פרק ט
פרק ט
כל הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה 350 אפילו מפני הכבוד והיראה ואפילו בעודו לועס עד שיבלע. ואם הפסיק בין ברכה לאכילה ודיבר דבור שאינה לצורך האכילה צריך לחזור ולברך ואם שח בעודו לועס יש להסתפק אם צריך לחזור ולברך 351 :
(ב) ואפילו בשתיקה אסור להפסיק יותר מכדי שאילת שלום תלמיד לרב שהן ג' תיבות אלו שלום עליך רבי ואם שהה יותר אין צריך לחזור ולברך ושהייה שהיא צורך אכילה אינה חשובה הפסק כלל לפיכך המברך על הפרי וחותך ממנו ואוכל לא יחתוך עד אחר הברכה כדי שיברך על השלם למצוה מן המובחר (כמו שיתבאר בפ"י352) ואין לחוש להפסק שהיית החתוך בין ברכה לאכילה 353 .
ומכל מקום האוכל אגוז וכיוצא בו ישברנו ואחר כך יברך כי שמא התליע או נרקב בתוכו ונמצא בירך לבטלה354:
(ג) צריך ליזהר מאד בכוונת הברכות 355 שיבין ענין הברכה 356 שהוא מברך את ה' ועל מה הוא מברך ולא יהא לבבו פונה לדבר אחר:
(ד) כל דבר שמברך עליו לאכלו או להריח בו או לעשות בו מצוה צריך ליטלו בימינו כשהוא מברך 357 .
ונטילה על ידי כלי שמה נטילה ומכל מקום טוב ליזהר שלא ליטול על ידי סכין358.
ואם לא אחזו כלל אם היה לפניו בשעת הברכה יצא ואם בירך ואחר כך הביאו לפניו אפילו בירך על דעת כן צריך לחזור ולברך 359 :
(ה) מי שבירך על הפירות שלפניו ואחר כך הביאו לו יותר מאותו המין או ממין אחר שנפטר בברכת הראשון כגון שברכותיהן שוות או שהראשון עיקר והשני טפל אינו צריך לחזור ולברך אפילו הביאו לפניו ממין האחר אחר שכלה הראשון שכבר אכלו כולו והוא שכשבירך היתה דעתו גם על השני לאכול אפילו לא היה בדעתו בפירוש לפוטרו בברכה זו 360 .
אבל אם לא היתה דעתו עליו בשעת הברכה אם השני הוא ממין הראשון ממש אינו צריך לחזור ולברך אפילו כלה המין הראשון ואם אין מאותו המין אלא ששניהם מין פירות או ששניהם מין משקין אם יש עדיין לפניו ממין הראשון אינו צריך לברך ואם כבר כלה הראשון צריך לחזור ולברך אבל אם הם שני מינין לגמרי אלא שנפטר בברכת הראשון מחמת שברכותיהן שוות או שהאחד עיקר והשני טפל כגון ששותה שכר או יי"ש ואחר כך הביאו לו דגים או גבינה למתק השתיה אף על פי שהכל ברכה אחת וגם הדגים טפלים לשכר שעל ידי כך שותה יותר והיה לפניו עדיין ממין הראשון אינם נפטרים בברכה אחת אלא אם כן היתה דעתו עליהם או שהיו לפניו בשעת הברכה 361 .
ויש אומרים שאף על פי שהביאו לפניו ממין הראשון ולא אכל הראשון עדיין צריך לחזור ולברך אם לא היתה דעתו עליו וספק ברכות להקל ולכתחלה טוב ליזהר להיות דעתו על כל מה שיביאו לו 362 .
ואורחים הקרואים אצל בעל הבית כיון שדעתם על בעל הבית שזמנם הרי דעתם על כל מה שיביא לפניהם 363 :
(ו) וכל זה כשהראשון והשני הם שוים בחשיבות שאין להשני דין קדימה על הראשון אילו היו שניהם לפניו אבל אם היה להשני דין קדימה על הראשון אף על פי שהיו שניהם לפניו בשעת הברכה אין ברכת שאינו מוקדם פוטרת את המוקדם לברכה אלא אם כן נתכוין לפוטרו בפירוש בברכה זו וכשנתכוין לפוטרו פוטרו אפילו לא היה לפניו בשעת הברכה 364 :
(ז) לפיכך מי שהיו לפניו מעשה קדירה של ה' מיני דגן ופת הבאה בכיסנין שברכתו גם כן בורא מיני מזונות אלא שקביעות סעודה מועלת לו לברך המוציא (ועל דרך שנתבאר בפ"ב365) ובירך על מעשה קדרה לא פטר את הפת הבאה בכיסנין366 אלא אם כן נתכוין בפירוש לפוטרם בברכה זו לפי שאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב ממנו שלא בכוונה. וכן אם היו לפניו שני מיני לחמניות ופת הבאה בכיסנין שהאחד קביעות סעודה מועלת בו והשני אין קביעות סעודה מועלת בו (וע"ד שנתבאר בפ"ב367) או פת הבאה בכיסנין שקביעות סעודה מועלת בה עם פרורי לחם מדובקים שאין עליהם תורת לחם או שנתבשלו368.
