כו דין מי שאין לו אלא תפלה אחת

הערות

1. 138. משנה לח, א (תפלה של יד אינה מעכבת את של ראש ושל ראש אינה מעכבת את של יד). טור ו שו"ע ס"א (אם אין לו אלא תפלה אחת, מניח אותה שיש לו, ומברך עליה, שכל אחת מצוה בפני עצמה).
2. 139. רב חסדא שם מד, א (שיש לו (שתיהן, ואם אינו מניח אלא אחת, אותה מצוה מיהא קיים, רש"י) ... מאן דלית ליה תרי מצות, חד מצוה נמי לא ליעביד (בתמיה, רש"י)). רא"ש תפילין סי' טו (הילכך בין יש לו בין אין לו, אין מעכב, ויכול להניח זה בלא זה, כגון היכא דאיכא שום אונס). ב"י (ודבר פשוט הוא דנקטינן כסברא בתרא דרב חסדא, דבין יש לו שתיהן בין אין לו אלא אחת מהן, אינן מעכבות זו את זו). שו"ע שם (והוא הדין אם יש לו שתיהם, ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח אלא אחת, מניח אותה שיכול).
3. 140. רא"ש הלכות תפילין סי' טו (כגון היכא דאיכא שום אונס, כגון שהלך בדרך ואין יכול להתעכב ולהניח של יד, מניח של ראש, ולא חיישינן למה שאמרו כל זמן שהן בין עיניך יהיו שתים). טור ו מ"א ס"ק א (שום אונס, כגון שצריך לצאת לדרך ואין יכול לעכב להניח של יד, מניח של ראש לבד, ולא חיישינן למה שאמרו כל זמן שבין עיניך יהיו שתים (הרא"ש)).
4. 141. מ"א שם (וקשה מנא ליה הא, דלמא דוקא באונס גמור, כגון שיש לו מכה ביד, אבל משום איחור דרכו לא התירו לו לבטל מצות תפילין. ויש לומר דמכל מקום יניחם אחר כך, אלא דקא משמע לן, דאע"ג דאין יכול להניח עתה של יד, מכל מקום יניח של ראש לבד).
5. 142. טור ו רמ"א סעיף ב (ולדידן דנוהגים לברך בכל יום שתי ברכות, מברך על של ראש לבד שתי ברכות).
6. 143. סעיפים יג, יד, יח.
7. 144. ב"י (לדעת רש"י (מנחות לו, א ד"ה סח) והרי"ף (הל' תפילין ח, א) והרמב"ם (תפילין פ"ד ה"ו) שמפרשים דסח מברך שתים קאי לשתיהם, כלומר דמשום דסח צריך לברך על של ראש על מצות, אבל אינו צריך לחזור ולברך להניח, היכא דאינו מניח אלא של ראש, נמי אינו מברך אלא על מצות לבד ... וכבר כתבתי בסימן שקודם זה, שהלכה כדברי רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל). שו"ע סעיף ב ( אם אינו מניח אלא של ראש לבד, מברך עליה על מצות תפילין לבד).
8. 145. סעיף כג. ושם (הערה עד ) נתבאר, שבפסקי הסדור פסק כסברא השנית.