ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא)תרמז דיני ערבה

תרמז דיני ערבה

ובו ו' סעיפים

א ערבי נחל האמור בתורה ²⁶⁷⁴ , הוא מין ידוע הנקרא כן²⁶⁷⁵, וזה סימנו, קנה שלו הוא אדום²⁶⁷⁶, ואפילו בעודו ירוק אדם יוצא בו ידי חובתו, לפי שסופו להיות אדום כשתגיע עליו החמה²⁶⁷⁷, ועלה שלו אינו עגול אלא הוא משוך כנחל, ופיו של העלה, דהיינו חודו, הוא חל(ו)ק, ואינו עשוי פגימות פגימות²⁶⁷⁸. ורוב מין זה הוא גדל על נחלי מים, ולכך נקרא מין זה ערבי נחל. ואפילו מיעוטו הגדל במדבר ובהרים גם כן הוא כשר למצות ערבה שבלולב, כיון שיש בו כל סימנים הללו²⁶⁷⁹:

ב ויש מין ערבה שקנה שלו הוא אדום ועלה שלו משוך כנחל²⁶⁸⁰, אלא שפי העלה אינו חלק, וגם אינו דומה למסר (פירוש, מגירה שפגימותיה גדולות קצת), אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד, כמו פי מגל קטן, וגם זה כשר²⁶⁸¹:

ג אבל יש מין אחד דומה לערבה, אבל קנה שלו אינו אדום, ועלה שלו עגול, ופי העלה הוא דומה למסר, וזהו הנקרא צפצפה, והיא פסולה²⁶⁸² אפילו בשעת הדחק, כמו שיתבאר בסי' תרמ"ט²⁶⁸³.

וכל דברים אלו הן הלכה למשה מסיני²⁶⁸⁴:

ד ערבה שנקטם ראשה²⁶⁸⁵, דהיינו שנקטם ראש העץ עצמו שהעלין גדילין בו²⁶⁸⁶, פסולה, לפי שאין זה הדור²⁶⁸⁷. ולכך צריך ליזהר מאוד כשהבדין של ערבה ארוכין יותר מדאי ורוצה לקצצן, שלא יקצצן בראשם אלא למטה במקום שהן מתחברים להענף:

ה נשרו רוב עליה, פסולה ²⁶⁸⁸ . וצריך ליזהר מאוד בדבר זה, שלפעמים נושרים על ידי תחיבתן לתוך הלולב, וגם על ידי נענוע²⁶⁸⁹. אבל אם לא נעקרה רק מקצת עליה, כשרה ²⁶⁹⁰ . ומכל מקום לכתחלה אין ליקח אותה, אם אפשר לו בקל למצוא אחרת שלימה שלא נשרו מעליה כלום, שהשלימה היא מצוה מן המובחר²⁶⁹¹:

ו יבשו²⁶⁹² רוב עליה²⁶⁹³, פסולה, שאין זה הדור²⁶⁹⁴.

וכמה שיעור היבשות, משהלבינו פניהם²⁶⁹⁵. אבל אם לא הגיעו העלין לשיעור היבשות, אע"פ שכבר כמשה הרי זו כשרה²⁶⁹⁶.

אם נדלדלו רוב העלין ונתקו ממקום חיבורם בקנה²⁶⁹⁷, אע"פ שלא נשרו לפי שעדיין הם מחוברים קצת²⁶⁹⁸, וכן אם נסדקו רוב העלין ונחלקו לשנים ברוב אורך העלה²⁶⁹⁹, הרי זה כאלו נשרו רוב עליה ופסולה ²⁷⁰⁰ :