ויש חולקים על כל זה369 ואומרים שאין חילוק כלל בין דבר החשוב לשאינו חשוב כל כך כל שברכותיהן שוות ואפילו יש לאחד דין קדימה על השני לכתחלה כששניהם לפניו הרי החשוב והמוקדם נפטר בברכת שאינו חשוב אף שלא נתכוין בפירוש לפוטרו.
ולצאת מידי ספק ברכות צריך ליזהר לכתחלה להתכוין בפירוש לפטור גם החשוב בברכה זו כשאינו לפניו עדיין ואם ישנו לפניו יברך עליו תחלה:
(ח) נטל בידו פרי לאכלו ובירך עליו ונפל מידו ונאבד או נמאס עד שאינו ראוי לאכילה ויש ממין זה לפניו עוד וכן אם בירך על הכוס ונשפך וחוזר וממלא מהקנקן העומד לפניו שהוכן לשתיה אינו צריך לחזור ולברך והוא שהיתה דעתו עליו בבירור לאכול או לשתות ממה שלפניו אף אם לא היה נופל מידו מה שבירך עליו אבל בסתם אין הברכה חלה אלא על מה שבידו בשעת הברכה 370 :
(ט) ואפילו אם היתה דעתו בבירור לאכול ולשתות עוד אין הברכה חלה אלא כשהוא לפניו בשעת הברכה אבל אם אחר כך הביאוהו לפניו צריך לחזור ולברך אם נפל מה שבידו ממנו אפילו במקום שלא היה צריך לברך אם היה אוכל ושותה ממה שבידו 371 .
ומכל מקום העומד על אמת המים מברך ושותה אף על פי שהמים שהיו לפניו כשבירך חלפו ועברו לפי שמתחלה כשבירך ידע שהמים שלפניו יחלופו ויעברו 372 :
(י) וכל מקום שהוא צריך לחזור ולברך וברכתו הראשונה היא לבטלה צריך לומר אחריה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכן כל שמזכיר שם שמים לבטלה 373 .
ואם נפל מידו האוכל או נשפך הכוס קודם שאמר אלהינו יסיים ויאמר למדני חקיך שיהא נראה כקורא פסוק ואין כאן הזכרת שם שמים לבטלה וכן כל ברכה לבטלה שנזכר בה קודם שאמר אלהינו374:
(יא) היה אוכל בחדר זה ונטל המאכל בידו והלך לחדר אחר לאכול שם צריך לחזור ולברך אף על פי שלא הסיח דעתו בינתיים ואפילו חוזר לאכול במקומו כיון ששינה מקומו בינתיים הפסיק אכילתו ואם מתחלה כשבירך בחדר זה היה בדעתו לשנות מקומו מחדר לחדר באמצע אכילתו אפילו אוכל בחדר השני מאכל אחר שברכתו כברכת הראשון אינו צריך לחזור ולברך והוא שהיו שני החדרים בבית אחד אבל מבית לבית או אפילו מבית לחצר אין דעתו מועלת כלום אפילו נוטל המאכל בידו כשהולך וחוזר ואוכלו במקום השני בלא היסח הדעת בינתיים 375 :
(יב) במה דברים אמורים שאינו יכול לראות מקומו הראשון במקום שאוכל אבל אם במקום שאוכל יכול לראות את מקומו הראשון שאכל שם אפילו דרך חלון ואפילו מקצת מקומו אינו צריך לחזור ולברך אפילו מבית לחצר אפילו לא היה כן בדעתו כשבירך ואפילו על מאכל אחר שברכתו כברכת הראשון 376 (אם היה בדעתו לאכלו כשבירך כמו שנתבאר377):
(יג) וכל זה ביחיד או בבני חבורה ועקרו כולם ממקום למקום אבל אם הניחו מקצתם במקומם אפילו אחד מהם והשאר הלכו כולם אפילו לבית אחר אפילו אינו סמוך לבית זה כשהם חוזרים אינם צריכים לברך על מה שיאכלו כאן אבל אם רוצים לאכול במקום שהלכו צריכים לברך ואין מועיל מה שהניחו מקצת חברים בבית זה למה שיאכלו בבית אחר 378 :
(יד) וכל זה בדברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומם אבל דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם הואיל והוא צריך לחזור למקומו אין עמידתו גמר סעודתו לפיכך כשחוזר ואוכל ושותה אפילו במקום אחר על דעת סעודתו הראשונה הוא אוכל ושותה לסיים סעודתו ואין צריך לומר כשחוזר למקומו ואין צריך לברך בתחלה אפילו לא הניח מקצת חברים בבית זה והוא שאכל כבר כזית אבל פחות מכזית דינו כדברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומם 379 :
