ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד)תרלו דין סוכה ישנה

תרלו דין סוכה ישנה

ובו ג' סעיפים

א סוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שלשים יום שלפני החג, כשרה ²⁰⁹⁷ , ובלבד שיחדש בה לשם החג²⁰⁹⁸. ואם עשאה לשם חג, אפילו מתחלת השנה, אין צריך לחדש בה דבר²⁰⁹⁹:

ב חידוש זה שאמרנו, צריך שיהא בגוף הסכך²¹⁰⁰, דהיינו שיניח סכך חדש לשם החג ²¹⁰¹ . ואפילו אין בסכך המחודש אלא טפח על טפח מרובע די בכך²¹⁰². ואם אורך החידוש הוא הולך על פני כל אורך או לרוחב הסוכה, אפילו אין ברחבו אלא כל שהוא די בכך ²¹⁰³ .

וכל זה בסכך. אבל בדפנות, אפילו עשאן מתחלת השנה בבירור שלא לשם החג, אינו צריך לחדש בהם דבר²¹⁰⁴:

ג יוצר כלי חרס שיש לו שתי סוכות זו לפנים מזו ושתיהן עשויות לצל²¹⁰⁵, ועושה קדרותיו בפנימית ומוכרם בחיצונה, הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה²¹⁰⁶, אע"פ שהיא עשויה לצל, מכל מקום כיון שהיא דירתו כל השנה שהוא אוכל וישן בה ועושה בה רוב תשמישו, אין ניכר שהוא דר בה עתה לשם מצוה²¹⁰⁷, אבל החיצונה יוצא בה ידי סוכה, שהרי אינו דר בה כל השנה ²¹⁰⁸ .

ואפילו הפנימית, אם מגביה את הסכך וחוזר ומניחו לשם סוכה, כשרה ²¹⁰⁹ . שהרי אפילו תקרת הבית מתכשרת לסיכוך על ידי מעשה זו²¹¹⁰, כמו שנתבאר בסימן תרל"א²¹¹¹:

