תרנ שיעור הדס וערבה

הערות

1. 3046. ברייתא וגמרא לב, ב (שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה. ר' טרפון אומר באמה בת חמשה טפחים ... אמר שמואל הלכה כרבי טרפון), וכאן נפסק כת"ק, כמשמעות הרי"ף טו, א (אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה), ורמב"ם פ"ז ה"ח (כמה שיעור אורך כל מין מהם, לולב אין פחות מארבעה טפחים ... והדס וערבה אין פחות משלשה טפחים), לפירוש מ"מ שם (בהלכות לא הביאו אותה סוגיא ארבי טרפון כלל ... ואפשר שהם סוברין דשמואל הוא דפסיק כרבי טרפון דאמר דסגי בטפחים קטנים, ודלא כת"ק דברייתא דבעי טפחים שלמים, ולא קיי"ל כותיה דשמואל). ספר המנהגים (טירנא) ריש מנהגי סוכות ע' קכא (שיעור הדס וערבה ג' טפחים, ולולב ד' טפחים). דרכי משה ס"ק א (במנהגים שלנו כתוב כדברי הרמב"ם והרי"ף). דעה הג' בשו"ע ס"א (ויש אומרים ששיעור הדס וערבה י"ב גודלים, ושדרו של לולב י"ו גודלים). רמ"א ס"א (וכן נוהגין לכתחילה). שיעור הגודל, נתבאר לעיל סי' יא ס"ו (שיעור הגודל של אדם בינוני הוא כרוחב ז' שעורות כשמונחות זו בצד זו בדוחק, והן כאורך ב' שעורות בריוח), ולקמן הל' נדה סי' קצ ס"ק יג (גודל הוא כרוחב ז' שעורות זו אצל זו בדוחק). ולענין שיעורו במידת ימינו, ראה לעיל סי' תעב סי"ח (הערה קכד), ובסדר תיקוני מקוואות ע' קל-קלד. * ומבאר ששיעור זה הוא ב"אורך בדי הדס וערבה", ולא באורך העלים היוצאים מהם. והוא בשני פרטים: (א) אורך הבד צריך להיות ג' טפחים, לבד מהעלים היוצאים מהם למעלה, כמבואר בריטב"א כט, ב ד"ה נקטם (שאין עלי ההדס בכלל שיעורו). וראה משנ"ב ס"ק א. (ב) בדרך כלל נחתכים ההדס והערבה בין קן אחד לשני, ומודדים את הג' טפחים באורך כל הבד, ולא רק מתחלת העלים (ראה שיעורי הלכה למעשה ע' תנד).
2. 3047. משנה כט, ב (לולב שיש בו שלשה טפחים, כדי לנענע בו, כשר). גמרא לב, ב (אימא וכדי לנענע בו, כשר), ופרש"י (ומה שיוצא למעלה מן האגד הוא המנענע). ופירוש "למעלה מהאגודה" (כאמור ברש"י "למעלה מן האגד"), יתבאר לקמן סי' תרנא סי"א (נוהגין לעשות בלולב שלש אגודות ... וצריך ליזהר מאד שיהא שדרו של לולב יוצא למעלה מאגד העליון טפח, כדי נענוע, כמו שנתבאר בסימן תר"נ). והיינו שיש בזה ב' פרטים: (א) ששדרו של לולב יוצא טפח למעלה "מההדס והערבה", הנקראים אגודה. (ב) ששדרו של לולב יוצא טפח למעלה "מאגד העליון", הנקרא אגודה. ו ראה יגדיל תורה (נ.י.) נ ע' נא-ב. ארבעת המינים.
3. 3048. גמרא לב, ב (אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה, ולולב ארבעה, כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח. ורבי פרנך אמר רבי יוחנן שדרו של לולב (לבד שהעלים ארוכים למעלה לאחר שכלתה השדרה, רש"י) צריך שיצא מן ההדס טפח). רמב"ם פ"ז ה"ח (לולב אין פחות מארבעה טפחים ... ומדידתו משדרתו בלבד, לא מראש העלים). מ"מ שם (וקיי"ל שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן). טור ושו"ע ס"א (כדי שיהא שדרו של לולב יוצא מן ההדס טפח).
4. 3049. גמרא שם (שיעור הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה. ר' טרפון אומר באמה בת חמשה טפחים ... כי אתא רבין אמר אמה בת חמשה טפחים (בינונים), עשה אותה ששה (חלוק אותה לששה חלקים בטפחים קטנים), צא מהן שלשה להדס והשאר ללולב (ורבי טרפון לקולא. והכי משמע מלתיה בברייתא, דקאמר ליה לתנא קמא, אותן שלשה טפחים שאנו משערין בהן, וסתם שלשה טפחים חצי אמה הן, טפחים הללו קטנים יהיו, ולא יהו אלא חצי אמה באמה בת חמשה, רש"י) ... אמר שמואל הלכה כרבי טרפון). השגות הראב"ד פ"ז ה"ח (ג' טפחים קטנים, שהם עשרה אצבעות בגודל, כרבי טרפון). רא"ש פ"ג ס"ז (ולא ידענא למה השמיט הרב אלפסי ההיא דרבי טרפון, כיון דשמואל פסק כוותיה ודאי הלכתא היא). ריטב"א לב, ב (ויש אומרים שהטפח ההוא גם כן טפח קטן, ונמצא שיעור לולב ד' טפחים קטנים ... הלולב ... שלשה עשר ושליש). טור ודעה הא' בשו"ע ס"א (באמה בת ה' טפחים, עשה אותה ו', צא מהם ג' להדס, נמצא שיעור הדס וערבה טפחיים ומחצה, שהם י' גודלים. ושיעור שדרו של לולב י"ג גודלים ושליש גודל).
5. 3050. רמ"א שם (וכן נוהגין לכתחילה) – כדעה הא' הנ"ל, ואם כן יש לסמוך על דעה הב' בדיעבד ובשעת הדחק.
6. 3051. וכעין זה לעיל סי' תרמט סכ"ד (ולכן יטול את הלחין בלא ברכה), ושם נסמן (הערה 163 ).
7. 3052. מנחות מב, א (לולב ... אין לו שיעור למעלה, אבל יש לו שיעור למטה). רי"ף שם (והאי שיעורא דאמרינן, הוא דלא להוי פחות מהאי שיעורא, אבל אי הוי טפי ביה מהאי שיעורא, כשר, דקיימא לן לולב אין לו שיעור למעלה, אבל יש לו שיעור מלמטה). רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ב (אין להם שיעור למעלה).
8. 3053. רי"ץ גיאת הל' לולב עמ' צז ( ובלבד שיהא שדרו של לולב יוצא מהם טפח) . ר"ן טו, א (ומסתברא דאפילו הוסיף באורך ההדס והערבה אפילו כמה, צריך שיצא שדרו של לולב למעלה מהן טפח). שו"ע שם (ויש מי שאומר שאפילו הוסיף באורך ההדס והערבה כמה, צריך שיצא שדרו של לולב למעלה מהם, טפח).