כד שכר לבישת הציצית ועונשה

הערות

1. 1716. ראה גם לעיל רס"י ח (להיות זהיר וזריז). לקמן סי' קז ס"ה (זריז וזהיר).
2. 1717. טור ו שו"ע סעיף א (אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות, אינו חייב בציצית. וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכור המצוה בכל רגע). ומטעם זה צריך ללבשו באופן שיראו הציצית תמיד, כדלעיל סי' ח סי"ח (וכיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך ... יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד). וראה אגרות קודש ח"ח אגרת ב'תריט (ובמה שהעיר בענין מצות ציצית אם מקיים המצוה בכל שעה שמלובש בציצית או רק בשעה ראשונה, ועל דרך נטילת לולב . הנה מובן הדבר גם ממה שנאמר וראיתם אותו וזכרתם, וכמו שהזכירה בכל עת מצוה היא, הרי גם סיבתה, היא הראי', כן הוא, ומפורש הדבר בראשונים בספר היראה לרבנו יונה קרוב לתחלתו שכותב וז"ל: עיקר מצות ציצית ללבשו תמיד (כן הוא גירסת הגר"א בביאורו לשו"ע או"ח ריש סימן כ"ד, וכן הוא גם דעתו של הגר"א, ראה שם). ובפסקי דינים לאדמו"ר הצמח צדק או"ח סי' ב' ס"ק ז' משמע דעתו שבכל שעה זהו מצוה דאורייתא (ולא רק הידור דרבנן), וראה גם כן בפירוש האבן עזרא במדבר ט"ו ל"ט שגם שם מוכח כן). ומה שליקט ב"ציצית הלכה למעשה" ע' כט-ל.
3. 1718. טור (דוגמא לדבר, כאדם המזהיר לחבירו על ענין אחד, שקושר קשר באזורו כדי שיזכרנו. ועל כן יש בה ה' קשרים כנגד ה' חומשי תורה וד' כנפים שבכל צד שיפנה יזכור) . עוד טעמים לה' קשרים, נתבארו לעיל סי' יא סכ"ז (המנהג פשוט בכל ישראל משנים קדמוניות לעשות ה' קשרים, משום שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה', וכל המצות הם תרי"ג, וציצית בגימטריא ת"ר, וח' חוטין וה' קשרים עולה תרי"ג), ולקמן ס"ז (בב' ציצית שלפניו שיש בהם עשרה קשרים, רמז לעשר ספירות).
4. 1719. טור ו שו"ע שם (לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה). פרישה ס"ק א (ספרים אחרים, בשעת קריאת שמע. ונראה דרבותא קאמר, דאפילו בשעת תפלה יש לו ליזהר שיהיו עליו ציצית, וכל שכן בשעת קריאת שמע, שמזכיר בפירוש מצות ציצית, נמצא שכשאין לו מעיד עדות שקר בעצמו), וכדלעיל רס"י ח (כל הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו), ושם (הערה ב ). לבוש ס"א (לפחות בשעת קריאת שמע ותפלה). וראה שו"ע אדה"ז המבואר.
5. 1720. שבת קלג, ב (זה אלי ואנוהו (בשלח טו, ב), התנאה לפניו במצות ... ציצית נאה). מ"א ריש הסימן (יזהר לעשות טלית נאה משום זה אלי ואנוהו (גמרא)). וכן הוא לקמן סי' תרנא ס"ב (ומצוה מן המובחר לאגוד הלולב עם ההדס וערבה באגודה אחת, משום נוי, שנאמר זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות). ובלקוטי שיחות חי"א ע' 241 (ומסתימת לשונו (וכן ממש"כ בסי' תרנא ס"ב: ומצוה מן המובחר כו') משמע דסבירא ליה לרבינו דהתנאה לפניו במצות הוא מן התורה). וראה לקמן סי' רמב בקונטרס אחרון ס"ק ד. משולחן הארי.
