ספרי כ"ק אדמו"רתורת מנחםסב - שנת תשל"א - חלק ראשוןש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א

ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א

169

בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א

– התוועדות ב, המשך להתוועדות יום שמחת-תורה –

(הנחה בלתי מוגה)

אלה ¹²⁴⁰

תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים ¹²⁴¹ . ונת"ל ¹²⁴² בנוגע לפלוגתא ¹²⁴³ אם שמים נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ, או שארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים, שמפסוק זה (ביום עשות גו' ארץ ושמים, שמקדים ארץ לשמים) מביאים ב"ה ראי' שארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים, והיינו, שבפסוק זה מודגשת מעלת הארץ לגבי השמים. וצריך להבין מה שענין קדימת ארץ לשמים בא בהמשך למ"ש אלה תולדות גו' בהבראם, כפי' חז"ל ¹²⁴⁴ שהם חזקים כיום הבראם, דלכאורה, הרי הענין דחזקים כיום הבראם הוא בצבא השמים דוקא, שהרי בצבא הארץ יש שינוי וחלישות כו', ועד שאפילו ענין הקיום שיש בצבא הארץ הוא רק במין ולא באיש, ורק צבא השמים קיימים גם באיש ¹²⁴⁵ , ובאופן שהם חזקים כיום הבראם, ללא שינוי וחלישות כלל [ומה שרואים שיש שינויים בצבא השמים, וכמו מאותות השמים גו' ¹²⁴⁶ , אין זה נוגע לענין דחזקים כיום הבראם], שמזה מובן, שהקיום שלהם הוא קיום נצחי. ומה שאמרו רז"ל ¹²⁴⁷ שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב, אין זה ענין של הפסידות, שהוא באופן שנפסד תמיד, כמאמר הבחיי ¹²⁴⁸ שהתינוק משעה שנולד מתחיל להתייבש, אבל בצבא השמים, כיון שכל זמן קיומם הם חזקים כיום הבראם, הנה מה שנפסדים אח"כ אין זה ענין של הפסידות, אלא לפי שכך הוא רצון הבורא שלאחרי שית אלפי שנין יהיו נפסדים, דכשם שהקיום שלהם כל זמן קיומם הוא רק ברצון הבורא (שהרי מצד עצמם הם הווים ונפסדים, לפי שקדמם ההעדר) ¹²⁴⁹ , כמו"כ

170

הפסידם הוא ברצון הבורא, אבל מצד הכח האלקי שבהם התהוותם היא באופן שמצד עצמם יכולים להיות נצחיים ¹²⁵⁰ . וכיון שהענין דבהבראם, חזקים כיום הבראם, הוא בצבא השמים דוקא, אינו מובן, מדוע נאמר בהמשך לזה ביום עשות גו' ארץ ושמים, שבזה מודגש העילוי דארץ לגבי שמים.

ב) ויובן

מכמו שהוא בתומ"צ (שמזה נשתלשל גם בעולם, כמאמר ¹²⁵¹ אסתכל באורייתא וברא עלמא), שניתנו למטה בארץ דוקא, שהרי בנוגע לענין התורה שעל ידה אותי אתם לוקחים ¹²⁵² , אמרו רז"ל ¹²⁵³ שהתורה לא בשמים היא, אלא למטה בארץ דוקא, ועאכו"כ מצוות שקיומם בדברים גשמיים דוקא [כי לימוד התורה כפי שהוא ברוחניות הענינים ישנו גם (ובאופן נעלה יותר) בשמים, במתיבתא דרקיע ודקוב"ה, בג"ע התחתון וג"ע העליון, כפי שמצינו בגמרא ובזהר ¹²⁵⁴ , משא"כ קיום המצוות לא שייך אפילו בג"ע התחתון, שזהו הרוחניות של עולם העשי' ¹²⁵⁵ . ומ"ש באדה"ר ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה ¹²⁵⁶ , לעבדה זו רמ"ח מ"ע ולשמרה זו שס"ה מל"ת ¹²⁵⁷ , הנה עכשיו16 הרי זה רק ע"י קיום המצוות למטה בעוה"ז הגשמי בדברים גשמיים], כמו ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי (ואפילו המצוות דחובת המוח והלב צ"ל באופן הנרגש במוח ולב הגשמי כו' ¹²⁵⁸ ). ועד שעל קיום המצוות למטה בגשמיות נאמר ¹²⁵⁹ ועשיתם אותם, אתם כתיב, מעלה אני עליכם כאילו עשיתוני כו' ¹²⁶⁰ .