הערות

2674. אמור כג, מ.
2675. רמב"ם פ"ז ה"ג (ערבי נחל האמורות בתורה אינן כל דבר הגדל על הנחל, אלא מין ידוע הוא הנקרא ערבי נחל). טור ושו"ע ס"א (ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן).
2676. גמרא לד, א (ערבה קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק). טור ושו"ע שם (עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק, וקנה שלו אדום).
2677. ב"י ד"ה וערבי (שאף על פי שהוא ירוק, מאחר שכשהשמש מכה בו הוא נעשה אדום, בכלל אדום הוא. ולזה דעתי נוטה, דאם לא כן, לא משכחת לדידן ערבה כשרה, שהרי כל ערבה שלנו קנה שלה ירוק). רמ"א ס"א (ואפילו בעודו ירוק, כשר). לבוש ס"א. ט"ז ס"ק א (דסופו להיות אדום כשיגיע עליו השמש).
2678. רש"י שם ד"ה ופיה חלק (חודן של עלין חלק, ואינו עשוי פגימות פגימות). לבוש שם (ופיה, שהוא חודו של העלין שלה, חלק לגמרי).
2679. משנה לג, ב (ושל בעל כשרה), ופרש"י (גדילה בשדה שלא על הנחל). ברייתא שם (אין לי אלא ערבי נחל, של בעל ושל הרים מניין, תלמוד לומר ערבי נחל, מכל מקום). רמב"ם שם (ורוב מין זה גדל על הנחלים לכך נאמר ערבי נחל, ואפילו היה גדל במדבר או בהרים כשר). רא"ש פ"ג סי"ג (כשרים של בעל ושל הרים, דמרבינן להן מערבי נחל). טור ושו"ע שם (ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו ערבי נחל, ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר). לבוש שם (כשיש לה כל הסימנים הללו היא כשרה, ואין חילוק במקום שהיא גדלה שם בנחל או בהרים או בשאר מקומות).
2680. טור (יש מין ערבה שקנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה אינה חלק לגמרי). לבוש ס"א. ט"ז ס"ק ג (מדנקט בחד ברייתא דומה למגל כשר, משמע שבשאר סימנים הוא דומה לערבה).
2681. ברייתא לד, א (דומה למגל, כשר. דומה למסר (היא מגירה, רש"י), פסול). רמב"ם פ"ז ה"ד (ויש שם מין ערבה שאין פי העלה שלה חלק, ואינו כמסר, אלא יש בו תלמים קטנים עד מאד כמו פי מגל קטן, וזה כשר). רבינו מנוח שם (כי המסר פגימותיו גסים, והמגל פגימותיו דקים). ב"י ד"ה וערבי (נראה מדבריו שהוא מפרש שהחילוק שבין דומה למגל לדומה למסר ... בדקותן ועביין). שו"ע שם (כלשון הרמב"ם).
2682. משנה לג, ב (והצפצפה – פסולה). גמרא [ברייתא] לד, א (אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה. ערבה קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך, ופיה חלק. צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול, ופיה דומה למגל). טור ושו"ע שם (ויש מין אחד דומה לערבה, אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר וקנה שלו אינו אדום, וזהו הנקרא צפצפה, והיא פסולה).
2683. סכ"ג (כל הפסולין מחמת שאינן מינן כלל, כגון ... והצפצפה ... כל אלו אין ניטלין בשעת הדחק אפילו בלא ברכה, גזירה שמא יטעו ויאמרו שגם מינים אלו כשרים הן ולכך הן ניטלין, ויטעו להכשיר[ן] אף שלא בשעת הדחק).
2684. רמב"ם שם (וכל הדברים האלו מפי השמועה ממשה רבינו נתפרשו).
2685. משנה לג, ב (נקטם ראשה ... פסולה). טור ודעה הא' בשו"ע ס"ב (נקטם ראשה פסולה). ב"ח (להרי"ף והרא"ש ושאר מחברים סבירא להו דאין ללמוד ערבה מהדס בענין זה, דהדס אין קטימת הראש ניכרת בו, שעליו חופין את ראשו, לפיכך כשר בנקטם ראשו, מה שאין כן ערבה, והכי נקטינן). דין הדס שנקטם נתבאר לעיל סי' תרמו סי"א.
2686. רא"ש פ"ג ס"ב (הדס והערבה אין העלין העליונים יוצאים מראש הבד, אלא לפעמים ראש הבד הוא חלק, הלכך ראש דידהו הוא ראש הבד, ולא ראש העלין). מ"א ס"ק ב (פירוש שנקטם עצו). וכן לענין הדס נתבאר לעיל סי' תרמו סי"א (הדס שנקטם ראשו ... גוף העץ של הדס).