הערות

2097. משנה ט, א (סוכה ישנה, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין (דלא בעינן סוכה לשם חג, רש"י). ואיזו היא סוכה ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלשים יום), וכבית הלל. טור ושו"ע ס"א (סוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שיכנסו שלשים יום שלפני החג, כשרה). * הלכה היא ששלשים יום קודם החג מתחילים לדרוש הלכות החג, כמבואר לעיל סי' תכט ס"א ( חכמים הראשונים תקנו בזמן שבית המקדש היה קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלשים יום לפני הרגל, דהיינו שמפורים ואילך ידרשו הלכות פסח, ומחמשה באייר ואילך ידרשו הלכות עצרת, ומי"ד באלול ואילך ידרשו הלכות החג ). ובשלשים יום אלו נזהרים יותר במצות החג, כדלעיל סי' תלו ס"א (בתוך שלשים יום לפני הפסח, כיון ששואלין ודורשין בהלכות הפסח, חל עליו להזהר ולקיים כל מצות חכמים), ושם נסמן (הערה ח). אמנם כאן אין לומר טעם זה (שתוך שלשים יום לחג , גם בסתם הרי זה כאילו התכוין לשם החג). שהרי סוכת גנב"ך, דהיינו שבנה סוכה בשביל גויים אנו נשים בהמות וכותים, בתוך שלשים לחג כשרה (כמבואר בשו"ע סי' תרלה), אף שאין לומר בזה שהתכוין בו לשם החג. ומכל מקום צריך לעשותה תוך שלשים יום לחג, או לעשותה לשם חג. ואם עשאה לפנ י חג הסוכות שעבר, לשם חג, ראה משנה ברורה. שו"ע אדה"ז המבואר.
2098. ירושלמי פ"א ה"ב (תני, צריך לחדש בה דבר). תוס' שם ד"ה סוכה (בירושלמי תני צריך לחדש בה דבר). טור ושו"ע שם (ובלבד שיחדש בה דבר). וכתב במ"א ס"ק א (היינו למצוה מן המובחר (ר"ן ורי"ו), וכן משמע בגמרא דידן, שלא הזכיר חידוש). וכן נראה לקמן סי' תרלח סט"ו (אפילו בסוכה שלא נעשית לשם מצוה, ואפילו לא חידש בה דבר), ושם נסמן (הערה 56 ).
2099. משנה שם (אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה, כשרה). תוס' שם ד"ה ואם (אפילו לבית הלל נפקא מינה, שאין צריך לחדש בה דבר). טור ושו"ע שם (ואם עשאה לשם החג, אפילו מתחלת השנה, כשרה בלא חדוש). ומתוכן הדברים נראה, שבתוך שלשים סגי במה שעשאה לשם צל (כדלעיל סי' תרכו ס"א), ואילו לפני שלשים צריך לעשותה לשם חג.
2100. עיטור ריש הל' סוכה (שמע מינה חידוש בגופו, חידוש. שאינה בגופו, אינה חידוש). הובא ברא"ש פ"א סי' יג (כתב בעל העיטור, שמע מינה, חידוש בגופה בעינן). הובא בטור וב"י ד"ה ומ"ש ובלבד. לבוש ס"א (צריך שיחדש בה שום דבר עתה, בגופה, לשם חג).
2101. והיינו דלא סגי בנענוע, אלא צריך שיניח סכך חדש טפח על טפח. ואף שיתבאר לקמן ס"ג (אם מגביה את הסכך וחוזר ומניחו לשם סוכה, כשרה, שהרי אפילו תקרת הבית מתכשרת לסיכוך על ידי מעשה זו), היינו כשמגביה את כל הסכך, משא"כ כאן שמניח רק טפח אחד, צריך "שיניח סכך חדש לשם החג".
2102. ירושלמי שם (חברייא אמרו טפח). טור ושו"ע שם (ואפילו בטפח על טפח סגי, אם הוא במקום אחד). מ"א ס"ק ב (בטפח על טפח, משמע דבעינן מרובע). פרמ"ג (ואם יש באורך יותר על טפח, ורוחב חצי טפח, לא מהני). וראה לעיל סי' שסו ס"ה (ואפילו הוא ארוך הרבה), ושם נסמן (הערה ל).
2103. ירושלמי שם ( ר' יוסה אומר כל שהוא. מאן דאמר כל שהוא, ובלבד על פני כולה ). טור ושו"ע שם ( ואם החידוש על פני כולה, סגי אפילו כל דהו).
2104. ט"ז סק"א (אבל בדפנות לית לן בה לכו"ע).
2105. כדלעיל סי' תרכו ס"א (אין אדם יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד).
2106. גמרא ח, ב (א"ר לוי משום ר"מ, שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו (כך היה דרך של יוצרי כלי חרס בימיהן, עושין להם שתי סוכות זו לפנים מזו, בפנימית הוא דר ומצניע קדרותיו ובחיצונה הוא עושה מלאכתו ומוציא קדרותיו למכור, רש"י), הפנימית אינה סוכה (אם בא לישב בתוכה בחג לשם סוכה, רש"י)), טור ושו"ע ס"ב (יוצר כלי חרש שיש לו ב' סוכות זו לפנים מזו, ועושה קדירותיו בפנימית ומוכרם בחיצונה, הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה).
2107. רש"י שם ד"ה פנימית (ואע"ג דלא בעינן סוכה לשם חג ... הכא אינה סוכה, דלא מינכרא מלתא דלשם סוכה הוא דר בו, דהא כל ימות השנה דייר התם ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו שם). טור ו שו"ע שם (כיון שהיא דירתו כל השנה, אינו ניכר שדר בה לשם מצוה).
2108. גמרא שם (והחיצונה סוכה), ופרש"י (ומשום היכירא דמצוה ליכא למיסר, דכיון דכולה שתא לאו הכא דייר והשתא דייר בה, איכא היכירא). טור ושו"ע שם ( והחיצונה יוצא בה, שהרי אינו דר בה כל השנה). וכיון שהיא סוכה ישנה, צריך לחדש בה לשם החג, כמבואר בלבוש ס"ב (ובלבד שיחדש בה דבר לשם סוכה).
2109. כדלעיל סי' תרכט סעיף כ (אין לו תקנה אלא אם כן ינענע כל הסכך הפסול שקצצו, דהיינו שמגביהו מעט וחוזר ומניחו, שבשעה שמגביהו נתבטלה עשיה הראשונה שהיתה בפסול, ואחר כך כשמניחן הוא עושה מעשה חדש בגוף הסוכה), ושם נסמן (הערה 99 ).
2110. מ"א סק"ג (ואם הגביה הסכך וחזר והניחו, שרי, כמ"ש סי' תרל"א).
2111. סעיף יב (בית המקורה בנסרים ... כיצד מכשירן, נוטל נסר אחד מבין שנים ויתן סכך כשר במקומה, וחוזר ונוטל נסר אחד ויתן סכך כשר במקומה, ותהיה כשרה כל הסוכה), ושם נסמן (הערה 49 ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.