(טו) ומה הם דברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומן יש אומרים כל שהוא מז' המינין אפילו פירות ויין הואיל וברכתם האחרונה היא מעין ג' היא חשובה להצריך לברך במקום אכילה ויש אומרים שמין דגן בלבד טעון ברכה לאחריו במקומו מפני חשיבותו שנקרא מזון ויש אומרים פת בלבד ולכתחלה יחמיר בכל ז' המינין לברך במקומו וכן לענין שנוי מקום בדיעבד אין צריך לחזור ולברך שספק ברכות להקל 380 :
(טז) ואפילו הלך בתוך הסעודה לבית אחר ואוכל ושותה שם דברים שאינם טפלים לסעודה לענין ברכה ראשונה והוצרך לברך עליהם בבית הראשון כגון פירות כיון שהם טפלים לענין ברכה אחרונה ונפטרים בברכת המזון על דעת סעודתו הראשונה הוא אוכל ושותה ואינו צריך לברך עליהם שם אפילו לא אכל שם פת ואפילו לא היה כן בדעתו כשבירך המוציא לשנות מקומו באמצע סעודתו 381 .
(ואם אכל שם פת ואין רוצה לחזור ולאכול פת במקומו הראשון מברך ברכת המזון במקום שגמר אכילת הפת 382 )
ומכל מקום לכתחלה אסור לעקור ממקומו עד שיברך ברכת המזון או ברכה מעין ג' בכל דבר הטעון ברכה לאחריו במקומו 383 .
(ואם שכח ועקר ממקומו ואין לו פת לאכול שם צריך לחזור למקומו אפילו היה שוגג אם אפשר לו שאין עליו עכוב מחמת החבורה שנתלוו עמו בדרך ואינם רוצים להמתין עליו ובדיעבד יצא אם בירך במקום שנזכר אפילו עקר במזיד ואפילו לכתחלה אם הוא רחוק כל כך שעד שיחזור למקומו יתעכל המזון במעיו ולא יהיה רשאי לברך עוד יברך במקום שנזכר 384 ):
(יז) במה דברים אמורים כשלא היה כך בדעתו כשבירך המוציא אבל אם בתחלה כשבירך המוציא היה בדעתו לגמור סעודתו בבית אחר מותר שהרי מתחלה לא קבע במקום זה כל סעודתו לפיכך נהגו הולכי דרכים שאוכלים דרך הילוכם ויושבים ומברכים במקום סיום אכילתם מפני שלכך נתכוונו מתחלה 385 .
אבל אם אינו הולך כלל כדי לאכול שם אף על פי שהיה בדעתו מתחלה לילך לשם לא ילך עד שיברך ברכת המזון 386 אלא אם כן הולך לצורך מצוה עוברת387:
(יח) ואפילו בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומם אם קבע עליהם והם דברים שקביעתם קביעות כגון שכר ומי דבש במדינות אלו 388 אין שנוי מקום חשוב הפסק אם חוזר למקומו אלא כששהה חוץ למקומו כגון שהלך לדבר עם חבירו והפליג בדברים או שהלך לבית הכנסת או שהלך לאיזה עסק ושהה בו אבל אם לא שהה אפילו עשה איזה דבר מדברי הרשות בדרך עראי כגון שהוצרך לנקביו ונכנס לבית הכסא וכיוצא בזה אינו חשוב הפסק ואין צריך לומר אם דיבר עם חבירו ולא הפליג ואפילו הוא דבר הרשות ואין צריך לומר אם יצא להביא דבר מצרכי האכילה או השתיה 389 :
(יט) האוכל בשדה שאינה מוקפת מחיצות כיון שמתרחק עד שלא יוכל לראות מקומו הראשון נקרא שנוי (כמו מחדר לחדר שבהיקף מחיצות) ואפילו אוכל פירות האילן במזרחו וחוזר ואוכל ממנו במערבו כיון שאינו יכול לראות מקומו הראשון מפני האילן שמפסיק נקרא שנוי מקום וצריך לחזור ולברך אם לא היה בדעתו לאכול במערבו כשבירך במזרחו 390 .