2687. ירושלמי פ"ג ה"א (מה בינו לקטום. אמר לון זה הדור וזה אינו הדור). רא"ש שם (שהקטום אינו הדור). לבוש ס"ב (פסולה שאינו הדר).
2688. משנה לג, ב (נפרצו עליה ... פסולה), לפירוש הרא"ש שם סי"ג (האי נפרצו עליה דהדס וערבה, פירוש שנפרצו ממקום חיבורן ... ושנה בסיפא נשרו מקצת עליה כשרה, לאשמעינן שנפרצו עליה היינו ברוב). טור ושו"ע ס"ב (נשרו רוב עליה ... פסולה). ופסולו משום שאין שמו עליו, כדלקמן סי' תרמט סכ"ג (כל הפסולין ... מחמת שאין שמן עליהם, כגון נשרו רוב עלין). ומקורו בריטב"א כט, ב (נשרו רוב עליו ... אין שמם עליהם וכמינים אחרים דמו). וראה שעה"צ ס"ק יא. ארבעת המינים.
2689. מ"א ס"ק א (ויש לדקדק בזה, שלפעמים נושרין על ידי תחיבתן לתוך הלולב, וגם על ידי נענוע).
2690. משנה שם ( נשרו מקצת עליה ... כשרה ). טור ושו"ע שם ( נשרו מקצת עליה, כשרה).
2691. מ"א ס"ק ג (כשרה, משמע דלכתחלה לא יקח אותה). וכן הוא בהדס, כדלעיל סי' תרמו ס"ג (ולכתחלה מצוה לחזר אחר הדס שכולו עבות ... ומכל מקום אם אין כולו עבות, כיון שרובו עבות ... הרי זה כשר, ומותר לברך עליו לכתחלה).
2692. משנה לג, ב (ערבה ... יבשה פסולה). טור ושו"ע ס"ב (ערבה שיבשה ... פסולה).
2693. כמו בלולב, דלעיל סי' תרמה סט"ז (לולב ... שיבשו רוב עליו פסול), וכמו בהדס, דלעיל סי' תרמו ס"ט (אם יבשו רוב עלין). אלא שבהדס סגי במה שנשתיירו בראשו שלשה עלין לחין. וראה מראי מקומות וציונים. ארבעת המינים.
2694. לבוש ס"ב (ערבה שיבשה ... פסולה שאינו הדר). וכמו בלולב, כדלעיל סי' תרמה סט"ז (לולב שיבשה ... פסול שאין זה נקרא הדור), והדס, כדלעיל סי' תרמו ס"ו (יבשו עליו פסול לפי שאין זה הדור).
2695. ראב"ד בתמים דעים סי' רלב (שהסימן הישר והנכון במיני העצים, הוא המראה שלהן, שכל זמן שיהא עליהן מראה ירקות הוא סימן הלחות ... אבל משתכלה כל מראה הירקות שלהן וילבינו פניהם ... שאינו נקרא יבש עד שילבינו פניו). הובא ברא"ש רפ"ג. ודינם כמו בהדס המבואר בסי' תרמו ס"ח (וכמה שיעור היבשות, כשהן נפרכין בצפורן כשממשמש בהן, וגם כלה כל מראה ירקות שבהן והלבינו פניהם, אז הן נקראים יבשים), ושם נסמן (הערה 29 ). וראה ארבעת המינים.
2696. משנה שם (כמושה ... כשרה). טור ושו"ע שם (כמושה ... כשרה).
2697. משנה שם (נפרצו עליה ... פסולה), לפירוש ה מגיד משנה פ"ח ה"ו (ולפי דעת רבינו והלכות נראה שפירושם, שנדלדלו מהקנה שהן מחוברות בו, דומה לפירושם בנפרצו עליו של לולב), והוא מה שכתבו הרי"ף (טו, א) והרמב"ם (פ"ח ה"ג) לענין לולב, וכדלעיל סי' תרמה ס"ו (אפילו אם לא נעקרו העלים לגמרי מהשדרה אלא הן מחוברים עמו מעט), ושם נסמן (הערה 17 ). מ"א ס"ק ב (והמ"מ פירש שנדלדלו עליה מהקנה).
2698. ראה ריטב"א כט, ב ד"ה נפרצו (פירש רי"ף ז"ל, שניתקו העלין ממקום חבורן בשדרה), ור"ן יד, רע"ב (והרב אלפסי ז"ל שנטלו העלין ממקום חבורן בשדרה).
2699. הראב"ד בהשגות פ"ח ה"ג, לענין לולב (אני אומר שנסדקו לארכן גופי העלין). הובא בריטב"א ור"ן ומ"א שם. וכתב המ"מ שם (ופירוש זה מחלוקת הוא בין המפרשים ז"ל, שהגאונים ז"ל מפרשים כדברי ההלכות ורבינו, והאחרונים הכריעו כדברי הראב"ד ז"ל, ושני הפירושין כתובים בערוך, ואין לי להכריע, אבל דע לך שדינו של רבינו אמת ... ודע לך גם כן שדינו של הראב"ד בנסדקו גופי העלין שהוא פסול, כן הוא האמת). מ"א שם (והמ"מ פירש שנדלדלו עליה מהקנה, או שנסדקו ונחלקו עליה, פסול. ויש להחמיר בכולן).
2700. אף שיש הפרש בינם, שנשרו פסולה משום שאין שמו עליו (כדלעיל הערה 15 ), ונסדקו פסולה משום שאינו הידור, כדלעיל סי' תרמה ס"ט (ואם נחלקו רוב העלין של הלולב לשנים ברוב ארכן ... פסול, לפי שאינו מהודר).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.