ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב

71

בס"ד. ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב

(הנחה בלתי מוגה)

וארא ⁵⁰⁴

אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם ⁵⁰⁵ , ולפנ"ז מקדים מה שנתחדש עכשיו לגבי האבות: וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי' ⁵⁰⁶ (גילוי שם הוי'), וכן בהמשך הכתוב ⁵⁰⁷ , לכן אמור לבני ישראל אני הוי' וגו', וכן בסיום הענין ⁵⁰⁸ , והבאתי אתכם וגו' אני הוי'. וידוע הדיוק בזה בדרושי אדמו"ר הזקן ורבותינו נשיאינו שלאח"ז עד כ"ק מו"ח אדמו"ר ⁵⁰⁹ , מהו החידוש באני הוי' שנתחדש כאן, שלכן כופל ענין זה ג"פ, הן בנוגע למשה, הן בנוגע לבנ"י והן בנוגע להבאה לארץ ישראל. ונקודת הביאור בזה, שכאן נתחדשו שני ענינים בגילוי דאני הוי', היציאה מגלות מצרים, ונתינת התורה לישראל (שאז ניתנו כל מצוות התורה), שזהו המכוון והתכלית דיצי"מ, כמ"ש ⁵¹⁰ בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה.

ב) ויובן

בהקדים משנת"ל ⁵¹¹ ממאמר אדמו"ר הזקן ⁵¹² בביאור מארז"ל ⁵¹³ עה"פ ⁵¹⁴ ששים המה מלכות, אלו ששים מסכתות, ושמונים פלגשים אלו הברייתות, ועלמות אין מספר אלו ההלכות, ומסיים אחת היא יונתי, זו כנס"י ⁵¹⁵ . וממשיך שם, וגם יש להבין מארז"ל ⁵¹⁶ גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דלכאורה הלא מצינו כמה הלכות שאינם נוגעים למעשה כלל, כיון שלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו מעולם במציאות ⁵¹⁷ .

72

וממשיך במאמר, שכל זה יובן בהקדים מ"ש ⁵¹⁸ קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים גו', שקאי על מ"ת ⁵¹⁹ , כמ"ש ⁵²⁰ וירד הוי' על הר סיני, שבשביל זה צ"ל ענין של דילוג.

ג) והענין

בזה, דהנה כתיב ⁵²¹ רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, והיינו, שגם חכמי האומות מודים באלקותו ית', אלא שאומרים שהוא רם על כל גוים, ולכן רק על השמים כבודו [וי"ל שהפירוש שהגוים סוברים שהקב"ה הוא רם (ורק על השמים כבודו), שייך גם לפירוש הפשוט, שהקב"ה הוא מרומם מהם, כי, מה שהקב"ה מרומם מהם (כהפירוש הפשוט) הוא הסיבה לכך שסוברים שהקב"ה הוא רם ורק על השמים כבודו. וע"ד הידוע ⁵²² בענין אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים ⁵²³ , ששיטת אוה"ע בענין השיתוף (כפי שמצינו כמה פוסקים שסוברים להלכה למעשה שאוה"ע אינם מוזהרים על השיתוף ⁵²⁴ ) היא מצד זה שחלק ה' אלקיך אותם ⁵²⁵ . משא"כ בנ"י מוזהרים על השיתוף, ועד שענין השיתוף אצלם הו"ע של ע"ז, שהיא מהג' עבירות דיהרג ואל יעבור ⁵²⁶ , שזהו לפי שאתם הדבקים בה' אלקיכם ⁵²⁷ ]. דהנה, אוה"ע סוברים שהבריאה היא בדרך השתלשלות עילה ועלול, וידוע דעו"ע הם בערך זל"ז, וכמו בעו"ע דשכל ומדות, שהמדות שבשכל הם בערך המדות שבלב, ומזה מובן שגם השכל עצמו הוא בערך המדות. ועד"ז ממדות למחשבה ודיבור וכו'. וכן הוא בכל עו"ע, שהמדריגה העליונה היא עילה לגבי מה שלמטה ממנה, ועלול לגבי מה שלמעלה ממנה. וכיון שעו"ע הם בערך זל"ז, הרי כל א' פועל שינוי בחבירו. ומאחר שאוה"ע סוברים שההשתלשלות היא בדרך עו"ע, אי אפשר להם להבין איך יכול להיות אני הוי' לא שניתי ⁵²⁸ , ביחד עם השגחה פרטית, כי (לפי דעתם הנ"ל) אם הוא משגיח בעולמות, צ"ל אצלו שינוי, מכיון שהעולמות הם בערך אליו ית'. וזהו דאיתא בגמרא ⁵²⁹ ע"פ ⁵³⁰ ומספר את רובע ישראל, מלמד שהקב"ה

73

סופר רביעותיהן של ישראל, ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע, באמרו, טהור עינים מראות רע והביט גו' ⁵³¹ , דלכאורה איך יתכן שישגיח למטה מטה כ"כ כו'. וכל זה הוא לפי טעותם שההתהוות היא דרך השתלשלות עו"ע, ולכן הי' צ"ל לדעתם רם על כל גוים הוי', ורק על השמים כבודו, מבלי שישפיל עצמו לראות בהשגח"פ בעוה"ז וכו'.

