פתח דבר

ב"ה

פתח דבר

בשבח ותודה להשי"ת יוצא בזה לאור השלחן ערוך הלכות השכמת הבוקר וציצית, אשר לכ"ק אדמו"ר הזקן, הכולל סימנים א-כד, עם באור "דברי שלום".

הביאור "דברי שלום" נכתב באופן שיקל על המעיין להבין את ההלכות ומקורותיהן.

בפנים נוסח השלחן ערוך נוספו פיסוק, חלוקת קטעים וכותרות משנה לסעיפים.

בהלכות הסבוכות יותר, נוסף בהערות סיכום תוכן פרטי ההלכות הכלולות בו.

במקורות, בא גם ציטוט קצר ממקורות ההלכות, בתלמוד ופוסקים, ראשונים ואחרונים, אשר מהם בירר רבינו הלכות אלו.

במקומות שלפום ריהטא נראית סתירה בדברי רבינו ממקום למקום, מוסברת ההלכה בהערות בדרך אפשר. ואם דנו בנושא זה באיזהו מקומן, מצויין בהערות לדבריהם.

רבינו מרבה לחדש ולהכריע בשלחן ערוך שלו; אלא שחידושים והכרעות אלה שולבו בקיצור בלשונו הזהב, בתוך העתקת דברי הפוסקים שקדמוהו, עד אשר לפעמים המעיין אינו מבחין בפרטיהם. כדי להקל על הבנתם, הורחב ביאור הדברים בהערות.

כיון שמטרת באורים אלו היא להקל הבנת ההלכה, שגם מי שאינו מתמצא כל כך בנושא יוכל להבין את כללות תוכן ההלכה ומסקנותיה, ושיטת רבינו הזקן בזה, לכן מוסברים הדברים בסגנון קל ומובן, מבלי להכנס יותר מדאי לפלפולים; מלבד במקום שהדבר נחוץ להבנת הנושא.

בכל מקום שמצויין בהלכות ציצית שבכרך הזה לתלמוד בבלי וירושלמי ונו"כ – בסתם, הכוונה היא למסכת מנחות (שבה נתבארו הלכות ציצית). בכל מקום שמצויין לרמב"ם ונו"כ – בסתם, הכוונה היא להלכות ציצית. ובכל מקום שמצויין לסימן בטור ושלחן ערוך, או לשאר ספרי ההלכה ושו"ת – בסתם, הכוונה היא לחלק אורח חיים.

*

בעריכת הבאור, נעזרתי בספרים שקדמוני, ובעיקר:

(א) מראי מקומות וציונים (הרב מאנגעל).

(ב) מראי מקומות לקונטרס אחרון (הרב ביסטריצקי).

(ג) יד שאול (הרב ביק).

(ד) הערות בשו"ע אדה"ז מלוקטים מתוך ספרי האחרונים (הרבנים גרוס והבלין).

(ה) מחנה יוסף, ציצית (הרב אייזנבך).

(ו) שלחן המלך (הרב אלאשווילי).

(ז) לקט ציונים והערות (הרב ביסטריצקי)

(ח) שלחן הזהב (הרב פרידלנד).

(ט) סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות (הרב רסקין).

(י) שו"ע אדמו"ר הזקן המבואר (הרב אלאשוילי).

(יא) וישכם אברהם (הרב קיעוומאן).

*

ארבעת הסימנים הראשונים מופיעים לפנינו בשלוש מהדורות:

(א) מהדורא הרגילה של השלחן ערוך, נכתבה בין השנים שבין תקל"א-תקל"ז.

(ב) מהדורא בתרא, נכתבה בין השנים תק"נ-תק"ס.

(ג) פסקי הסדור, נכתבו אחרונים, ונדפסו לראשונה בסדור רבינו (שקלאוו תקס"ג).

בתחלה באים ארבעת הסימנים הראשונים במהדורא בתרא. אחריהם מתחלת המהדורא הרגילה של השלחן ערוך (כולל ארבעת הסימנים הראשונים).

פסקי הסדור באים בסוף, וכוללים את תוכן ארבעת הסימנים הראשונים (השכמת הבוקר, לבישת הבגדים, הנהגת בית הכסא ונטילת ידים).

הלכות ציצית מופיעים לפנינו בשתי מהדורות:

(א) מהדורא הרגילה של השלחן ערוך (סימנים ח-כד).

(ב) פסקי הסדור, היא מהדורא בתרא של הלכות אלו, ונכללו בה רק עיקרי ההלכות הנוגעות למעשה לכל אדם.

חלק מההלכות שבכרך זה הגיעה לידינו העתקה בכתב יד (חלקה בכתי"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, אחיו של רבינו); צילומו כתב יד 238.

על פי כתב יד זה נדפסו השוואות לנוסח הדפוס, בקובץ יגדיל תורה נ.י. חי"א ע' יא-מא. אחדים מהם הערנו עליהם בהערות שבשולי הגליון.

*

בתחלת הספר באים הקדמות בני הגאון המחבר.

ובסופו, פסקי הסדור:

סדר תיקון חצות

הלכות השכמת הבקר

הלכות ציצית

מפתחות:

מפתח ענינים.

מפתח פסוקים.

מפתח מאמרי רז"ל.

מפתח ספרים.

מפתח אנשים.

ויהי רצון שנזכה לעסוק כל ימינו בתורת רבותינו הקדושים, לירד לעומק דבריהם, וישמיעונו נפלאות מתורתם, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

שלום דובער לוין

יום ועש"ק וארא, כ"ד טבת ה'תשפ"ה

ברוקלין, נ.י.