6. 1721. מדרש תהלים לה, ב (כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד מה אתה עושה לי, אמר לו אני אשבחך בכל אבריי ... בחזה, שימת ציצית כנגד הלב כל זמן שאני קורא את שמע, שנאמר (ואתחנן ו, ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ... יד שמאל ... בה אני אוחז ציציותי בזמן קריאת שמע). הגהות מיימוניות הל' ציצית פ"ג אות פ (במדרש שוחר טוב, כל עצמותי תאמרנה, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא אני אשבחך בכל איברי ומקיים בהם מצוה, עד בחזה אני משים הציצית כנגד הלב כל זמן שאני קורא קריאת שמע, שנאמר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, על יד שמאלית ... בה אני אוחז ציצית בזמן קריאת שמע, הרי שהמצוה לאחוז הציצית בידו השמאלית כנגד לבו בזמן קריאת שמע). שו"ע סעיף ב (מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע, רמז לדבר, והיו הדברים האלה וגו' על לבבך).
7. 1722. סדר ברכות לר' מיכל מארפטשיק ו, א (קבלתי שיש לאחוז הציצית ביד שמאלית בין קמיצה לזרת). מ"א ס"ק א (לאחוז הציצית בין קמיצה לזרת (ברכות רמ"מ)). וראה ים של שלמה פ"ק דיבמות סוף סי' ג (נהגו המדקדקים לכרוך הציצית סביב קמיצה בעת הקריאת שמע, וסודו עמוק, וסוד ה' ליראיו).
8. 1723. פע"ח פרק כו (בהגיעך אל תחלת פרשת ציצית ... תאחז גם בידך הימנית בענפי הציצית, ותביט בהם ... יהיו כך בידך אחוזים בהם נגד הלב כנ"ל, עד בהגיעך אל ודבריו חיים וקיימים), ופרק כח (והנה אחר שהגעת לדבריו חיים וקיימים לעד ... תנשקם בפיך ותשימם בעיניך, ואחר כך תסירם ותניחם מידך). מ"א שם (כשיגיע לפרשת ציצית יקחם גם ביד ימין, ויביט בהם, ויהיו בידו עד שיגיע לנאמנים ונחמדים לעד, ואז ינשק הציצית ויסירם מידו (כתבי האר"י)). ובס' המנהגים - חב"ד ע' 10 (לוקחים ב' הציצית שלפניו בידו השמאלית בין האצבעות של אגודל ואמה ... אחר כך לוקחים ציצית אחת מאחוריו של שמאל ונותנים אותה אצל הב' ציצית הנ"ל מהשמאל. אחר כך לוקחים הציצית הד' מלאחריו התלוי' מצד ימין ... אחר כך לוקחים הד' ציצית כמו שמסודרים כנ"ל בתוך היד, ומוציאים אותם לחוץ בין זרת וקמיצה. אחר כך מדלגים ב' האצבעות קמיצה ואצבע ומכניסים את הציצית לפנים תוך כף היד בין האצבע לאמה, ומשם מוציאים אותם לחוץ בין האמה לאגודל, וככה אוחזים אותם כמו שמסודרים כנ"ל כל משך אמירת הקריאת שמע, גם בעת נשיקת הציצית, רק באמירת וראיתם אותו אוחזים בידו הימנית הב' ציצית שלפניו המונחים באמצע ... נושקים הציציות שש פעמים, היינו באמירת תיבות: ציצית, ציצית, לציצית, אמת, קימת, לעד. נוהגים להעביר הציצית על העינים קודם כל נשיקה).
9. 1724. שלח טו, לט. מנחות מג, ב (וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם, ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה). שו"ת ריב"ש סי' תפו (טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה. וכן אני נוהג). שו"ע ס"ג (טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך).
10. 1725. שו"ת ריב"ש שם (ואתה שנהגת להסתכל בה בשעת קריאת שמע, כשאתה מגיע לוראיתם אותו, אל תניח מנהגך, כי מנהג יפה הוא. וחבובי מצוה הוא. וכך היה נוהג מורי החסיד הרב רבי פרץ הכהן זצ"ל). שו"ע סעיף ד (יש נוהגין להסתכל בציצית כשמגיעים לוראיתם אותו ... ומנהג יפה הוא, וחבובי מצוה). וכן הוא לקמן סי' סא סכ"ד (מנהג יפה הוא למשמש בתפילין ובציצית כשמזכיר מצוותן בקריאת שמע, דהיינו שימשמש בתפילין של יד כשאומר וקשרתם לאות כו', ובתפילין של ראש כשאומר והיו לטוטפת כו', וכשהוא אומר וראיתם אותו ימשמש בב' ציצית שלפניו ויסתכל בהן, כמו שנתבאר בסי' כ"ד).
