ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תשריפסקי הסדורסדר קריאת המגילה
סדר קריאת המגילה
סדר קריאת המגילה
חייב אדם לקרוא את המגלה בלילה ולשנותה ביום3207.
וצריך לפשוט המגלה כאגרת3208.
ומברכין עליה שלש ברכות הללו3209. אך אין מברכין שהחיינו אלא בלילה ולא ביום3210.
ונוהגין לומר בלילה קדיש שלם אחר תפלת י"ח, קודם קריאת המגלה3211.
כשקורין המגלה בצבור מברכין לאחריה ברכה זו [ברוך כו' הרב את ריבנו וכו'], אבל לא ביחיד3212.
ואחר קריאת המגלה בלילה אומרים ואתה קדוש (ואם חל במוצאי שבת אומרים ויהי נועם ואתה קדוש)3213. קדיש בלא תתקבל3214.
ביום אומרים אחר קריאת המגלה אשרי ובא לציון3215. קדיש שלם3216. וקודם קריאת התורה והמגלה אחר תפלת י"ח, אין אומרים אלא חצי קדיש3217.
הערות
- 3207. מגילה ד, א (חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום). טור ושו"ע סי' תרפז ס"א (חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום).
- 3208. רי"ף מגילה ג, א (וכתב רב האי גאון ז"ל, מנהג דחזי לנא, דמאן דקרי לה למגלה קורא ופושט כאגרת), ורא"ש שם פ"א סי' ז. טור ושו"ע סי' תרצ סי"ז (מנהג כל ישראל שהקורא קורא ופושט כאיגרת, להראות הנס).
- 3209. מגילה כא, ב (מאי מברך, רב ששת מקטרזיא איקלע לקמיה דרב אשי, ובריך מנ"ח), ופרש"י (על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו). טור ושו"ע סי' תרצב ס"א (הקורא את המגילה מברך לפניה ג' ברכות, על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו).
- 3210. רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ג (וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו). שו"ע שם. אבל בתוס' מגילה ד, א ד"ה חייב (אומר ר"י, דאף על גב דמברך זמן בלילה, חוזר ומברך אותו ביום, דעיקר פרסומי ניסא הוי בקריאה דיממא). רא"ש שם פ"א סי' ו (היה אומר רבינו תם ז"ל, אף על פי שבירך זמן בלילה, חוזר ומברך זמן אף ביום, דעיקר קריאתה הוי ביום יותר מבלילה). טור ורמ"א שם (ויש אומרים דאף ביום מברך שהחיינו. וכן נוהגין בכל מדינות אלו). ובשו"ת צמח צדק סי' קיד (והגם כי מי אני לעורר על דבריו הקדושים, מכל מקום תורה היא כו'. כי הנה המגיד משנה כתב פ"א מהל' מגילה דין ג' וז"ל, אבל יש מן המפרשים שכתבו שעיקר הקריאה הוא ביום, ואעפ"י שבירך זמן בלילה חוזר ומברך ביום. וכן נהגו בארצותנו). ובהערות שם (בפורים שנת הכת"ר פה ליובאוויטש ציוה אדמו"ר לברך שהחיינו בבוקר קודם קריאת המגלה). וראה שער הכולל פמ"ז אות ב. ובס' המנהגים – חב"ד ע' 73 (ברכת שהחיינו מברכים גם ביום).
- 3211. תוס' שם ד"ה פסק (ובליל י"ד לאחר תפלת מעריב אומר קדיש שלם, ואחר כך קורא את המגילה). הג"מ הל' מגילה סופ"ב מנהגי פורים (ולאחר תפלת ערבית משלימין קדיש, וקורין המגילה). מנהגים (טירנא) פורים ע' קנו (וקדיש שלם, ופושט המגילה כאיגרת ומברך). שו"ת מהרי"ל סי' נו (נהגינן כסדר הרוקח, גומר קדיש שלם קודם קריאת מגילה). מ"א ריש סי' תרצג (כתוב במנהגים שאומרים קדיש שלם אחר תפלת י"ח, קודם קריאת המגילה. וכ"כ מהרי"ל בתשובה סי' נ"ו. רוקח. וכ"כ התוס' דף ד', והג"מ).
- 3212. ארחות חיים הל' מגילה ס"ז, וכל בו סי' מה ד, ג (ירושלמי לא אמרו ברכה לאחריה, אלא בצבור). רמ"א סי' תרצב סוס"א (ואין לברך אחריה, אלא בצבור). והיינו שמברכים ברכת המצות לפניה ולא לאחריה, מלבד ברכת התורה וההפטרה בצבור, שמברכין גם לאחריה, כדתנן מגילה כא, א (הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה).
- 3213. תוס' שם (השלים, עומד לפני התיבה ואומר ואתה קדוש, ואין מתחילין ובא לציון לפי שאין גאולה בלילה. ואם מוצאי שבת הוא, יאמר ויהי נועם קודם). טור ושו"ע סי' תרצג ס"א (אחר קריאת המגילה בערבית, אומר ואתה קדוש, ואם חל במוצאי שבת, אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש).
- 3214. מ"א שם ריש הסימן (ונראה לי דבמדינות אלו שנוהגין לומר קדיש שלם, אזי אחר קריאת המגילה יאמרו קדיש שלם בלא תתקבל).
- 3215. תוס' שם (ואחר כך אומר תהלה ובא לציון). טור ושו"ע שם ס"ד (קורין המגילה ואחר כך סדר קדושה).
- 3216. לבוש שם ס"ד (ואחר כך אומרים סדר קדושה, קדיש שלם).
- 3217. מנהגים (טירנא) שם ע' קנט (חצי קדיש, וקורין). לבוש שם ס"ג (ואומר חצי קדיש).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.