והענין

בזה, כמבואר בד"ה יביאו לבוש מלכות ¹²⁶¹ ובארוכה בד"ה זה להצ"צ ¹²⁶² , שהארת והמשכת אוא"ס במעשה המצוות גשמיות הוא שלא בהדרגה והשתלשלות בדרך עילה ועלול, שאז לא היתה יכולה להיות התהוות הגשמיות מאין ליש, אלא התהוות הגשמי הוא מהארת בחי' א"ס הסוכ"ע כו', ולכן, דוקא במדרגה התחתונה שבעשי' גשמית,

171

שבה נתלבש מעשה המצוות, יש בה גילוי יותר מהארת אוא"ס הסוכ"ע שמזה נעשה היש כו'. ומזה נשתלשל גם בעולם, שכח העצמות מתגלה בארץ דוקא, שיסוד העפר מצמיח תמיד עשבים ואילנות מאין ליש, משא"כ צבא השמים שאין בכחם ויכלתם להוציא יש מאין כו' ¹²⁶³ . ומזה מובן, שאע"פ שהענין דחזקים כיום הבראם הוא בצבא השמים דוקא, מ"מ, יש עילוי בהתגלות כח העצמות בארץ דוקא, ולכן ¹²⁶⁴ הארץ נבראה תחילה ואח"כ שמים ¹²⁶⁵ .

ג) וענין

זה מודגש גם בנוגע לעניני העבודה דחודש תשרי (שהוא חודש כללי, וכל עניני העבודה שבו הם ענינים כלליים על כל השנה כולה ¹²⁶⁶ ), שאע"פ שתוכנם הוא רוחני ונעלה ביותר, ה"ה קשורים עם ענינים גשמיים דוקא. וכמו בר"ה, שמצות היום בשופר ¹²⁶⁷ , הרי אע"פ שהעיקר בזה לכאורה הוא העבודה הרוחנית כו' ¹²⁶⁸ , מ"מ, צריך להיות קול היוצא משופר גשמי דוקא. וכן בעשי"ת, שעליהם נאמר ¹²⁶⁹ דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ואימתי הוא קרוב בעשי"ת, שאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ ¹²⁷⁰ , ומ"מ צ"ל מעשה האדם בדיבור של תפלה

172

כו' (דעקימת שפתיו הוי מעשה ¹²⁷¹ ), והיינו שלא מספיק העילוי הרוחני דקירוב המאור אל הניצוץ, אלא צ"ל גם מעשה האדם התחתון בעוה"ז הגשמי. וכן הוא בסוכות, דלכאורה הרי עיקר הסוכה הוא הצל לזכר ענני הכבוד ¹²⁷² , ואעפ"כ צריך שיהיו לסוכה דפנות גשמיים כו'. וכן הוא גם בשמח"ת, שאע"פ שעיקר השמחה היא על התורה, מ"מ צ"ל השמחה בריקודים ברגליים גשמיים דוקא (כמשנת"ל3). וזהו גם מה שבשמע"צ מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ¹²⁷³ , והרי ענין הגשם (נוסף על מטר כפשוטו) כולל גם כל הענינים הגשמיים ¹²⁷⁴ . וכל זה הוא מצד הדגשת מעלת הגשמי שבו היא התגלות העצמות, כנ"ל.

ד) וכ"ז

נעשה ע"י עבודת בנ"י באופן שאתם נצבים גו' ¹²⁷⁵ , קיימים ועומדים ¹²⁷⁶ , לפי שאתם הדבקים בה' אלקיכם (ולכן) חיים כולכם היום ¹²⁷⁷ , ובפרט ע"י ענין הצדקה, שזוהי עיקר העבודה בעקבתא דמשיחא ¹²⁷⁸ , כד מטו רגלין ברגלין ¹²⁷⁹ , ועי"ז זוכים לבוא לזמן שבו יהי' מעשה ¹²⁸⁰ גדול ¹²⁸¹ , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שנוסף על מעלתו בלימוד התורה, שלכן ילמד תורה את העם כולו ¹²⁸² , ילחם מלחמות ה' וינצח ויבנה מקדש במקומו ¹²⁸³ – ביהמ"ק השלישי, שהוא בנין נצחי עדי עד ¹²⁸⁴ , שיבנה בקרוב ממש.