אבל

באמת אינו כן, וכמ"ש ⁵³² המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, והיינו, ששמים וארץ שהם בחי' מעלה ומטה שוין לפניו ממש, ולכן השגחתו ית' היא למטה כמו למעלה, ואעפ"כ אני הוי' לא שניתי, כיון שאין ערוך לעולמות כלל לגבי עצמותו ית'. אמנם, הענין דאין ערוך כו' הוא מצד בחי' סוכ"ע, אבל מצד בחי' ממכ"ע הרי זה באופן של ערך כו', ע"ד השתלשלות עו"ע. וזהו שבאמת יש גם ענין השתלשלות העולמות זמ"ז בבחי' עו"ע, ועד שגם בעולם האצילות, עם היותו עולם האחדות ⁵³³ , ואיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד ⁵³⁴ , יש בו ענין השתלשלות עו"ע, בהשתלשלות הספירות בספירות עצמן, כדאיתא באגה"ק ⁵³⁵ . וי"ל שלכן מביא במאמר ⁵³⁶ טעותו של בלעם הרשע שנסמית עינו כו'26, דלכאורה הרי על בלעם נאמר ויודע דעת עליון ⁵³⁷ , והי' צריך להבין איך שיכולה להיות השגחה פרטית ביחד עם אני הוי' לא שניתי. אלא שהכוונה בזה להורות שענין רם על כל גוים הוי' (מצד הערך שבהשתלשלות עו"ע) ישנו ג"כ למעלה בקדושה. ולכן מצינו כמה מקובלים בעלי סמכא ⁵³⁸ שהבינו ענין ההתהוות וההשתלשלות בדרך עו"ע. ורק מצד בחי' סוכ"ע הרי זה באופן שבאין ערוך כו'.

ד) והנה

כללות ענין ההתהוות מצד בחי' סוכ"ע שהיא (לא בדרך השתלשלות עו"ע, אלא) באופן שבאין ערוך, הרי זה בדרך דילוג ⁵³⁹ . ויובן מדילוג גשמי שחלוק מענין ההילוך, שכאשר האדם הולך ברגליו על הארץ, אע"פ שהוא רץ במהירות מאד, הנה עכ"ז לא עקר רגלו לגמרי מן הארץ, ונמצא שלא הורם גופו מן הארץ בכל הליכתו כלל,

74

משא"כ הדילוג הוא באופן שמגבי' כל גופו ונעתק מן הארץ לגמרי, ונשאר הפסק ומקום פנוי בין רגליו להארץ. וכן הוא החילוק בין ענין השתלשלות עו"ע שהוא כמו ענין ההילוך, לענין התהוות העולמות באופן שבאין ערוך שהוא בדרך דילוג, שזהו ענין הצמצום, שנסתלק האור ונשאר חלל ומקום פנוי ⁵⁴⁰ (שזהו הצמצום הראשון, שאינו דומה להצמצומים דסדר השתל' כו'). וזהו החידוש שבענין הצמצום, שההתהוות אינה בדרך עו"ע, אלא ע"י צמצום וסילוק האור כו', שלכן הנה כל העולמות הם באי"ע לעצמותו ית', ושוים לגבי', ולכן אפשר להיות השגח"פ על כל פרט ופרט, ומ"מ אני הוי' לא שניתי.

ה) וממשיך

במאמר ⁵⁴¹ להבין המדרש ⁵⁴² מ"ש לשון דירה בתחתונים. דהנה, ענין הדירה הוא שבה נמצא העצם בגלוי, ולכאורה, איך אפשר שתהי' דירה לעצמותו בתחתונים, בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, כהלשון בתניא ⁵⁴³ [ולהעיר, שעל המאמר ד"ה להבין ששים כו' נרשם שהוא משנת תק"ע בראָהאַטשאָוו ⁵⁴⁴ , וא"כ, הרי זה לאחר עשיריות בשנים שכבר למדו ספר התניא]. אך הענין הוא, שזהו ע"י המשכת בחי' סוכ"ע הנ"ל (ס"ג), דכיון שהוא מרומם משמים וארץ בשוה, ה"ה נמצא בהם ג"כ בשוה ממש, וכמ"ש ⁵⁴⁵ את השמים ואת הארץ אני מלא. וענין זה הוא באופן שנמשכת הארה מעצמות אוא"ס בדרך דילוג, לדלג על החלל ומקום פנוי, עד שיומשך להיות לו דירה בתחתונים.

