תרכ מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית

תרכ מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית

ובו ב' סעיפים

א טוב שלא להאריך בתפלת שחרית, כדי למהר בענין שיוכל להתפלל מוסף קודם ו' שעות ומחצה1541. ואם האריך החזן יותר מדאי ואי אפשר שלא יאחרו מוסף עד לאחר ו' שעות ומחצה, יש לדלג סליחות ואבינו מלכנו כדי להתחיל תפלת מוסף קודם שיגיע זמן תפלת המנחה, דהיינו ו' שעות ומחצה 1542 , שאז מן הדין צריך להתפלל מנחה תחלה כמ"ש בסי' רפ"ו1543.

ומכל מקום אם אירע שאיחרו להתפלל מוסף עד ו' שעות ומחצה, אעפ"כ יתפללו מוסף תחלה קודם מנחה מטעם שנתבאר שם עיי"ש 1544 :

ב טוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה1545:

הערות

  1. 1541. הגהות מיימוניות הל' שביתת עשור בסופו ד"ה צריך (צריך החזן לדקדק על עצמו ביום הכפורים שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה, שהוא אחר חצי היום חצי שעה, שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף, כמבואר במקומו בהלכות תפלה בספ"ג, לכן יזהרו שיתחיל במוסף קודם הזמן הזה, וכן נהג מהר"ם למהר הרבה בתפלת יוצר). מהרי"ל הל' יו"כ ע' שלח (אמר מהר"י סג"ל, כל שליח ציבור יזהר למהר בתפלתו כל כך שיתפלל גם כן תפלת מוסף טרם שתגיע זמן מנחה גדולה, דהיינו חצי שעה אחר חצות). טור ושו"ע ס"א (טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית, כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות). והיינו שאף שעיקר זמן מוסף לכתחלה הוא עד סוף שעה שביעית, כדלעיל סי' רפו ס"ב (ואין לאחר תפלת מוסף יותר משבע שעות על היום, דהיינו שעה אחר חצות). מכל מקום יש להקדים תפלת מוסף לפני ו' שעות ומחצה, כדי שלא יצטרך להקדים תפלת מנחה.
  2. 1542. הגהות מיימוניות שם ( ופעמים מדלג אבינו מלכנו עד תפלת המוסף מהאי טעמא כשצריך לכך) . מהרי"ל שם ( ומהר"ם מתי שהאריך ביוצר יותר מדאי, הי' ממהר, והיה מתפלל תפלת מוסף ביחידי כדי למהר לתפלת מנחה, ולפעמים כשהיה צורך היה מדלג אבינו מלכנו עד לתפלת מוסף). דרכי משה ס"ק ג (וכ"כ מהרי"ל). לבוש ס"א (ואם האריך החזן יותר מדאי ואי אפשר שלא יאחרו זמן מוסף, יש לדלג סליחות ואבינו מלכנו כדי להתחיל מוסף קודם חצות, כי אם יאחרו אותו עד אחר חצות היום, כבר הגיע זמן המנחה, ויצטרכו להקדים מנחה למוסף משום תדיר וכו' כמו שנתבאר סימן רפ"ו). מ"א (ובמהרי"ל כתב כהגהות מיימוניות שמדלגין אבינו מלכנו עכ"ל דרכי משה, וכן נכון).
  3. 1543. סעיף ה (היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוספים, כגון שאיחר להתפלל מוסף עד שהגיע זמן המנחה, דהיינו שש שעות ומחצה, צריך להתפלל של מנחה תחלה, לפי שהיא תדירה יותר מתפלת המוספים, וכל התדיר את חבירו קודם את חבירו ... ויש לחוש לדבריהם וליזהר ביום הכיפורים שמאריכים בתפלת שחרית שיתחילו מוסף קודם שש ומחצה, כדי שלא יצטרכו להתפלל מנחה תחלה לפי סברא זו, כמו שיתבאר בסי' תר"כ).
  4. 1544. דעה הא' שם (במה דברים אמורים, כשצריך עתה להתפלל שתיהן, כגון שרוצה לאכול סעודה גדולה או קטנה, ואסור לו לאכול קודם שיתפלל מנחה כמו שנתבאר בסימן רל"ב, אזי צריך להקדימה, אבל אם אינו צריך כלל עתה להתפלל מנחה, יכול להקדים של מוסף. במה דברים אמורים, כשעדיין לא הגיע זמן מנחה קטנה שהיא עיקר תפלת המנחה). הרי שאם עדיין לא הגיע זמן מנחה קטנה, וגם אינו רוצה לאכול עתה, מקדים את תפלת המוסף.
  5. 1545. מ"א סי' תרכב סוף סק"ב (וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה). וכן הוא לעיל סי' א מהדו"ב ס"ב ומהדו"ק ס"ט (טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות שלא בכוונה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.