11. 1726. עיטור הלכות ציצית שער ב ח"ג (אותן שמקבצין הציצית בשעת קריאת שמע ומעבירין על גבי עיניהם, אפשר שנהגו משום דכתיב וראיתם אותו). שו"ע שם (וליתן אותם על העינים).
12. 1727. ד"מ (וראיתי נוהגים לנשק הציצית ולשום על עיניו בשעה שאומר וראיתם אותו וזכרתם, והכל כדי לחבב המצוה). רמ"א סעיף ד (גם נוהגים קצת, לנשק הציצית בשעה שרואה בם, והכל הוא חיבוב מצוה). ולענין ברוך שאמר, יתבאר לקמן סי' נא ס"ב (ויאחוז בב' ציצית שבטלית שהן כנגד פניו בשעת אמירת ברוך שאמר). ובספר המנהגים – חב"ד ע' 9 (לאמירת ברוך שאמר אוחזים ב' הציצית שלפניו ביד שמאל, ובסיום הברכה מעבירים אותם על עיניו ואחר כך נושקים אותם).
13. 1728. ב"י בשם הריקאנטי (וכתב הר"ם מריקנט בסוף פרשת שלח לך, כשמסתכל בציצית אז מסתכל בשתי ציציות שלפניו, שבהם עשרה קשרים, רמז להויות עכ"ל. ואני שמעתי עוד, שכל אחד מהציציות יש בו חמשה קשרים ושמנה חוטין כמנין אחד, וכשמחבר שני ציציות שלפניו להסתכל בהם עולים כ"ו, כמנין שם ההוי"ה). שו"ע סעיף ה (כשמסתכל בציצית מסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים, רמז להויות, וגם יש בהם ט"ז חוטים ועשרה קשרים, עולה כ"ו כשם הוי"ה). מ"א ס"ק ב (להויות, פירוש לספירות (רקנ"ט)). וכן הוא לקמן סי' סא סכ"ד (וראיתם אותו ימשמש בב' ציצית שלפניו ויסתכל בהן). ולפי מנהגינו הנ"ל, שד' הציציות הם בתוך היד, נמצא שמסתכלים על כל הד' ציציות ביחד. והאמור כאן שייך יותר באמירת ברוך שאמר, שנתבאר בספר המנהגים – חב"ד ע' 9 (לאמירת ברוך שאמר אוחזים ב' הציצית שלפניו ביד שמאל, ובסיום הברכה מעבירים אותם על עיניו, ואחר כך נושקים אותם).
14. 1729. מנחות מג, ב (כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה). ספרי שלח פיסקא קטו (וכל המבטל מצות כנף מהו אומר (איוב לח, יג), לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה). טור ו שו"ע ס"ו (גדול עונש המבטל מצות ציצית, ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וגו'. הזהיר במצות ציצית, זוכה ורואה פני שכינה). וכן הוא לקמן הלכות תלמוד תורה פ"ג בקונטרס אחרון ד"ה ולרבי ישמעאל (ואשכחן כהאי גוונא עונש על ביטול מצוה אף שפטור מדינא, גבי ציצית, כרב קטינא פרק התכלת, לפי דעת הטור ושו"ע סי' כ"ד). והוא דאמרינן מנחות מא, א (דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא (דלא הוה ליה ציצית, רש"י), אמר ליה, קטינא קטינא, סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא (כגון אותן שלנו שהן עגולין ואין לה אלא שני כנפים [למטה] דפטורה מציצית, רש"י), ציצית של תכלת מה תהא עליה. אמר ליה, ענשיתו אעשה. אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן ... הא לא מיחייבא (הן טלית דסדין ודסרבלא, ומאי איכפת ליה) ... אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית). הלשון "זוכה ומקבל פני השכינה" הוא גם לקמן סי' קכב ס"ב וסי' קנה ס"א.