______ l ______

הערות

1240. מאמר זה הוא המשך למאמרים שלפניו (ראה הנסמן לעיל בד"ה כי המצוה הזאת דש"פ נצו"י תש"ל – תו"מ חס"א ע' 217 הערה 1).
1241. פרשתנו ב, ד.
1242. בד"ה בראשית שנאמר בהתוועדות הא' (לעיל ע' 154 ואילך).
1243. חגיגה יב, א.
1244. ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
1245. ראה רד"ק ישעי' מ, כו.
1246. ירמי' יו"ד, ב (ובתיב"ע: "מאתון דמשתנין בשמיא"; "מחמה לוקה וממאורות לוקין" – פרש"י).
1247. ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
1248. ראה בחיי בראשית א, כח.
1249. ברשימה נוספת: והיינו, שגדר ההפסדות שבנבראים הוא רק מצד ההתהוות כפי שהיא ע"י פרטי עשר הספירות וענין השמות, הוי', אלקים, שד-י וכו', משא"כ מצד כח העצמות כו'.
1250. ראה המשך תער"ב פרק שלג (ח"ב ע' תרפד [ח"ג ע' תתקכז] ואילך). ד"ה אין ערוך (הב') תרצ"ד פ"ל (סה"מ תשי"א ע' 142). וראה לקו"ש ח"ה ע' 97 הערה 19.
1251. זח"ב קסא, סע"א ואילך.
1252. ראה שמו"ר פל"ג, א. פל"ג, ו. תניא פמ"ז. לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
1253. נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב.
1254. ראה הנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פמ"א (נח, סע"א).
1255. ראה סהמ"צ להצ"צ טו, א. ובכ"מ.
1256. פרשתנו ב, טו.
1257. ראה תיב"ע עה"פ. זהר ח"א כז, א. ח"ב קסה, ב. תקו"ז תכ"א (סב, א). תנ"ה (פח, ב). ילקוט ראובני עה"פ.
1258. ראה סה"מ תרצ"א ע' סב. וש"נ.
1259. בחוקותי כו, ג.
1260. זח"ג קיג, א. וראה ויק"ר פל"ה, ו.
1261. תו"א מג"א צ, א ואילך.
1262. אוה"ת שם ע' פב ואילך. ע' צו ואילך.
1263. תניא אגה"ק ס"כ (קלב, א).
1264. ראה גם דרמ"צ סב, א (בהמשך להתהוות הגשמיות מהסובב): "וז"ס מעלת מצות מעשיות . . ולצד זה אמר האומר ארץ נבראת תחלה". וראה גם ספר החקירה להצ"צ קג, א (בהמשך למעלת צבא השמים – העליונים – שקיימים באיש): "אך באמת יש לתחתונים מעלה שנתן להם התורה כו'".
1265. ראה לקו"ש שם בשוה"ג, שמקשר ענין הנצחיות שבנבראים ("בהבראם", חזקים כיום הבראם) עם הענין שארץ נבראת תחילה – ע"פ המבואר בכ"מ שהענין דשמים נבראו תחלה הוא מצד בחי' הגילויים דסדר השתלשלות, והענין דארץ נבראת תחלה הוא מצד כח העצמות, שמתגלה בארץ דוקא; והרי גם ענין הנצחיות שבנבראים הוא מצד כח הא"ס שבהם, ואמיתית ענין הא"ס ובל"ג הוא בעצמות. ומבאר, שאין מזה סתירה לכך שצבא השמים קיימים באיש, וצבא הארץ קיימים (רק) במין (אף שכח העצמות מתגלה בארץ דוקא) – כי יש ב' ענינים בגילוי כח העצמות: (א) ענין ה"אין סוף" שבו (שבעצמותו ית' גופא הוא כביכול ענין ה"גילוי" שבו), שמתגלה בעיקר בבחי' האור, שהוא בבחי' א"ס להיותו מעין המאור, ולכן, גם בנבראים הוא בעיקר בצבא השמים, (ב) הענין ש"אין לו תחילה", שמתבטא בכח להוות יש מאין (שזהו מצד הענין ד"מציאותו מעצמותו"), שהוא בעיקר בבחי' המלכות ובארץ.
1266. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו ח"ב ע' תשמח. תקס"ט ע' רפו. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. ברכה ע' א'תתסו. סה"מ תש"ב ע' 49.
1267. ר"ה כו, ב.
1268. ראה המשך תרס"ו בתחלתו. ובכ"מ.
1269. ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א. וראה לעיל ד"ה דרשו ה' דו' תשרי (לעיל ע' 39 ואילך).
1270. ראה דרך חיים כא, סע"ב. כד, ד ואילך. צא, א. המשך תער"ב פרק רג (ח"א ע' תיג [ח"ב ע' תקסז]). קונטרס העבודה פ"ה. סה"מ תרפ"ח ע' קצב. תרצ"ז ע' 158. תרח"ץ ע' ב. שם ע' כו.
1271. ב"מ צ, סע"ב. סנהדרין סה, א. וראה תניא פל"ז (מז, א). פנ"ג (עד, ב).
1272. ראה סוכה יא, סע"ב.
1273. משנה ריש תענית. טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס קיד. וראה פע"ח שער הלולב פ"ח. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ד ע' א'שנה ואילך.
1274. ראה רמב"ן בחוקותי כו, ד. כתר שם טוב סו"ס רז.
1275. נצבים כט, ט.
1276. ראה תנחומא ר"פ נצבים. כש"ט הוספות סימן מא. וש"נ.
1277. ואתחנן ד, ד. וראה אדר"נ ספל"ד.
1278. ראה תניא אגה"ק ס"ט.
1279. ראה זח"ב רנח, א. וראה מקדש מלך שם.
1280. ראה סד"ה כה אמר ה' השמים כסאי תרע"ו (המשך תער"ב ח"ב ע' א'קפח), ששמים קדמו או ארץ קדמה הו"ע תלמוד גדול ומעשה גדול.
1281. ראה ד"ה ושננתם במאמרי אדה"ז תקס"ז ע' דש ואילך; אוה"ת ואתחנן ס"ע רלט ואילך. אוה"ת פרשתנו מ, ב. ועוד.
1282. רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב. לקו"ת צו יז, א-ב. ובכ"מ.
1283. ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
1284. זהר ח"ג רכא, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.