קידוש לראש השנה
קידוש לראש השנה
בליל שני של ראש השנה נוהגין להניח פרי חדש בפני המקדש ויתן עינו בו ויאמר שהחיינו3119. ואם אין פרי חדש מצוי, מכל מקום יאמר שהחיינו3120.
בראש השנה בלילה ראשונה נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש3121 בתחלת הסעודה3122. וצריך לברך בתחלה ברוך כו' בורא פרי העץ, ואחר כך יאמר יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה3123.
הערות
- 3119. שוע"ר סי' תר ס"ו (יקח פרי חדש ויניחנו לפניו בעת הקידוש, ויברך שהחיינו), ושם נסמן (הערה 36 ). וראה פסקי הסדור אות קעח. ומנהג חב"ד לאכול הפרי חדש קודם נטילת ידים לסעודה (ספר המנהגים - חב"ד ע' 56).
- 3120. שוע"ר שם (ואם אין לו בגד חדש ופרי חדש, עם כל זה יברך שהחיינו, שהעיקר כסברא האחרונה), ושם נסמן (הערה 40 ).
- 3121. שוע"ר סי' תקפג סוס"א (ויש נוהגים לאכול תפוח מתוק מטובל בדבש, ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה), ושם נסמן (הערה 8 ).
- 3122. טור (בתחלת הסעודה). מהרי"ל הל' ראש השנה ע' רעו (בתחלת הסעודה). בתחלה נהגו לאכול התפוח לפני נטילת ידים, עד שבכ"ח אלול תש"ט שלח הרבי מברק, נדפס באגרות קודש חכ"א אגרת ז'תתמד (בבקשה לפרסם [לאנ"ש] בכל הקיבוצים השמטה שבלקוטי מנהגים, וצריך להיות אכילת התפוח בתחלת הסעודה). והטעם נתבאר באגרות קודש ח"ג אגרת תקמד (אכילת התפוח בליל א' דראש השנה – הוא בתחלת הסעודה, אחרי אכילת המוציא. ואכילת הפרי החדש בליל ב' קודם נטילת ידים לסעודה ... והחילוק פשוט: אכילת התפוח (וגם לולא הטבול בדבש) כיון שאין נפקא מינה, טוב יותר שתהי' אחר נטילת ידים, כדי לסמוך הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר, אכילת הפרי חדש קודם נטילת ידים – כדי לסומכה לברכת שהחינו דקאי עליו). וראה גם ס' המנהגים חב"ד ע' 56. אוצר מנהגי חב"ד ע' עז. ואף שמעיקר הדין אינו הכרח גמור, כי מותר לאכול התפוח והרימון גם לפני נטילת ידים, כמבואר בשוע"ר סי' רמט ס"י-יא (מצוה להמנע מלאכול שום דבר אפילו בלא קביעות סעודה אפילו לאחר שקידש על הכוס קודם אכילת עיקר סעודת שבת ... כשאוכלו קודם הסעודה מחמת שאינו חפץ ומתאוה לאכלו כלל בתוך הסעודה אלא קודם הסעודה אזי אינו צריך כלל להקדים לפניו ברכת הלחם). וכן נראה בשוע"ר סי' תקפג שם (ויברך על התפוח ולא על הדבש, לפי שהדבש הוא טפל לתפוח), ושם נסמן (הערה 9 ), נראה לכאורה דמיירי שאוכלים אותו לפני נטילת ידים, שאילו היו אוכלים התפוח אחרי נטילת ידים הי' נפטר הדבש בברכת המוציא של הסעודה (ולא רק בברכת בורא פרי העץ של התפוח). ובפרט שגם את החלה הטבילו בדבש, וכבר נפטר הדבש. מכל מקום "אכילת התפוח ... טוב יותר שתהי' אחר נטילת ידים, כדי לסמוך הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר". וכן נראה בדרכי משה ס"ק ג (שצריך לברך תחלה בורא פרי העץ, דהוי כדברים הבאים תוך הסעודה שלא מחמת הסעודה). עוד טעם לאכילת התפוח בדבש אחר נטילת ידים, כי לפעמים התפוח בדבש הוא טיבולו במשקה (ראה שוע"ר סי' קנח ס"ד), וצריך ליטול ידיו תחלה .
- 3123. והיינו שאחר הברכה קודם שיאכל יאמר יהי רצון, וכן מנהג חב"ד, ודלא כמובא בשוע"ר שם ס"ג (יאמר הבקשה אחר התחלת האכילה, מפני שאסור להפסיק בין הברכה לאכילה). ונתבאר באגרות קודש ח"ג אגרת תקד. וכן אוכלים רימון וראש איל, אבל אין אומרים יהי רצון כי אם על התפוח (ספר המנהגים – חב"ד שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.