תקצה מי שאינו בקי בתקיעות ולא בתפלה

הערות

1. 643. גמרא [ברייתא] לד, ב (מצוה בתוקעין יותר מן המברכין, כיצד, שתי עיירות, באחת תוקעין ובאחת מברכין, הולכין למקום שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין. פשיטא, הא דאורייתא הא דרבנן. לא צריכא דאף על גב דהא ודאי והא ספק), ופרש"י (ודאי הוא לו שאם ילך אצל המברכין ימצא שם עשרה ויתפלל ש"צ ויוציאנו ידי חובתו, ואם ילך אצל התוקעין, שמא כבר עמדו והלכו לביתם). טור ושו"ע (מי שאינו בקי בתקיעות ולא בסדר תפלת מוסף, ולפניו שתי עיירות, באחת בקיאים בתקיעות ולא בתפלת מוסף ובאחת בקיאין בתפלת מוסף ולא בתקיעות, הולך למקום שבקיאים בתקיעות, אפילו של מוסף ודאי ושל תקיעות ספק). לבוש (באחת יש שופר ובקיאים בתקיעות ולא בתפלת מוסף, ובאחת בקיאין בתפלת מוסף ואינם בקיאין בתקיעות, או שאין להם שופר). ט"ז (הטעם, שהתקיעה מן התורה והברכות מדברי סופרים). מ"א ס"ק א (משום דתקיעות דאורייתא וברכות דרבנן).
2. 644. ראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' רמז (ג, א), וסי' רפח אות ד, ואה"ע סי' רצה אות יג, ופס"ד קצה, ב (שלפעמים ספק דאורייתא קיל מודאי דרבנן). שו"ע אדה"ז המבואר.
3. 645. ירושלמי ר"ה פ"ד ה"י (במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין, אית תניי תני הולך לו אצל התוקע, אית תניי תני אצל המברך, מאן דאמר הולך לו אצל התוקע, בשאין ביום כדי לתקוע, מאן דאמר הולך לו אצל המברך, בשיש ביום כדי לתקוע). הובא ב"י. רמ"א ס"א (מיהו אם יכול לילך למקום המתפללים ויש שהות ביום שישמע אחר כך התקיעות במקום שתוקעין, יקיים שתי המצות, דכל היום כשר לתקוע).
4. 646. מ"א סוף סק"ב (יש לומר כיון דתחומין דרבנן הוה ליה שבות דשבות ושרי), וכדלעיל סי' תקפ"ו סכ"ד (על ידי נכרי, מותר לעשות כל דבר שאיסורו אינו אלא מדברי סופרים, כגון לעלות באילן, ולהביאו מחוץ לתחום, וכל כיוצא בזה).
5. 647. כדלעיל סי' תקפח ס"א (וכל היום כשר לתקיעת שופר).
6. 648. מ"א סק"ב (אף על גב דמוסף נמי זמנה כל היום, מכל מקום לכתחלה אין לאחרה יותר מז' שעות. עיין סי' רפ"ו).
7. 649. סעיף ב (ואין לאחר תפלת מוסף יותר משבע שעות על היום, דהיינו שעה אחר חצות, והמאחר כל כך נקרא פושע. ואעפ"כ יוצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום).