ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א

286

בס"ד. ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א

(הנחה בלתי מוגה)

כה

תברכו את בני ישראל וגו' ישא הוי' פניו אליך וישם לך שלום ²⁰⁴¹ . ואמרו רז"ל ²⁰⁴² אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים גו' ²⁰⁴³ , והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב ישא ה' פניו אליך, אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת וגו' ²⁰⁴⁴ , והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה. ומדייק בזה בלקו"ת (בד"ה כה תברכו ²⁰⁴⁵ ), דצריך להבין ענין זה שבשביל הדקדוק שמדקדקים עד כזית יש נשיאת פנים למעלה (דלכאורה מהו הקשר והשייכות בין הענינים). גם צריך להבין, מהו"ע ישא הוי' פניו, דהפירוש הפשוט (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ²⁰⁴⁶ ) דישא הו"ע של הגבהה, ומהו הפירוש שתהי' הגבהה בבחי' הפנים שלמעלה. וגם, מהי השייכות דישא גו' לסיום הכתוב וישם לך שלום.

ב) והענין

בזה, דהנה, בחי' פנים מורה על כללות ההמשכה בסדר השתלשלות ע"י הספירות באופן של מדידה והגבלה, אורות בכלים, שהמשכה זו היא ע"י העבודה למטה באופן של מדידה והגבלה, והיינו, לפי שבאתעדל"ת אתעדל"ע, ובמדה שאדם מודד בה מודדים לו ²⁰⁴⁷ [כמ"ש הצ"צ ²⁰⁴⁸ , שמה שנקרא בלשון הנגלה במדה שאדם מודד בה מודדים לו, הנה בלשון הזהר הוא אתעדל"ת אתעדל"ע, או רוח אייתי רוח ואמשיך רוח ²⁰⁴⁹ ], ולכן, כאשר העבודה במדידה והגבלה, שזוהי כללות העבודה דקיום המצוות שהם במדידה והגבלה כו' ²⁰⁵⁰ , וכן כללות העבודה דואהבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך ²⁰⁵¹ , או כמ"ש בפרשה שני' בכל לבבכם ובכל נפשכם ²⁰⁵² , אזי גם ההמשכה מלמעלה היא במדידה והגבלה, אורות בכלים, שיהי' הקב"ה ממלא את העולם כמו שהנשמה

287

ממלאה את הגוף ²⁰⁵³ , ובאופן שיהי' גילוי אלקות למטה, החל מהענין דשכנתי בתוכם ²⁰⁵⁴ , בתוך כאו"א מישראל ²⁰⁵⁵ , ועי"ז גם בכל העולם כולו, שנעשה דירה לו ית' בתחתונים ²⁰⁵⁶ . וכמאמר הבעש"ט ²⁰⁵⁷ על פסוק ²⁰⁵⁸ ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, שהקב"ה (אתה) מצ"ע הוא קדוש ומובדל, וכדי שיהי' נמשך בבחי' התיישבות (יושב) ובפנימיות, הרי זה ע"י תהלות ישראל. והשם הכללי לכל המשכות אלו הוא אכילה, שעל ידה מתקשר חיות הנשמה עם הגוף, שהו"ע התקשרות האלקות עם העולם. ובפרטיות יותר הרי זה קשור עם ענין האכילה בעבודת האדם למטה, כמ"ש4 ואכלת ושבעת וברכת, שהו"ע האכילה בשיעור הראוי, כדי שביעה ²⁰⁵⁹ , היינו, שהעבודה היא כדבעי לי' למעבד ²⁰⁶⁰ , בכל לבבך ובכל נפשך (כנ"ל), ועי"ז נעשה המשכת בחי' הפנים כו', שזוהי ההמשכה שבמדידה והגבלה, לפי אופן העבודה בשיעור מדוד ומוגבל כו'.

אך

מ"ש ישא הוי' פניו, היינו שיגבי' למעלה מן ההשתלשלות ²⁰⁶¹ , למעלה ממדידה והגבלה. וענין זה נעשה ע"י העבודה שלמעלה ממדידה והגבלה, בכל מאדך11, שזהו הענין שמדקדקים על עצמם כו', אף שלא נצטוו על זה, וכמו קדש עצמך במותר לך ²⁰⁶² . ומ"מ, גם ההמשכה שלמעלה מהשתלשלות נמשכת ע"י בחי' הפנים ²⁰⁶³ , ולכן נאמר ישא הוי' פניו גו'. וזהו שגם המשכה זו נעשית ע"י ענין האכילה, אלא ששיעור האכילה הוא כזית כו', שמורה על העבודה שבבחי' ביטול, כמבואר בזהר ²⁰⁶⁴ , שזית הוא בחי' יו"ד, שהו"ע הביטול, כמרומז בתמונת אות יו"ד (כמבואר בשער היחוד והאמונה ²⁰⁶⁵ שתמונת האות מורה על ענינה כו'), שהיא נקודה לבד, שהו"ע הביטול. וזהו"ע מדקדקים על עצמם עד כזית כו', שהוא העבודה דבחי' ביטול, שעי"ז ממשיכים בחי' נשיאת פנים שלמעלה מסדר השתלשלות.

288

ג) ויובן

ע"פ משנת"ל בד"ה ועשית חג שבועות ²⁰⁶⁶ (מיוסד על מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה ועשית חג שבועות, וביחוד מאמר אדה"ז דמוצאי יום הכיפורים תקס"ב ²⁰⁶⁷ שנדפס עם הגהות הצ"צ ²⁰⁶⁸ ) החידוש שבמ"ת על התורה שהיתה לפנ"ז, דאף שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה ²⁰⁶⁹ , ועד"ז שאר האבות ²⁰⁷⁰ , ועוד לפנ"ז, גם מתושלח ונח ²⁰⁷¹ , הנה בשבועות נתחדש הענין דמתן תורה בדרך מתנה, שאז ההמשכה היא באין ערוך כו'. ועז"נ ²⁰⁷² ועשית חג שבועות להוי' אלקיך מסת נדבת ידך, שע"י העבודה דמסת, שהו"ע הויתור והביטול, נמשך מבחי' הכתר ²⁰⁷³ (שזהו ענינו של חג השבועות) שהוא מקום הויתור, לבחי' הוי' אלקיך ²⁰⁷⁴ . ועד"ז הוא גם הענין שמדקדקים על עצמם כו', שזוהי העבודה בבחי' ויתור וביטול, ועי"ז נמשך מבחי' שלמעלה מסדר השתלשלות, שהו"ע ישא הוי' פניו גו'.

ד) אך

צריך להבין, איך אפשר לקבל המשכה זו, והיינו, דעם היות שעי"ז שמדקדקים על עצמם עד כזית כו', נמשך מבחי' ישא הוי' פניו, הרי עדיין צריך להבין איך אפשר לקבל המשכה זו. הנה עז"נ וישם לך שלום, ואיתא בספרי ²⁰⁷⁵ גדול השלום שאין כלי מקבל ברכה אלא שלום ²⁰⁷⁶ , והו"ע התורה, כמ"ש ²⁰⁷⁷ ה' עוז לעמו יתן – אין עוז אלא תורה ²⁰⁷⁸ – הוי' יברך את עמו בשלום, ועד שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם ²⁰⁷⁹ . וזהו שמסיים וישם לך שלום, שע"י התורה שהו"ע השלום יש בכח לקבל ההמשכה דישא הוי' פניו גו', שלמעלה מהשתלשלות. וכיון שהשלום שקול כנגד הכל (כמובא בפרש"י ²⁰⁸⁰ ), הרי כששלום כאן הכל כאן, ועד לקהל גדול ישובו הנה ²⁰⁸¹ , בביאת משיח צדקנו.

______ l ______