ו) והנה

כדי שיאיר בחי' הסובב (שעי"ז יהי' דירה בתחתונים, כנ"ל), הרי זה ע"י עסק התורה, שזהו"ע ששים המה מלכות וכו', כי ע"י התורה נעשה בירור והעלאת הדברים התחתונים שבעולם, שזהו ענין הדירה בתחתונים. אמנם בכדי לפעול המשכת בחי' הסובב (להיות דירה בתחתונים) ע"י התורה, צ"ל תחלה העלאה מלמטה למעלה, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח ⁵⁴⁶ , והיינו, שקודם האתעדל"ע צריך להיות תחלה אתעדל"ת מעין האתעדל"ע, ובלשון הנגלה במדה שאדם מודד בה מודדין לו ⁵⁴⁷ . וענין זה נעשה ע"י התפלה, שזהו"ע אחת היא יונתי, כמו

75

עיניך יונים ⁵⁴⁸ , שהו"ע ההסתכלות וההתבוננות שבתפלה, שעל ידה נעשית ההעלאה לבחי' סוכ"ע כו', ועי"ז מקשר את התורה עם קוב"ה כו'. ומסיים ⁵⁴⁹ אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה, שזהו שלימות הבירור וההעלאה לבחי' בינה שהיא אם הבנים ⁵⁵⁰ , שנעשה ע"י התפלה שלאחרי התורה, כידוע שנוסף על ענין התפלה שלפני לימוד התורה, שזוהי ההכנה ללימוד התורה כדבעי [כמבואר בלקו"ת ⁵⁵¹ שזהו"ע תפלת אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי ⁵⁵² , כדי שלימוד התורה יהי' לאחרי התפלה, שעי"ז מקשר התורה עם קוב"ה, ואז פועלת התורה בירור העולם], יש גם ענין התפלה שלאחרי התורה, שעל ידה נעשית שלימות העלי' כו', והיינו לפי שכל עלי' היא ע"י התפלה דוקא, וכמו עליית התפלות דימות החול ע"י התפלה דש"ק ⁵⁵³ (וע"ד שיש בחי' התורה שלפני התפלה, הן כדי לדעת איך להתפלל והן נתינת כח על עבודת התפלה, ויש גם בחי' התורה שלאחרי התפלה, כנ"ל).

ז) ועפ"ז

מובן גם צורך הענין דיציאת מצרים, דלכאורה, בשלמא הענין דשעבוד מצרים ה"ז הענין דכור הברזל ⁵⁵⁴ שעל ידו נעשה בירור וזיכוך העולם שיוכל לקבל התורה, אבל למה הוצרכה להיות היציאה ממצרים, דלכאורה, לאחרי שכבר ביררו וזיככו את העולם כו', היתה התורה יכולה להנתן להם בארץ מצרים עצמה. אך הביאור בזה, דכשם שנת"ל שבכדי להגיע לתורה צריך להיות תחלה ענין התפלה, שענינה הוא היציאה מהמיצרים והגבלות שלו כו', הנה כן הוא גם בנוגע למ"ת, שבכדי שיוכלו לקבל את התורה, הוצרך להיות תחילה הענין דיצי"מ. וזוהי גם ההוראה לכאו"א מישראל, שאף שהתפלל ולמד תורה כמ"פ וכו', הנה בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ⁵⁵⁵ , אף שכבר יצא ממצרים אתמול ומקודם לזה כו'.

ח) ועפ"ז

יש לבאר גם השייכות דאני הוי' ליצי"מ ומ"ת. דהנה, אני הוי' הו"ע אני הוי' לא שניתי, שזהו בחי' הסובב, שאין בה שינויים כו'. וכנ"ל (ס"ג) בענין ההפרש שבין בחי' ממלא לסובב, שמצד

76

בחי' הממלא אי אפשר שתהי' ההשגחה גם בתחתונים, כיון שזה פועל שינוי, ורק מצד בחי' הסובב, להיותו באין ערוך, יכולה להיות ההמשכה גם למטה (בענין ההשגחה ובענין הדירה בתחתונים) באופן שאעפ"כ אין בו שינוי כו'. וזהו מ"ש אני הוי' בנוגע ליצי"מ ומ"ת, כי, הענין דמ"ת הוא שהעולם יהי' דירה לו ית', והרי הענין דדירה בתחתונים הוא מצד בחי' הסובב (כנ"ל ס"ה), בחי' אני הוי' לא שניתי. ועד"ז גם בנוגע ליצי"מ שלפני מ"ת, שזהו ע"ד ענין התפלה שקודם לתורה, כי ענין התפלה הוא העלי' לבחי' הסובב כנ"ל, בחי' אני הוי' לא שניתי. ועד"ז גם בנוגע לאני הוי' שנאמר בנוגע לכניסה לארץ ישראל ⁵⁵⁶ .

______ l ______