ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג)תקצד יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו

תקצד יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו

במקור חיפוש חדש

ובו סעיף אחד

א אע"פ שבט' ברכות של מוסף ראש השנה אף הבקי יוצא בתפלת הש"ץ, כמ"ש בסי' תקצ"א⁶³³. מכל מקום אם אין שם תשעה שעונין אמן⁶³⁴ אחר ברכותיו⁶³⁵, אין אדם יוצא בתפלתו, אפילו מי שאינו בקי ואינו יודע להתפלל בעצמו⁶³⁶.

ואפילו אם הוא בענין שאין צריך לענות אמן אחר ברכותיו, כגון שעדיין לא התפלל תפלת מוסף בלחש, ונמצא שהוא צריך להתפלל בשביל עצמו בלחש, אלא שהוא מתפלל בקול כדי להוציא גם את שאינו בקי⁶³⁷, ונמצא דאף אם לא יענו אמן אחר ברכותיו אין כאן חשש ברכה לבטלה⁶³⁸. אעפ"כ אם אין תשעה שעונין אמן אין תפלתו נקראת תפילת הציבור, ואין אדם יוצא ידי חובתו בשמיעה אלא אם כן שומע תפלת הציבור. לפי שכך היתה התקנה בתחילה כשתקנו תפלת הציבור שיחזיר הש"ץ את התפלה בקול רם כדי להוציא מי שאינו בקי⁶³⁹, ואם אינו מתפלל תפילת הציבור אינו יכול להוציא אחרים בתפלתו, שהתפלה אינה כשאר ברכות שאדם יוצא ידי חובתו בשמיעה ועניית אמן⁶⁴⁰, אבל בתפלה צריך כל אחד ואחד לבקש רחמים⁶⁴¹, ואין נכון לבקש על ידי שליח אלא אם כן הוא שליח ציבור.

אבל בתקיעות יכול אדם לצאת בשמיעה אפילו הוא יודע לתקוע בעצמו, ואפילו אם אין שם ציבור שישמעו עמו⁶⁴²:

