלה עמוד השחר, צריכין ליזהר שיתחייבו בכל הברכות, ואם לא נתחייבו בכולן, לא יברכו אותן הברכות שלא נתחייבו בהן עד אחר שיעלה עמוד השחר). ושם הערה יד (ונראה פשוט דהוא הדין נמי אם ישן בלילה, לא יברך הנותן לשכוי אם לא שמע קול תרנגול עד שיעלה עמוד השחר, אחרי שלא נתחייב בה). לא הבנתי איך יפרש האמור כאן בפירוש – לפני ברכת הנותן לשכוי בינה " כל הברכות הללו מברך אפילו לא נתחייב בהן" (אלא שאם הי' ניעור בלילה ושמע קול תרנגול יכול לברך מיד) . ומכל שכן שאר הברכות שנתפרש כאן, שבכל אופן "מברך אפילו לא נתחייב בהן", אפילו "לא פשט בגדיו ולא לבש אחרים", אלא שכיון ש"ישן בלילה", במילא "נתחייב בהן" מיד כשקם. וברשימת היומן ע' רנט (כשהי' קם בערב יוהכ"פ – הי' אומר כל ברכות השחר, מלבד ברכות התורה, שאמר כשהתחיל להאיר), ובהנסמן בהערות שם. וראה דובר שלום ע' מ . קובץ עיוני תורה (ארגנטינה) חכ"ג ע' 318. סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' לא.
4. 2334. בשוע"ר סי' מז ס"ט (חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ... שימתין מלאמרה עד שיאור היום), ושם נסמן (הערה עט ). אבל כאן אינו מחלק ביניהם לענין ישן בלילה והשכים קודם אור היום, ונתבאר בהערה הקודמת.
5. 2335. פרי עץ חיים שער הברכות פ"ד (חוץ מברכת שעשה לי כל צרכי בט' באב וביום כיפור, שאז הכל אסורים בנעילת הסנדל). ובס' המנהגים – חב"ד ע' 59 (אין מברכים שעשה לי כל צרכי, עד למחר). משא"כ האבל מברך שעשה לי צרכי – על "סידורו של עולם והנהגתו". וראה בכל זה סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' לה (הערה 44).
6. 2336. כמבואר בשוע"ר רס"י מז ( ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד) , ושם נסמן (הערה ב ).
7. 2337. כמבואר בשוע"ר סי' מו ס"ח ( לברך ... קודם שאומרים שום פסוק מן המקרא) . אבל המהרהר אינו צריך לברך, כמבואר בשוע"ר סי' מז ס"ב ( והמהרהר בדברי תורה אין צריך לברך ), ושם נסמן (הערה טז ).
8. 2338. כמבואר בשוע"ר סי' מז ס"ז (וכשישן שינת קבע והשכים קודם עלות השחר, צריך לברך ... ואם היה ניעור כל הלילה ... צריך לברך כשיאור היום ), ושם נסמן (הערות סז - ע ).
9. 2339. כמבואר בשוע"ר שם ( כמו שאר ברכות השחר). ו נתבאר לעיל (הערה ג ).
10. 2340. כמבואר בשוע"ר סי' מו סי"א ( ויקבל עליו מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך קודם תפלה), ושם נסמן (הערה קנ ) .
11. 2341. יתבאר בהלכות תפלה, אצל למנצח יענך גו'.
12. 2342. שיטת רבינו בדילוג בקשות וכו' בשבת וכה"ג, ראה "הסידור" ע' שצז ואילך. וכשנוכח חתן או בעל ברית בבית הכנסת, ראה בדי השלחן סי' יד (הערה א).
13. 2343. כמבואר בשוע"ר סי' א מהדורא קמא סי"ט (יש נוהגין לומר ... פרשת תרומת הדשן), ושם נסמן (הערה עח).
14. 2344. בסדור רבינו עם ציונים והערות ע' קסד (הערה 106) מפרש שהכוונה לפסוק "וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר, וערך עליה העולה"; ולא ל"אביי הוה מסדר", המובא בשוע"ר רס"י מח " ויש נוהגין לומר אביי הוה מסדר סדר המערכה וכו'", ונדפס בסדור .
15. 2345. כמבואר בשוע"ר מהדורא קמא סי' א סי"ג (פרשת הקרבנות לא יאמר אלא ביום, לפי שאין מקריבין קרבן בלילה. אבל פרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן, כיון שהיו נעשים בלילה יכול לאומרם קודם אור היום), ושם נסמן (הערה סג).
16. 2346. אף שבקיץ הוא כבר אחר אור היום ויכול לאמרה אחר פרשת התמיד, מכל מקום יאמרנה קודם פרשת התמיד.
17. 2347. כמבואר בשוע"ר סי' נא ס"א ( ומזמור לתודה ... נוהגין במדינות אלו שלא לאומרה בשבת ויום טוב, מפני שאין תודה קריבה בהן. וכן בימי הפסח אין תודה קריבה משום חמץ שבה, וכן בערב פסח, כמו שיתבאר בסי' תכ"ט. וכן בערב יום כפור, כמו שיתבאר בסי' תר"ד ), ושם נסמן (הערות יח - כג ).
18. 2348. פע"ח שער ר"ה פ"ז (טוב לומר בכל י' ימי התשובה בין ישתבח ליוצר, מזמור ממעמקים קראתיך). וראה מה שדנו בזה בשער הכולל פ"ו אות טו. ובהנסמן בסדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' רלח (הערה 369).
19. 2349. בשוע"ר רס"י ס (ברכה שניה נחלקו חכמים בפתיחתה, יש אומרים אהבה רבה ויש אומרים אהבת עולם אהבתנו כו'. והגאונים הכריעו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם, וכן נוהגין במדינות אלו). וכאן מסיק לומר תמיד אהבת עולם, כמבואר בפע"ח שער הקריאת שמע רפ"ג (ואין לומר אהבה רבה, כי אהבה רבה הוא באצילות, ובכאן בברכת קריאת שמע אנו עדיין בהיכלות, לכן נכון לומר אהבת עולם). תניא פמ"ט סט, ב (ולכן נקרא אהבת עולם, שהיא בחי' צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחי' גבול הנקרא עולם). וראה שער הכולל פ"ז ס"י. סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' רנו-ז (הערות 443-444).