ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תפיליןהלכות תפילין לא דין תפילין בשבתות וימים טובים

לא דין תפילין בשבתות וימים טובים

ובו ב' סעיפים

א שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין, שנאמר והיה לך לאות וגו', יצא שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקב"ה לישראל, שנאמר כי אות היא ביני וגו'³¹².

ואם מניחן בהם לשם מצוה, עובר על בל תוסיף ³¹³ . וגם מזלזל לאות של שבתות וימים טובים במה שמניח עליו בהן אות אחר, וחייב מיתה³¹⁴.

אבל אם אין מניחן לשם מצותן אלא לצורך אחר, מותר³¹⁵. כגון המוצא תפילין בשבת מונחין בשדה, מותר ללבשם ולהכניסן לעיר דרך מלבוש, כמו שיתבאר בסי' ש"א³¹⁶:

ב יש אומרים³¹⁷ שהאות של שבתות וימים טובים הוא חיוב המצות התלויות בהן. ולפיכך גם חול המועד אינו זמן תפילין, שהרי מצות תלויות בו, בפסח מניעת אכילת חמץ ובחג מצות ישיבה בסוכה. ויש אומרים³¹⁸ שהאות הוא איסור עשיית מלאכה בלבד. לפיכך חול המועד שמותר במלאכה מן התורה חייב בתפילין.

וכן נוהגין בכל גלילות אלו, להניחן במועד ולברך עליהן. אלא שאין מברכין עליהם בבית הכנסת בקול רם כמו בשאר ימות השנה³¹⁹, להורות שיש בהן קצת קדושת האות³²⁰. ועוד, לפי שיש אומרים³²¹ שאין לברך על תפילין בחול המועד, לכן אותן שנהגו לברך נהגו לברך בחשאי, כדי שלא יבא הדבר למחלוקת³²². זהו טעם מנהגינו. אבל מי שמניחן בלא ברכה, יפה הוא עושה, כי ספק ברכות להקל, וברכות אינן מעכבות³²³.

ואין לחוש בהנחתן לבל תוסיף, אף להאומרים שחול המועד אינו זמן תפילין, לפי שאינו מכוין בהנחתו לשם מצוה ודאי, אלא מספק הוא מניחן³²⁴. ומטעם זה אין בשמירת יום טוב ב' של גליות משום בל תוסיף. וכל שכן שאין לחוש מטעם זה לאיסור זלזול האות של חול המועד, שאיסור זה גם כן אינו אלא במתכוין לשם מצוה:

