תקצג אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו

הערות

1. 625. גמרא [ברייתא] לד, ב (ברכות של ראש השנה ושל יום הכיפורים מעכבות). רמב"ם פ"ג ה"ח (שלש ברכות אמצעיות אלו של ראש השנה, ויום הכפורים של יובל, שהן מלכיות וזכרונות ושופרות, מעכבות זו את זו). רא"ש פ"ד ריש סי' יד (מעכבות זו את זו, וצריך לברך מלכיות וזכרונות ושופרות, או לא יברך כלל). ר"ן יא, ב (הברכות מעכבות זו את זו ... שאילו יודע אחת מן הברכות ... ואינו בקי בשאר, אינו מברך ... אפילו אותן שבקי בהן). טור ושו"ע ס"א (ברכות של ראש השנה ויום הכפורים מעכבות זו את זו, שאם אינו יודע כולם, לא יאמר מה שיודע מהם, אלא לא יאמר כלום). מ"א ס"ק א (ויום הכיפורים, פירוש יום הכיפורים של יובל, שאומרים בו גם כן מלכיות זכרונות ושופרות).
2. 626. ברייתא שם (ברכות אין מעכבות זו את זו). מ"א סק"ב (משמע דבשאר ימות השנה אם יודע ברכה אחת יאמרה, ואין מעכבות זו זאת זו. וכן משמע בגמרא). וכן הוא לעיל סי' קד ס"ד (מי שאינו יודע להתפלל כולן אלא מקצתן, יאמר אותן שיודע, ואינן מעכבות זו את זו, כמו שיתבאר בסי' תקצ"ג).
3. 627. ר"ן שם בפירוש הב' (אי נמי לענין סדורן קאמר, שאם הקדים ... זכרונות למלכיות, לא יצא ... יברך על הסדר). מ"א סק"ד (אם הקדים ... זכרונות למלכיות, לא יצא (ר"ן)). וכן הוא בתפלת כל השנה, כדלעיל סי' סט סוף ס"א (ברכות התפלה יש להם סדר שתקנו לסדרן זו אחר זו, ואם שינה סדרן, צריך לחזור לראש, לסדרן על הסדר, לפי שכולן נתלות זו בזו כסדר שקבעו חכמים). והטעם נתבאר לעיל סי' קיט ס"ד (נמצא שינה סדרן של ברכות, ולא יצא ידי חובתו, שסדר ברכות הוא מאנשי כנסת הגדולה ומהם כמה נביאים וסמכו סדרן על המקראות).
4. 628. גמרא [ברייתא] שם (תקיעות ... של ראש השנה ... מעכבות). רמב"ם שם ה"ו (ואינו יוצא ידי חובתו עד שישמע כל התשע תקיעות, שכולן מצוה אחת הן לפיכך מעכבות זו את זו). רא"ש שם (תקיעה שברים ותרועה, אם הוא יודע שלשתן יתקע, ואם לאו ולא יתקע). ר"ן שם בפירוש הא' (שיודע לתקוע אחת מן התקיעות ואינו בקי בשאר, אינו ... תוקע אפילו אותן שבקי בהן). טור ושו"ע ס"ב (וכן תקיעות מעכבות זו את זו). ואף שמתחיל כאן "שאם יודע לתקוע ואינו יודע להריע", כלשון הרא"ש "תקיעה שברים ותרועה, אם יודע שלשתן יתקע". מכל מקום מסיים "אלא אם כן תוקע ומריע ותוקע ג' פעמים", כלשון הרמב"ם "עד שישמע כל התשע תקיעות". וראה הערות וביאורים שי ע' ד. שטו ע' ג. תתח ע' 60.
5. 629. סעיף א (וכל תרועה צריכה להיות פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה).
6. 630. ר"ן שם (ודאמרינן דתקיעות מעכבות זו את זו, הני מילי דתשר"ת, לומר שאם אינו יכול לעשות כל הסימן אינו עושה מקצתו, וכן תש"ת וכן תר"ת, אבל תשר"ת תש"ת ותר"ת אין מעכבין זה את זה, ואם ידע לעשות אחד מהם או שנים עושה, ובלבד שיעשה כל הסימן. וטעמא דמילתא, משום דמתחלה על הספק הן נעשין, ואם איתיה להאי ליתיה להאי, ואפשר שאותן שיעשה הוא עיקר). טור ושו"ע שם (והני מילי שאינו יודע אלא מקצת הסימן, שלא יעשה אותו מקצת שיודע, אבל תשר"ת תש"ת תר"ת, אין מעכבין זה את זה, ואם ידע לעשות אחד מהם או שנים, עושה). מ"א סק"ג (דהא מדאורייתא בחדא סגי, אלא דלא ידעינן איזהו, לכן יעשה הא' שיודע, שמא יכוין האמת).
7. 631. גמרא [ברייתא] שם (מצוה בתוקעין יותר מן המברכין, כיצד, שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין, הולכין למקום שתוקעין), וכדלקמן סי' תקצה ס"א (מי שאינו בקי ... ילך למקום התקיעות), ומשנה לג, ב (מי שברך (התפלל תפלת מוספין ובירך תשעה ברכות, רש"י), ואחר כך נתמנה לו שופר, תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים (תוקע ומריע ותוקע בשביל מלכיות, וכן בשביל זכרונות, וכן בשביל שופרות, רש"י)). ר"ן שם (פירוש, לא שיהו הברכות מעכבות את התקיעות או התקיעות מעכבות את הברכות, דהא תניא מצוה בתוקעין יותר מן המברכין וכו', ותנן מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר, תוקע ומריע ותוקע). טור ורמ"א ס"ב (אבל הברכות אין מעכבין התקיעות, וכן התקיעות אין מעכבין הברכות, ואיזה מהם שיודע יעשה). וכיון שהברכות אינן מעכבות את התקיעות, לכן נתבאר לעיל סי' תקצב ס"ג (שכבר יצאנו ידי חובה מן התורה בתקיעות מיושב), ושם נסמן (הערה 17 ), וס"ז (ותוקעין מיושב כדי לקיים מצוה מן התורה, ומברכין עליהן), ושם נסמן (הערה 43 ).
8. 632. רמ"א שם (וכן סדרן אינו מעכב, ואם התפלל קודם שתקע, יצא). לבוש שם (וכן סדרן אינו מעכב, כגון שהתפלל קודם שתקע, יצא). מ"א סק"ד (ואם התפלל, כלומר שאם התפלל כו').