הערות

633. סעיף ב (אע"פ שבשאר ימות השנה אין הש"ץ מוציא בתפלתו אלא את מי שאינו בקי, אבל הבקי אינו יוצא בתפלת הש"ץ, כמו שנתבאר בסי' קכ"ד. אבל במוסף של ראש השנה אף הבקי יוצא בתפלת הש"ץ, לפי שהן ברכות ארוכות).
634. הרב רבנו יונה ברכות יג, ב (ובעניית אמן אינו פוטר אלא בי', ולפיכך אין פורסין על שמע כדי לפטור את השומעים בעניית אמן אלא בי'). ב"י סי' ס[ט] (אין מתחילין בברכות קריאת שמע שיברך האחד ויצאו בברכתו אלא בעשרה ... וה"ר יונה בפרק מי שמתו כתב ... אין פורסין על שמע כדי לפטור את השומעים בעניית אמן אלא בעשרה, שאם לא כן אין העניית אמן כלום). לבוש סי' [ ו'] ס"ד (שכל מקום שנתקן בציבור שהשליח צבור יכול להוציא, לא נתקן אלא בעשרה ... אינו מוציא אלא ש"ץ את הצבור, דהיינו כשיש שם ט' השומעים ועונין אמן, אבל כשאין ט' שומעין, יחיד הוא, ואין יחיד מוציא את היחיד, אפילו מי שאינו בקי, אלא בברכת הנהנין וברכת המצות וכיוצא בהן משאר כל הברכות, חוץ מברכת קריאת שמע וכל ברכת השחר, שהן ברכות שבח והודאה, ונתקנו לאמרם בפיו, או שישמע אותן ברוב עם שהיא הדרת מלך, כשט' שומעין מאחד ועונין אחריו אמן). רמ"א סי' נט ס"ד (מיהו אין הש"צ מוציא היחיד בפחות מי'). וכן הוא לעיל סי' נט ס"ד (ברכות אלו של קריאת שמע ... אינו מוציא אלא ש"ץ את הצבור, דהיינו כשיש שם ט' השומעים ועונין אמן. אבל כשאין ט' שומעין, יחיד הוא. ואין יחיד מוציא את היחיד, אפילו מי שאינו בקי, אלא בברכת הנהנין וברכת המצות וכיוצא בהן משאר כל הברכות, חוץ מברכת קריאת שמע וכל ברכת השחר, שהן ברכות שבח והודאה, ונתקנו לאמרם בפיו, או שישמע אותן ברוב עם שהיא הדרת מלך, כשט' שומעין מאחד ועונין אחריו אמן). סי' קכד ס"א (ואפילו מי שאינו בקי אינו יוצא אלא בצבור, דהיינו שט' יהיו שומעין ומכוונים לברכת הש"ץ ויענו אמן אחריו, כמו שנתבאר בסי' נ"ט).
635. שגם בברכות מלכיות זכרונות ושופרות הדין כמו בקריאת שמע ותפלה, כדתניא לד, ב (ויחיד שלא בירך, אין חבירו מברך עליו). רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ד (וכיצד היא תפלת הציבור, יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים, ואין עושין כן בפחות מעשרה) וה"ט (שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, כיצד, בשעה שהוא מתפלל והם שומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, הרי הן כמתפללין), הובא ב מ"א סק"א (אין חבירו וכו', אלא אם כן בעשרה [טור]. וכ"כ הרמב"ם בהל' תפלה דין ד' שאין ש"ץ מוציא בפחות מי'). טור (יחיד שלא התפלל ט' ברכות, אין חבירו יכול להוציאו, שאין יחיד נעשה שליח לחבירו להוציאו ידי תפלה אלא אם כן בי'), ושו"ע ס"א (יחיד שלא התפלל ט' ברכות, אין חבירו יכול להוציאו).
636. לבוש שם ( ואין יחיד מוציא את היחיד, אפילו מי שאינו בקי). מ"א סי' נט ס"ק ה (משמע דאיירי באינו בקי, דאם לא כן אף בתפלה אינו יוצא, וכמ"ש סי' קכ"ד, אלא מיירי כשאינו בקי, ואפילו הכי בקריאת שמע בעי עשרה). וכן הוא לעיל סי' נט ס"ד (ואין יחיד מוציא את היחיד, אפילו מי שאינו בקי). סי' קכד ס"א (ואפילו מי שאינו בקי אינו יוצא אלא בצבור ... כמו שנתבאר בסי' נ"ט).
637. רבנו ירוחם נ"ג ח"ז כז, ד (ודוקא שליח צבור בעשרה, אבל יחיד, אף על פי שלא יצא אינו מוציא). הובא בב"י ריש סי' קכד.
638. כדלעיל סי' נה ס"ז (ויכולים לומר דבר שבקדושה ... אם הש"ץ לא התפלל עדיין בלחש לעצמו).
639. ברייתא לד, ב (למה שליח צבור יורד לפני התיבה, אמרו לו, כדי להוציא את שאינו בקי). וכן הוא לעיל סי' קכד ס"א (לאחר שסיימו הצבור תפלתם יחזור ש"ץ התפלה בקול רם, שאם יש מי שאינו יודע להתפלל ישמע כל התפלה מהש"ץ), וס"ד (תקנו שיהיה ש"ץ חוזר התפלה לעולם, שמא יהיה פעם אחד בבית הכנסת מי שאינו בקי, ויוציאנו הש"ץ ידי חובתו). שזהו טעם תקנת חזרת הש"ץ בכל השנה. ולענין ראש השנה שמוציא אף הבקיאים, ראה מראי מקומות וציונים.
640. כדלעיל סי' ח סי"א (אם כמה אנשים מתעטפים כל אחד בטליתו בבת אחת ... אם רצו האחד מברך והאחרים שומעין ועונין אמן ויוצאין בזה, דשומע כמדבר), ושם נסמן. וראה סי' ריג ס"ד שבדיעבד יוצא גם אם לא ענה אמן. שלחן המלך ח"ב ע' קצח הערה 3.
641. ירושלמי ברכות פ"ג ה"ג (בתפילה, שיהא כל אחד ואחד מבקש רחמים על עצמו). הובא ב ר"ן יב, א (בירושלמי ... בתפלה, שיהא כל אחד מבקש רחמים על עצמו), וב ב"י . ומטעם זה אין הש"ץ מוציא את הבקי, כדלעיל סי' נט ריש ס"ד (תפלה, שאין הש"ץ מוציא אלא מי שאינו בקי, לפי שהתפלה בקשת רחמים היא וצריך כל אחד לבקש רחמים על עצמו אם יודע).
642. גמרא [ברייתא] לד, ב (ויחיד שלא תקע, חבירו תוקע לו, ויחיד שלא בירך, אין חבירו מברך עליו). טור ושו"ע ס"א (יחיד שלא תקע, חבירו יכול לתקוע לו להוציאו ידי חובתו). ולענין ספירת העומר, ראה לעיל סי' תפט סוף ס"א (אם הוא בעצמו שמע הספירה מפי חבירו ... יצא ידי חובתו מן התורה, שהשומע הוא כאומר ... ויש חולקין על זה ואומרים שצריך שתהא ספירה לכל אחד ואחד ממש, שכל אחד יספור בעצמו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.