הערות

312. ברייתא מנחות לו , ב (יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים, תלמוד לומר (בא יג, ט) והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך, מי שצריכין אות, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות), ופירש"י (שהן עצמן אות בין הקב"ה לישראל, דכתיב (תשא, לא יג) כי אות היא וגו'). ו אף שפסוק זה קאי על שבת, מכל מקום גם יום טוב בכלל. ראה חידושי צמח צדק פ, ב. קובץ כינוס תורה כ ע' רכד. שו"ע אדמו"ר הזקן המבואר.
313. עירובין צו , א (רבן גמליאל סבר לעבור שלא בזמנו, בעי כוונה), ופירש"י (ולרבן גמליאל שלא בזמנו ואינו מתכוין אין כאן רמז מצוה, ואין כאן תוספת). שו"ת רשב"א ח"א סי' סא (ואם נתכוין בהנחתם לשם מצוה בשבתות או בימים טובים, עובר משום בל תוסיף). מ"א ס"ק א (ואם הניחן בשבת לשם מצוה, עובר משום בל תוסיף (רשב"א סי' ס"א). עיין בעירובין דף צ"ו). וכן הוא לעיל סי' כט (ששבת ויום טוב לאו זמן תפילין הוא, וכשמניחן עליו לשם מצוה עובר על בל תוסיף). לקמן ס"ב (ואין לחוש בהנחתן לבל תוסיף ... לפי שאינו מכוין בהנחתו לשם מצוה ודאי, אלא מספק הוא מניחן). סי' לד ס"ד (שהמניח ב' זוגות תפילין כשרות עובר בבל תוסיף אם הוא מתכוין למצוה בשניהם, ואף אם אינו מתכוין למצוה אלא באחת מהן, אעפ"כ אסור מדברי סופרים). סי' שא ס"ג (אם הוא בענין שאין איסור בלבישתן משום בל תוסיף, כגון שאינו מתכוין לשם מצות תפילין, כמו שנתבאר בסי' כ"ט ול"א), וסנ"א (ואינו יכול ללבוש ב' זוגות כאחת, אף על פי שלא יעבור בזה בבל תוסיף, שהרי שבת אינו זמן תפילין כלל, וכשמוסיף על המצוה שלא בזמנה לא שייך בל תוסיף כלל). וראה חקרי הלכות ח"ה לה, א. הערות וביאורים רח ע' יח.
314. רשב"י בזהר חדש לשיר השירים ח, ב (אי ההוא [עבד] דחי חותמא עילאה דמלכא, בגין ההוא חותמא דאיהו עביד, ודאי בר קטולא איהו ההוא עבדא, בגין דעביד קלנא בחותמא דמלכא ולא חייש ליקריה). שו"ע ס"א (ואם מניחים בהם אות אחר, היה זלזול לאות שלהם).
315. מ"א סי' כט (צריך לומר, דכשמניחן לשם מצוה, הוי כמזלזל בחותם המלך, אבל כשמניחם שלא לשם מצוה, אין איסור להניחם, כן נראה לי).
316. סעיף נא ( מי שמצא תפילין בשבת ברשות הרבים, או בשדה או בכל מקום שאינן משתמרים מכלבים וכיוצא בהם ויכולין לבא לידי בזיון, כיצד יעשה, אם יש בהם רצועות קשורות שיכול ללבשן, יכניסן לעיר זוג זוג, דהיינו שילבישן כדרכן בחול, תפילין של יד על זרועו ושל ראש על ראשו, ונכנס ... שלא יעבור בזה בבל תוסיף, שהרי שבת אינו זמן תפילין כלל, וכשמוסיף על המצוה שלא בזמנה לא שייך בל תוסיף כלל) . וגם שם הטעם הוא כאמור כאן " אם אין מניחן לשם מצותן אלא לצורך אחר, מותר". וכל זה בשבת שאינו זמן תפילין. אבל אם לובש בחול ב' זוגות תפילין, אפילו שלא לשם מצוותן, אסור מדברי סופרים, כדלקמן סי' לד ס"ד (שהמניח ב' זוגות תפילין כשרות עובר בבל תוסיף, אם הוא מתכוין למצוה בשניהם, ואף אם אינו מתכוין למצוה אלא באחת מהן, אעפ"כ אסור מדברי סופרים).
317. תוס' לו, ב ד"ה יצאו (לא משום דאסירי בעשיית מלאכה, דאפילו חולו של מועד דשרי בעשיית מלאכה איכא אות, בפסח דאסור באכילת חמץ ובסוכות דחייב בסוכה). עירובין צו, א ד"ה ימים (ולכאורה אין להניח תפילין בחול המועד, שאין צריך אות, דאסור במלאכה בדבר שאינו אבד. ועוד דחייב בסוכה בחג, ובפסח אסור באכילת חמץ. וכן פסקו בהלכות גדולות). ראב"ד בתמים דעים סי' מ (וחולו של מועד פטור מן התפילין, מפני שהן ימי אות כימים טובים). שו"ת רשב"א ח"א סי' תרצ (ולענין הנחת תפילין בחולו של מועד, ששאלת מה דעתי. אני סובר שאין מניחין, שגם הם אות, שהרי חולו של מועד אסור בכל מלאכה שאינה מלאכת האבד ... וכן דעת רבותינו בעלי התוספות, וכן דעת הראב"ד ז"ל). רא"ש, תפילין סי' טז (ובספר העיתים של הרב הברצלוני ז"ל ראיתי כתוב, ובפיסקא לגאון ... ואסור להניח תפילין בחול המועד). ריטב"א מועד קטן יט, א (כבר נחלקו רבותינו בעלי התוספות ז"ל אם מניחין תפילין במועד, ויש אומרים שאין זמן תפילין בימים טובים מפני שיש בהן אות גם כן, בפסח אות של חמץ ובסוכות של סוכה ולולב ... וזה דעת רבינו יצחק ז"ל). זוהר חדש שם (ועל דבר חולו של מועד, איהו לענין עבידתא כגוונא דיום טוב, ואצטריך חדוה כגוונא דיליה, ובגין כך באלין יומין דאינין תפילין דמארי עלמא, אסור לאנחא שאר תפילין, דהא אלין יומין דאינון תפילין עילאין שריין על רישיהון דישראל). שו"ע ס"ב (בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו, שימי חול המועד גם הם אות). מ"א ס"ק ג (גם הם אות, בפסח אכילת מצה ובסוכה ישיבת הסוכה). ט"ז ס"ק א (שהן עצמן אות, פירוש מצד מצות שתלוים בם, לא מצד איסור מלאכה שבהם, ומשום הכי גם בחול המועד אין להניחם).
318. תוס' מנחות שם (ובפרק בתרא דמועד קטן (יט, א) משמע דחולו של מועד חייב ... עוד ראיה מירושלמי פרק בתרא דמועד קטן). ותוס' עירובין שם (אבל בירושלמי (פרק אלו מגלחין ה"ד) משמע דצריך להניח ... וכן עמא דבר). רא"ש שם (ומיהו בפרק בתרא דמו"ק (יט, א) משמע דבחול המועד חייב בתפילין ... ועוד ראיה מירושלמי דפ' בתרא דמועד קטן ... הילכך מסתבר לפרש גמרא דידן דלא פליג אירושלמי, ונפרש ימים טובים דומיא דשבתות, דאות שלהם היא שמירת שבת מעשיית מלאכה). ריטב"א שם בשם רבינו יהודה שירליאון ורבינו שמשון משאנץ (אבל רבינו שמשון ורבינו יהודה ז"ל כתבו דמועד זמן תפילין, דעיקר האות היינו בימים טובים שיש בהם עיקר המצות והן אסורין בעשיית מלאכה). רמ"א ס"ב (ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין). מ"א ס"ק ג (והיש אומרים סבירא להו, כיון שמותרין בעשיית מלאכה ליכא אות). ולכל הדעות, גם חג השבועות ושמיני עצרת אינם זמן תפילין, אף שאין בהם חיוב מצות מיוחדות, כיון שיש בהם איסור עשיית מלאכה. וראה אור התפילין.
319. רמ"א סעיף ב (וכן נוהגין בכל גלילות אלו, להניחם במועד ולברך עליהם, אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה). אבל מנהגנו שלא להניח. ואף שנתבאר לעיל סי' כה סכ"ב (בחול המועד, מי שאינו מברך עליהם). וכן הוא בפסקי הסדור סי"ח (וכן המניח תפילין בחול המועד בלא ברכה). כתב בבדי השלחן סי' ח ס"ק ד (הגם שבהלכות תפילין בסדור כתב דהמניחין תפילין בחול המועד בלא ברכה לא יפסיק בין של יד לשל ראש, ולא באר דעתו אם להניח או לא. מכל מקום מתבאר דסבירא ליה דאין מניחין תפילין בחול המועד, ממה שכתב בסדר אחר הלל מתי להסיר התפילין בראש חדש, ולא באר מתי להסירם בחול המועד, שהוזכר גם כן שם, שמע מינה דאין מניחין כלל בחול המועד). וכן הוא בפסקי הסדור להראח"נ אות נה. ובאגרות קודש חט"ו אגרת ה'תקעז (במ"ש אודות הנחת תפילין בחול המועד. – לפלא הספק שלו, כי הרי לאלו שאחזו באיסור, אחד הטעמים, הוא הדברים המבהילים אשר בכגון דא בזהר ובקבלה, ומשם גם מובן שזה שלא יברך עליהם אין זה מתקן הדבר).
320. לבוש שם (מכל מקום עושין קצת שינוי בבית הכנסת, שאין מברכין עליהם בקול רם כמו בשאר ימות השנה, להורות שיש בהם קצת קדושת האות).
321. סמ"ק סי' קנג (ובחול המועד יש להסתפק, וטוב להניחן בלא ברכה).
322. לחם חמודות הלכות תפילין ס"ק עה (ואולי מפני אותם הסוברים להניחם בלא ברכה, דיש להם טעם משום ספק ברכות, והיו העולם נוהגים כן, כמ"ש האגור (סי' מג), הלכך אותם שראו להעמיד הדבר על הדין ולברך כדעת רבינו וסייעתו, כדי שלא לבא לידי מחלוקת, הנהיגו לברך בחשאי).
323. ט"ז ס"ק ב (נראה דמכל מקום מי שמניחן בלא ברכה בחול המועד שפיר עביד, כיון דקי"ל בכל דוכתא ברכות אינן מעכבים, והזוהר מפליג מאוד בעונש הנחתן בחול המועד). מחצית השקל ס"ק ג (ולפי זה על כרחך צריך לומר שאינו מברך עליהן, דאי מברך עליהן איך אפשר לומר דעושה משום ספק, הא אינו רשאי לברך מספק, דהוי ספק ברכה לבטלה).
324. עירובין צו , א ע"ש (לעבור שלא בזמנו בעי כוונה). סמ"ק שם (שאינו עובר משום בל תוסיף אלא אם כן מתכוין להוסיף). ט"ז שם (כי אין עובר על בל תוסיף אלא במתכוין להוסיף). מ"א ס"ק ב (והמניחן בחול המועד אינו עובר משום בל תוסיף, כיון שאינו מכוין להוסיף (סמ"ק), פירוש שעושה משום ספקא שמא חול המועד חייב בתפילין).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.