אבל אם אוכל בחדר אחד אף על פי שיש מקום גבוה באמצע ובא לאכול מאחוריו כגון אחורי התנור שאינו יכול לראות מקומו הראשון אין זה שנוי מקום כיון שמוקף מחיצות391:
(כ) וכן האוכל בגן מוקף מחיצות 392 ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן כיון שבירך על אחד אין צריך לברך על האחרים אם היה בדעתו כן כשבירך393.
ומגן לגן המוקפים מחיצות כל אחד בפני עצמו אפילו הם סמוכים זה לזה צריך לחזור ולברך אפילו אם כשבירך היה דעתו על הכל לפי שהם כמו מבית לבית שאין דעתו מועלת כלום וכן מאילן לאילן במקום שאינו מוקף מחיצות אם לא יכול לראות מקומו הראשון394:
הערות
- 350. וכ"ה בשוע"ר סי' רו ס"ג וש"נ.
- 351. וכ"ה בשוע"ר סי' קסז ס"ט וש"נ.
- 352. הלכה א.
- 353. וכ"ה בשוע"ר סי' רו ס"ג וש"נ.
- 354. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 355. ראה שוע"ר סי' קפה ס"ב אם הכוונה מעכבת וש"נ. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו ה"ג.
- 356. ראה שוע"ר רס"י ה.
- 357. וכ"ה בשוע"ר סי' רו ס"ח וש"נ.
- 358. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 359. וכ"ה בשוע"ר שם ס"ט וש"נ.
- 360. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 361. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 362. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 363. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 364. וכ"ה בשוע"ר שם ס"י וש"נ.
- 365. הלכה ז.
- 366. רבינו יונה מב, א ד"ה בית שמאי, לגירסת מהר"ם שבחדושי אנשי שם. רשב"א שם ד"ה או דילמא ודף מא, א סוף ד"ה ולענין פסק. רא"ה מב, א ד"ה בירך על היין. ריטב"א שם ד"ה בירך על הפרפרת. שיטה מקובצת שם ד"ה בירך על הפת. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ו ה"ז. ועי' רמ"א סי' קעו.
- 367. הלכה ה-ו.
- 368. דלעיל שם הי"ד-טו.
- 369. שו"ת מבי"ט ח"א סי' רכד (ראה אליה רבה סי' רו ס"ק י). משמעות ס' חסידים סי' תתמז (ראה מ"א סי' רו ס"ק ח). משמעות שו"ע שם ס"ה שלא מחלק בזה (ראה כף החיים שם ס"ק לט).
- 370. בשוע"ר סי' רו סי"א הביא ב' דיעות, ופסק כדעה זו להקל בספק ברכות וש"נ.
- 371. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 372. ירושלמי ברכות פ"ו ה"א. משא"כ בפירות, אע"פ שדעתו עליהם, אפשר שלא יביאו לו. ב"י ד"ה אין מברכין. לבוש ס"ו. ט"ז ס"ק ט. מ"א ס"ק ז. ובשוע"ר שם סי"א כתב טעם אחר וש"נ. וראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' א ע' מד.
- 373. וכ"ה בשוע"ר שם סי"ג וש"נ.
- 374. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 375. וכ"ה בשוע"ר סי' קעח ס"א וש"נ.
- 376. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 377. לעיל הלכה ה.
- 378. וכ"ה בשוע"ר שם ס"ב וש"נ.
- 379. וכ"ה בשוע"ר שם ס"ג וש"נ (אלא ששם ס"ח הביא דעת החולקים, וכאן פסק כדעה הא').
- 380. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 381. וכ"ה בשוע"ר שם ס"ד וש"נ.
- 382. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 383. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 384. וכ"ה בשוע"ר סי' קפד ס"א וש"נ.
- 385. וכ"ה בשוע"ר סי' קעח ס"ד וש"נ.
- 386. וכ"ה בשוע"ר שם ס"ה וש"נ.
- 387. שאז מותר לילך על מנת לחזור למקומו לברך ברכת המזון. ולדעה אחת מותר אף שלא על מנת לחזור למקומו - אם דעתו לסיים הסעודה במקום השני, כמבואר בשוע"ר שם ס"ו וש"נ. וראה קצות השלחן סי' מא ס"ג. באור סדר ברה"נ ע' 304.
- 388. עי' שוע"ר רס"י ריג.
- 389. וכ"ה בשוע"ר סי' קעח ס"ח וש"נ.
- 390. וכ"ה בשוע"ר שם ס"ט וש"נ.
- 391. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 392. מ"א ס"ק ט.
- 393. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
- 394. וכ"ה בשוע"ר שם וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.