ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א

87

בס"ד. ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א : ענין האושפיזין שהובא בזהר ⁶⁶⁴ (נוסח הברכה שאומר כל א' מהאושפיזין כו') – לא נתבאר בארוכה בספרי חסידות, ורק נזכר בסידור ⁶⁶⁵ .

ובנוגע לסדר האושפיזין יש בזה ב' דעות: דעה אחת1 – לפי סדר הספירות (ועפ"ז יוסף הוא הששי), ודעה נוספת ⁶⁶⁶ – לפי סדר תולדותם (ועפ"ז יוסף הוא הרביעי).

ומה שמצינו שיוסף שייך לשמיני-עצרת ⁶⁶⁷ – הרי זה לפי חשבון אחר, ומה גם שבשמע"צ אין זה באופן של אושפיז (אורח), אלא באופן של בעה"ב ⁶⁶⁸ .

ב. על השאלה מדוע אין מנהגנו להזמין את האושפיזין בדיבור (כפי שמצינו בזהר1 שרב המנונא סבא הי' אומר "נזמן לאושפיזין כו'") – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

השאלה היא להיפך: מהו הצורך בענין הדיבור – הרי כל ענין הדיבור הוא רק בשביל הזולת, ואילו בנוגע ל"זולת" כמו האושפיזין, מספיקה מחשבה, ואדרבה: הזמנה בדיבור ללא מחשבה, אינה הזמנה (ובודאי שאצל רב המנונא הי' ענין ההזמנה גם במחשבה).

נזכר גם אודות השאלה מהו הצורך בענין הדיבור בנוגע לתפלה להקב"ה,

– ושאני לימוד התורה, שעז"נ ⁶⁶⁹ "חיים הם למוצאיהם", "למוציאיהם בפה" ⁶⁷⁰ ; וכן בנוגע למצוות התלויות בדיבור, ועד"ז בנוגע לדיבור התפלה, שזהו לפי שענין המצוות הוא לפעול בירור הגשם, ובנדו"ד, "שפתיים ופה ולשון ושיניים הגשמיים" ⁶⁷¹ , אבל לא מצד ענין הבקשה מהקב"ה –

88

ומהו בכלל הצורך בתפלה ⁶⁷² – דלכאורה ממה-נפשך: אם יש לו זכות – יקבל מה שמגיע לו גם ללא תפלה, ואם אין לו זכות – מה תועיל התפלה, שהרי אף שענין התפלה הוא לפעול שינוי הרצון ⁶⁷³ , אי אפשר לפעול שינוי הרצון ללא זכות כו'.

ג. אודות שאלת א' המסובים שסדר ד' המינים במשנה שונה מסדרם בכתוב – ראה בארוכה שיחת יום ב' דחג הסוכות סי"ב ואילך ⁶⁷⁴ .

ד. בנוגע למ"ש ב"היום-יום" ⁶⁷⁵ שהצ"צ סיפר שבשנת תקס"ט שמעו מרבינו הזקן בפעם הששית את המאמר ושאבתם מים (הא') שבלקו"ת, והי' זה באופן "שמשם שואבים כו'" ⁶⁷⁶ , האם בכל פעם הי' חידוש – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לכאורה מסתבר לומר שבכל פעם הי' חידוש. אבל, יתכן שמאמר זה הי' מהמאמרים שחזר רבינו הזקן כדי לטהר אויר העולם ⁶⁷⁷ , שאז, אין הכרח שבכל פעם יהי' חידוש.

(והוסיף:) לאו דוקא שהמאמר הנדפס בלקו"ת הוא מהפעם הששית (או מהששה פעמים), שהרי יתכן שמאמר זה נאמר יותר מששה פעמים, אלא שהסיפור הנ"ל הוא בנוגע לאמירתו בפעם הששית.

ה. בנוגע ללימוד המאמר להבין ענין תק"ש (שבסידור) בר"ה בבוקר ⁶⁷⁸ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (במענה לשאלה), שענין זה שייך רק לתוקע, ולא לכל הקהל.

ו. אודות הסיפור על הרה"צ רלוי"צ מבאַרדיטשוב, שהי' ער כל הלילה של סוכות מרוב התרגשות וצפי' לזמן שיוכל כבר לברך על הלולב ⁶⁷⁹ , מדוע מצינו זאת במצוה זו דוקא – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מצינו זאת גם בנוגע למצות תפילין, שלאחרי שעברו תשעת ימי

89

הסוכות ושמע"צ ושמח"ת, שבהם לא הניח תפילין, חיכה בקוצר רוח לרגע שיוכל כבר להניח תפילין ⁶⁸⁰ .

ובנוגע לשופר – לא הי' הדבר תלוי בו, כיון שהוצרך להמתין לחזן כו'.

ז. ניגנו ניגון ג' התנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדה"ז), וכשא' המסובים העיר שכבר ניגנוהו אתמול, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מהרב המגיד – אין לנו ניגון אחר, וכיון שהרב המגיד הוא האושפיזא של יום זה, צריכים להזכירו כו'.

ח. המסובים הזכירו אודות הדפסת המשך תרס"ו (והזכירו גם אודות הדפסת החסידות של הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע) ⁶⁸¹ , ושאלו בנוגע לשאר ה"המשכים" של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, כמו המשך תער"ב ⁶⁸² . ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הנני מקוה שהדפסת המשך תרס"ו תהי' התחלה טובה. (והוסיף:) רציתי שיצא לאור בשנת תש"ל, לרגל חמישים שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ומקוה שיוגמר עכ"פ לקראת כ"ף חשון.

ואח"כ הוסיף שכמה מה"המשכים" ישנם אצל התמימים, כך, שיכולים ללמדם כו'.

והזכיר גם מ"ש אדמו"ר האמצעי בהקדמה לדרך חיים ⁶⁸³ אודות החסרון שבדברים הנדפסים, שכבר לא להוטים ללמדם כמו הדברים שבכתבי-יד כו'. וסיים: אבל אעפ"כ הדפיס אדמו"ר האמצעי כתבי חסידות.

______ l ______